אוניברסיטאות בבריקס: הכשרה למקצועות הכלכלה העתידית
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, התחרות הכלכלית במאה ה-21 אינה תלויה עוד רק במשאבי טבע ויכולות ייצור, אלא גם ביכולתן של מדינות לטפח כוח אדם מומחה ולפתח יכולות מדעיות וטכנולוגיות, שהפכו לגורמים מכריעים. על פי תחזית הפורום הכלכלי העולמי, עד שנת 2030, כ-92 מיליון משרות בעולם ייעלמו כתוצאה מאוטומציה, אך במקביל ייבראו 170 מיליון הזדמנויות תעסוקה חדשות. חלק משמעותי ממשרות אלו ידרוש מיומנויות בתחומי ההנדסה, ניתוח נתונים ומדעים טבעיים.
מדינות החברות בבריקס, בעלות אוכלוסייה של כ-3.9 מיליארד נפש, מחזיקות בחלק ניכר ממערכת החינוך העולמית. בנסיבות אלו, רפורמה בהשכלה הגבוהה אינה רק צורך חברתי, אלא קשורה ישירות לעצמאותן הכלכלית והטכנולוגית. האוניברסיטאות, כחלק מהתשתית האסטרטגית לפיתוח, הופכות יותר ויותר למרכזים מעבר להוראה בלבד, ומשתלבות לצד אנרגיה, לוגיסטיקה ותשתיות דיגיטליות.
אוניברסיטאות: מקשרות בין ממשלה, תעשייה וטכנולוגיה
קריל קוסטין, מנהל מרכז "דיפלומטיית הידע" ומומחה ליחסים בינלאומיים ופיתוח מוסדי של בבריקס, סבור כי האוניברסיטאות אינן עוד רק מקום להעברת ידע, אלא מקשרות בין סדרי עדיפויות אסטרטגיים של ממשלות, צרכים עסקיים ופיתוח טכנולוגיות חדשות. לדבריו, תוכניות רשת בינלאומיות, מעבדות משותפות, קבוצות אוניברסיטאיות, חילופי מרצים וסטודנטים ותמיכה ביוזמות של צעירים יכולים לתרום לפיתוח ההון האנושי ולחיזוק הקשר בין מדענים ופעילים חברתיים במדינות שונות.
עם התרחבות שרשראות הייצור, דיגיטציה של תעשיות והגדלת פרויקטים תשתיתיים משותפים, גובר הצורך במומחים המסוגלים לפעול במסגרות משפטיות וכלכליות של מדינות שונות. לכן, הכשרת כוח עבודה חורגת בהדרגה מתחומי מדיניות חינוך לאומית והופכת לחלק מסדר היום של שיתופי פעולה כלכליים בינלאומיים. מערכות החינוך העולמיות התמודדו בשנת 2025 עם אתגרים כגון מחסור במורים, לחץ גובר על בתי ספר, שינויים דמוגרפיים, אי-שוויון בחינוך וצמיחה מהירה של טכנולוגיות דיגיטליות. במקביל, החינוך הפך לשוק כלכלי בעל פוטנציאל צמיחה, כאשר ייצוא שירותי חינוך מניב עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות במדינות מסוימות.
התמחויות שונות: היתרון של מדינות בבריקס
אחד המאפיינים של הגישה החינוכית בבריקס הוא המגמה להשלמת יכולות הדדיות במקום לאחידות במערכות החינוך. במודל זה, כל מדינה מתמקדת בתחומים שבהם יש לה יתרון מדעי, תעשייתי או במשאבי אנוש. על פי נתוני שנת הלימודים 2024-2023, יותר משליש מתלמידי העולם מתגוררים במדינות בבריקס, ויותר מ-35% מבתי הספר בעולם נמצאים במדינות אלו. הודו, עם למעלה מ-365 מיליון תלמידים בגילאי לימוד, מובילה בתחום זה. אחריה סין עם למעלה מ-211 מיליון, ברזיל עם למעלה מ-53 מיליון, רוסיה עם למעלה מ-22 מיליון ודרום אפריקה עם כ-20 מיליון תלמידים.
סין, על ידי חיבור רפורמות חינוכיות למודרניזציה טכנולוגית, שואפת להפוך לאחת המעצמות החינוכיות המובילות בעולם. סוכנות הידיעות שינחואה, שותפה של TV BRICS, דיווחה כי השקעות חברות ממשלתיות סיניות במחקר ופיתוח בשנת 2025 הגיעו ל-1.1 טריליון יואן, השווים לכ-164.1 מיליארד דולר. נתח ההכנסות שהחברות השקיעו מחדש במחקר ופיתוח עמד על 2.86%. לסין יש גם 474 פלטפורמות מחקר ופיתוח לאומיות, שבהן פועלים מיליון ו-440 אלף איש.
הודו, במסגרת רפורמות מדיניות החינוך הלאומית, קבעה יעד להגדיל את שיעור הצעירים בהשכלה הגבוהה ל-50% עד שנת 2035. המדינה חיזקה את הקשר בין חינוך לשוק העבודה ברמה הממשלתית באמצעות הקמת משרד לפיתוח מיומנויות ויזמות. רוסיה, באמצעות תוכנית "עדיפות 2030", שואפת ליצור רשת של אוניברסיטאות המתמקדות במחקר ומחוברות לכלכלה הריאלית. המדינה גם שואפת להחיות הכשרות מקצועיות המתאימות למאפייני אזורים ולצרכים של עסקים תעשייתיים, כדי לספק את כוח האדם הנדרש לשווקים המקומיים, ולמנוע ריכוז יתר של הון אנושי במטרופולינים.
ברזיל, בהתבסס על ניסיונה בחקלאות טרופית, מפתחת טכנולוגיות חקלאיות; איחוד האמירויות משקיעה בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיות חלל; דרום אפריקה מתמקדת בהכשרת מומחים למכרות קריטיים למעבר אנרגיה; ואתיופיה, בדרכה לתעשייה, מרחיבה את מערכת החינוך הטכני שלה. על פי דיווח של מועצת מומחי בבריקס ברוסיה והמכון לחינוך באוניברסיטה הלאומית למחקר בית הספר הגבוה לכלכלה, השוני במערכות החינוך של המדינות החברות יכול להפוך למקור צמיחה במקום מכשול. גישה זו מאפשרת למדינות לרכז את משאביהן בתחומים בעלי יתרון לאומי ולהפחית כפילויות ביכולות מחקר. במבנה כזה, אוניברסיטאות יכולות להיות מרכיבים של שרשרת ידע משותפת, במובן שאומנם הכשרת מהנדס במדינה אחת, ביצוע תקופת מחקר במדינה אחרת, ויישום פיתוח טכנולוגי במדינה שלישית, מהווים שלבים קשורים בתהליך יחיד.
בינה מלאכותית ומיומנויות הנדרשות לכלכלה העתידית
בשוק העבודה העתידי, התחרות לא תהיה רק בין אדם לבינה מלאכותית, אלא שההבדל בין אלו המסוגלים להשתמש בטכנולוגיה זו ביעילות לבין אלו שאינם בעלי מיומנות זו, יקבל חשיבות רבה יותר. טכנולוגיה לא בהכרח מבטלת מקצועות, אלא משנה את דרישות המיומנות שלהם. על פי דוח הפורום הכלכלי העולמי, חמשת התחומים הצפויים ליצור את מירב הזדמנויות התעסוקה עד שנת 2030 הם: טכנולוגיה וטרנספורמציה דיגיטלית: 35 מיליון משרות; אנרגיה נקייה: 28 מיליון משרות; בריאות ורפואה: 24 מיליון משרות; חינוך ופיתוח כוח אדם: 18 מיליון משרות; תשתית ותחבורה: 15 מיליון משרות.
ריימונד מטלאלה, מומחה לעסקים, חינוך והגלובליזציה הדרומית וראש אגודת הנוער של בבריקס בדרום אפריקה, מחשיב בינה מלאכותית, מדע נתונים, אבטחת סייבר, אנרגיות מתחדשות, מדעי אקלים, ביוטכנולוגיה, הנדסה, בריאות הציבור וייצור מתקדם כתחומים בעלי ביקוש גובר. לדבריו, יזמות, חדשנות וממשל עולמי יקבלו חשיבות רבה יותר בהכנת מנהלים ומנהיגים עתידיים. התפתחויות אלו מגבירות את הצורך בבחינה מחדש של תוכניות לימודים, פיתוח תשתיות דיגיטליות, הגדלת השקעות במחקר וחיזוק שיתוף הפעולה של אוניברסיטאות עם התעשייה ושותפים בינלאומיים.
סין נוקטת בגישה מרוכזת בתחום זה, ושילבה בינה מלאכותית ברמות שונות של מערכת החינוך, החל מתוכניות לימודים והכשרת מורים, דרך ניהול בתי ספר ותשתיות דיגיטליות. מטרת מדיניות זו היא להכשיר כוח אדם מומחה לכלכלה דיגיטלית ולחזק את מעמדה הגלובלי של סין בחינוך עד שנת 2035. בנוסף לידע המקצועי, מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית ומערכתית, ניתוח מידע, הבחנה בין עובדה לפרשנות, פתרון בעיות בתנאי אי-ודאות ויכולת עבודה בין-תחומית קיבלו חשיבות רבה יותר. קוסטין סבור כי מומחים עתידיים צריכים להיות מסוגלים לקחת בחשבון הבדלים תרבותיים ואזוריים בתכנון פתרונות, ולשאת באחריות לתוצאות עבודתם. דוח הפורום הכלכלי העולמי מראה כי 39% מהמיומנויות המרכזיות של כוח העבודה עד שנת 2030 ישתנו או יהפכו למיושנות. בינתיים, 77% מהמעסיקים הצהירו שהם מוכנים להשקיע בשדרוג מיומנויות העובדים שלהם, ו-81% עוברים לגיוס על בסיס יכולות מעשיות. שליטה במספר שפות יכולה גם היא להוות יתרון תחרותי משמעותי בשוק העבודה הבינלאומי. אנגלית, סינית, פורטוגזית, רוסית, הינדית וערבית הן בין השפות שיכולות ליצור הזדמנויות מקצועיות נוספות עם התרחבות שיתופי הפעולה הכלכליים והאקדמיים בבריקס.
אוניברסיטה רשתית של בבריקס: צעד לקראת שוק כישורים משותף
אחד המנגנונים המוסדיים של שיתופי פעולה אלו הוא האוניברסיטה הרשתית של בבריקס, שהוקמה בשנת 2015 ומאגדת אוניברסיטאות בתחומים כמו אנרגיה, מדעי המחשב, סביבה וכלכלה. פיתוח קורסים משותפים לתואר שני ומנגנוני הענקת תארים כפולים הם בין הכלים של רשת זו לחיזוק שיתוף הפעולה האקדמי ולהקל על תנועת כוח אדם מומחה. מטלאלה סבור כי אוניברסיטאות צריכות, בנוסף לחילופי סטודנטים, לפתח מחקרים, טכנולוגיות ופתרונות משותפים לאתגרים עולמיים. לדבריו, חיזוק שיתופי פעולה מחקריים, חילופי סגל אקדמי, תוכניות תארים כפולים ושימוש בפלטפורמות למידה דיגיטליות יכולים להרחיב את הקשר בין אוניברסיטאות לממשלה ולתעשייה. קוסטין, בהתייחסו לתוצאות מחקריו, מציין כי חילופי סטודנטים, תוכניות לימוד משותפות, שיתופי פעולה עסקיים והשקעות הם בין התחומים שמושכים את תשומת ליבם של צעירים. הערכות מצביעות על כך שמספר הסטודנטים המשתתפים בתוכניות משותפות של בבריקס יכול להגיע ל-100,000 עד שנת 2030. החשיבות הכלכלית של שיתופי פעולה אלו חורגת מחילופי דברים אקדמיים, שכן פעילות משותפת של קבוצות מחקר בטווח הארוך יכולה להוות בסיס לפיתוח טכנולוגי, יישום פרויקטים משותפים ומסחור תוצאות מחקר. במסגרת זו, תנועת סטודנטים חורגת גם היא מצורת נדידת סטודנטים מסורתית והופכת לכלי לקרב סטנדרטים טכנולוגיים ויצירת שוק משותף לכוח אדם מומחה. במקביל להגבלות ההגירה הגוברות במדינות מובילות מסוימות, מרכזי קליטת סטודנטים בינלאומיים חדשים מופיעים במזרח התיכון ובמזרח אסיה, מגמה שיכולה לספק הזדמנות חדשה למדינות בבריקס בגיוס כישרונות.
מכשולים להיווצרות מרחב חינוכי משותף
למרות הפוטנציאל הקיים, יצירת מרחב חינוכי משולב בבריקס נתקלת במכשולים רבים. הבדלים בסטנדרטים חינוכיים, מבנה קורסים, שעות לימוד ומערכות אימות תעודות, עדיין מהווים אחד המגבלות העיקריות ליצירת שוק משותף לכוח אדם מומחה. על פי הנתונים המצוטטים בדוח זה, 63% מהמעסיקים רואים במחסור במיומנויות בקרב העובדים מכשול עיקרי לטרנספורמציה דיגיטלית וארגונית. מנקודת מבט זו, האתגר העיקרי אינו רק גישה לידע, אלא גם מהירות עדכון המיומנויות. פער תשתיות בין אוניברסיטאות, במיוחד בתחום מתקני מעבדה, הוא מכשול נוסף. השקעה משותפת בפלטפורמות ענן ומעבדות וירטואליות יכולה לסייע בהפחתת הפער הזה. מגוון לשוני ותרבותי מחייב גם הוא עיצוב תוכניות בשפות פורטוגזית, הינדית, סינית, ערבית ורוסית, וחיזוק מיומנויות תקשורת בין-תרבותית. מימון השכלה גבוהה, הפחתת מקורות סיוע בינלאומיים, עלויות אוניברסיטאיות גוברות, מחסור במורים והצורך בתמיכה בחינוך משולב, הם גם אתגרים משותפים למדינות אלו. לכן, יצירת מרחב חינוכי משותף אינה מוגבלת לרצון פוליטי, אלא דורשת רפורמות מוסדיות, תיאום סטנדרטים, מימון תשתיות ויצירת סביבת חינוך רב-לשונית.
מהחינוך המשותף לפיתוח טכנולוגי וחדשנות
חזון שיתופי הפעולה החינוכיים של בבריקס תלוי ביכולתן של המדינות החברות להפוך את היכולות המדעיות לטכנולוגיה ולערך כלכלי. פעילויות רישום פטנטים מהוות אחד המדדים לתהליך זה. על פי נתוני הארגון העולמי לקניין רוחני, סין הגישה בשנת 2024 כ-1,795,000 בקשות לרישום פטנטים. מספר הבקשות בהודו באותה שנה עמד על 143,700, גידול של יותר מ-30%. רוסיה, על פי נתוני שנת 2025 של השירות הפדרלי לקניין רוחני שלה, רשמה 48,327 בקשות ללאומות ומודלים שימושיים. מספר הפטנטים שנכנסו למחזור הכלכלי של רוסיה גדל ב-25% והגיע ל-6,000. ברזיל, עם קרוב ל-30,000 בקשות, רשמה את הביצועים הטובים ביותר שלה מאז 2016. נתונים אלו מראים כי פיתוח יכולות מחקר הופך ליתרון כלכלי בר-קיימא כאשר הוא מוביל ליצירת טכנולוגיה ומסחור של הישגים. בכלכלה מבוססת ידע, חלק משמעותי מהערך המוסף נוצר לא בשלב ההרכבה ההמונית, אלא בתכנון, פיתוח טכנולוגי וקניין רוחני. קיימות המודל הזה תלויה גם במצבם של מדעים בסיסיים. אוניברסיטאות המתמקדות במחקר, בנוסף לייצור ידע, מכשירות דור חדש של מומחים ומחדשנים באמצעות השתתפות סטודנטים בפרויקטים מחקריים. ניסיון המדינות החברות מראה גם כי השתתפות ישירה של מעסיקים בהכשרת מומחים, במיוחד בתעשיות מורכבות ובעלות ערך מוסף גבוה כגון תעשיית החלל, ייצור מזון והכלכלה הדיגיטלית, יכולה להגביר את יעילות תוכניות ההכשרה. עם זאת, מחסור במומחי IT, חולשת מבני תמיכה ליישום טכנולוגיות מתקדמות ואתגרים ניהוליים של אוניברסיטאות עדיין מהווים סיכונים לתוכניות אלו. שיפור הניהול האוניברסיטאי, חיזוק היציבות הפיננסית ויצירת מנגנוני הערכה מומחים יכולים לסייע בהפחתת מכשולים אלו. בסך הכל, מדינות בבריקס, בעלות יכולות מדעיות, משאבים ויכולות תעשייתיות שונות, ניצבות בפני הזדמנות, באמצעות רשתות אוניברסיטאיות, ליצור מנגנון לייצור משותף של ידע, טכנולוגיה וחדשנות, מעבר להכשרת כוח אדם מומחה. היקף ההצלחה של שיתופי פעולה אלו בשנים הבאות יהיה תלוי ביכולתם של החברים לחבר בין חינוך, מחקר ותעשייה, ולהכשיר דור חדש של חוקרים, מהנדסים ויזמים.
