webangah hebrew הצטרפו לערוץ החדשות שלנו

הארץ: נתניהו איבד שליטה בדרך לברוח מהכלא

עיתון 'הארץ' הישראלי פרסם ניתוח המצביע על כך שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עשוי להיות מעורב ביצירת משבר ביטחוני גדול כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת, וזאת על רקע לחצים משפטיים ואלקטורליים.

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, עיתון "הארץ" הישראלי פרסם בגיליון אתמול מאמר מאת עמוס הראל, אנליסט בכיר לענייני צבא וביטחון בישראל, בו צוין כי נותרו רק 11 ימים לבחירות לכנסת, והשאלה הנשאלת בפורומים פוליטיים וביטחוניים בתל אביב היא האם בנימין נתניהו מנסה ליצור משבר ביטחוני גדול כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.

הוא מוסיף כי אף שאין ראיות חותכות להוכחת תוכנית כזו, העמדות וההדלפות מפורומים הקרובים לנתניהו מצביעות על כך שאפשרות כזו נדונה במרחב הפוליטי בתל אביב. להערכת המחבר, מצבה האלקטורלי של מפלגת הליכוד מעורפל מאוד, מה שמעורר בנתניהו תקוות לאפשרויות הכוללות יצירת קיפאון פוליטי, המשך כהונתו של ממשלת מעבר, ואף ניסיון לדחיית הבחירות.

תרחיש איראן ותפקידם של טראמפ וזמיר

הראל מצטט דיווח של ברק רביד וכותב כי נתניהו דן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על תקיפה אפשרית של ישראל באיראן – בין אם לבדה ובין אם בשיתוף פעולה עם ארה"ב. עם זאת, הדיווח מציין כי טראמפ לא נתן עד כה אור ירוק לתחילת מבצע.

"הארץ" מתייחס גם לדבריו של אייל זמיר, הרמטכ"ל הישראלי, בנוגע להעלאת רמת הכוננות של הכוחות, ומציין כי על פי גורמי ביטחון, בימים הנותרים עד הבחירות לא נראתה דחיפות לפעולה צבאית, וכל החלטה אפשרית תלויה במידה רבה בעמדת טראמפ וזמיר.

הראל מזהיר כי אם המתיחות הביטחונית תימשך גם לאחר הבחירות, יהיה קשה יותר להקים קואליציה יריבה שתחליף את נתניהו; כלומר, משבר ביטחוני יכול להפוך ישירות לכלי להישרדות פוליטית.

נתניהו; מראשות הממשלה לכלא

הציר השני של המאמר הוא תלונת רונן בר, ראש השב"כ לשעבר, נגד נתניהו. הראל רואה במסמכים המצורפים לתלונה זו צעד חשוב לקראת העלאת הנושא באופן ציבורי של הקמת ועדת חקירה רשמית לאירועי ה-7 באוקטובר.

על פי מסמכיו של רונן בר, הוא הגיש לראש הממשלה יותר מ-20 התרעות בין נובמבר 2022 לתחילת אוקטובר 2023, שהתמקדו בעיקר בצורך בתגובה תקיפה לחמאס.

הראל מדגיש כי מסמכים אלו מערערים את הנרטיב של תומכי נתניהו, שטענו כי ההתרעות שקדמו למלחמה התייחסו בעיקר לחיזבאללה ולחזית הצפונית. להערכת המחבר, החשיפות בנוגע למבצע ה-7 באוקטובר, המטילות על נתניהו אחריות למתקפה, הפכו לאחד הדיונים המרכזיים במירוץ הבחירות בשטחים.

גורמי מעקב פוליטיים בישראל סבורים שנתניהו מודע היטב לעובדה שאם לא יגיע לתפקיד ראש הממשלה, גורלו יהיה מאסר.

הראל, בהתייחסו לאווירת האלימות הנוכחית כלפי אזרחים פלסטינים בעונת הקטיף, מוסיף כי אווירה זו עשויה שלא לדעוך לפני הבחירות, ואף אף להסלים כדי להשפיע על הזירה הפוליטית; כלומר, אלימות בגדה המערבית יכולה לשרת את המשוואות הפנימיות של הממשלה, בדומה לתיק האיראני.

עמוס הראל מדגיש בסיום מאמר זה כי הפיתוי של משבר ביטחוני ככלי להסטת דעת הקהל מהבחירות ומהחשיפות של רונן בר בנוגע לאחריות למבצע ה-7 באוקטובר, וכן לאלימות היומיומית של המתנחלים בגדה המערבית, פוגע בתדמיתה הכללית של ישראל בזירה הבינלאומית.

המאמר מוסיף כי נתניהו ניצב בימים הנותרים לקראת הבחירות מול שילוב של איום משפטי, לחץ תקשורתי וחולשה אלקטורלית של הליכוד, וכל התפתחות ביטחונית בימים אלו עלולה לקבוע את גורל הבחירות ואת עתידו הפוליטי.

©‌ הארץ, مهر

webangah hebrew הצטרפו לערוץ החדשות שלנו
Back to top button