האשליה המשותפת של סדאם וטראמפ
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, היום צוינו 46 שנים לפלישה של עיראק תחת שלטון סדאם חוסיין לאיראן. סדאם, בימים הראשונים של המלחמה, כשהוא עומד על אדמה איראנית כבושה בגבול הדרום-מערבי, הבטיח לכתבים שהראיון הבא יתקיים איתם כמה ימים לאחר מכן בטהרן.
אשליתו של סדאם לא הייתה חסרת בסיס. איראן עברה לאחרונה מהפכה סוערת, שגרמה לשינויים ותמורות מהותיות בכל תחומי המדינה, ומוסדות רבים היו בחיתוליהם. מפקדים בכירים רבים בצבא נמלטו או נעצרו ונשפטו. משמרות המהפכה האסלאמית הוקמו לאחרונה, ורבים מחייליה חסרו כל ניסיון צבאי, ולכן לא היוו משקל במניין האויב שיכול להתמודד עם פלישה זרה מקיפה.
בסך הכל, סדאם חשב שהוא מתמודד מול איראן חלשה, שפלישה צבאית מהירה ונרחבת תוביל לכניעתה, ותביא לו ניצחון גדול וקל במהירות הבזק. האשליה שגבתה דמים זו הפכה למלחמה בת שמונה שנים, וסדאם לא הגיע לאף אחת מהמטרות שהצהיר עליהן בתחילת המלחמה.
טראמפ, שנמצא כעת במלחמה עם איראן, מראה קווי דמיון שאינם ניתנים להכחשה עם סדאם. גם טראמפ האמין שאיראן במצב שברירי וחלש, ופלישה אווירית מהירה ונרחבת תסיים את המלאכה. כפי שסדאם החל את המלחמה בפלישה אווירית רחבה לעשרות מטרות צבאיות ואזרחיות בשטח איראן, כך גם הוא ציפה לשתק את איראן.
טראמפ וסדאם דומים גם בנקודה נוספת. סדאם במלחמה ביצע שוב ושוב פשעי מלחמה באמצעות שימוש בפצצות כימיות שנתרמו על ידי המערב, וכן תקיפה אווירית על אזורים עירוניים ואזרחיים והרג אזרחים איראנים. טראמפ גם ביצע פשעי מלחמה בתקיפותיו על בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים ומטרות אזרחיות אחרות באיראן במהלך המלחמה הנוכחית. התקיפה על בית הספר במינאב ביום הראשון למלחמה, שהביאה למותם של למעלה מ-120 תלמידים, היא רק דוגמה אחת לפשעים אלה.
דמיון נוסף ביניהם בא לידי ביטוי ביחסיהם עם חלק משכנותיה הדרומיות של איראן. מדינות ערביות מסוימות במפרץ הפרסי הפכו במהלך המלחמה בת שמונה השנים למעשה ל"קרן זהב" לתמיכה במכונת המלחמה של סדאם, וסייעו לו בביצוע פשעיו. גם במלחמה הנוכחית, מדינות אלה, באמצעות העמדת שטחיהן לרשות צבא ארצות הברית ותמיכות מלחמתיות אחרות בתוקפים על איראן, הפכו למעשה לשותפות לפשעיו של טראמפ. כשם שעמידה מאחורי סדאם במלחמה ההיא גרמה למדינות אלו חרטה, כך גם כעת הן מהמרות על הסוס המפסיד, ואינן חסינות מפני השלכות הטעות הזו.
דמיון נוסף בין שני האישים האשליתיים והפושעים הוא החישוב השגוי שלהם לגבי העם האיראני. סדאם האמין שאנשי חבל ח'וזסתאן דוברי הערבית יפרוסו שטיח אדום לפולשים. אך הם היו הראשונים שעמדו איתן מול תוקפנות זו והפגינו התנגדות איתנה והיסטורית. טראמפ גם האמין שלאחר תחילת ההפצצות האוויריות הכבדות, האיראנים יצאו לרחובות וישלימו את תוכניתו להפלת הרפובליקה האסלאמית של איראן. הוא חזר על האשליה הכמוסה הזו פעמים רבות, ואף הביע פעם בתסכול ועצבנות תמיהה ואי שביעות רצון מדוע האיראנים אינם מתקוממים!
לדיקטטור העיראקי היה גורל ששימש אזהרה. מקורות עיראקיים מדווחים שכאשר הובל להוצאה להורג, וכשהניחו את החבל סביב צווארו, הוא קילל והאשים את איראן בסיום העלוב של גורלו. טראמפ, עד סוף חייו, יראה את צל הנקמה האיראנית רודף אותו, ויכול ללחוש קללות כדי להרגיע את פחדיו ואת ייאושו. העולם אינו מסוגל להכיל את ההתחשבנות עם שני הפושעים הגדולים בהיסטוריה. בגיהינום, הם יהיו שכנים מתאימים זה לזה.
