שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי בבריקס: ממחקר משותף ליישום טכנולוגי

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מדינות החברות בבריקס מתמודדות עם אתגרים משותפים בדרך להשגת ריבונות רבה יותר, חיזוק הכלכלה ושיפור איכות החיים, והשגת מטרות אלו תלויה ברמת הפיתוח המדעי והטכנולוגי שלהן.

מומחים סבורים כי למדינות הבריקס יש את הפוטנציאל להתחרות ולהגיע למעמד של הובלה טכנולוגית בעולם, כאשר תחומים כגון בינה מלאכותית, תחבורה אוטונומית, אנרגיה ירוקה, תקשורת קוונטית וחקירות חלל נחשבים לזירות התחרות החשובות ביותר.

סין אחראית ל-27.4% מההוצאות העולמיות על מחקר ופיתוח. חלקן של הודו הוא 2.6% ושל רוסיה 1.3%, ושלוש המדינות מדורגות בין 20 המדינות המובילות בעולם במדד זה.

על פי ניתוחים של מומחים מהאוניברסיטה הגבוהה לכלכלה ברוסיה, המדינה מדורגת גם בין המובילות בתעסוקה במגזר המדעי. מספר החוקרים ברוסיה הגיע ל-382,800 בשנת 2024, בעוד שסין מובילה עם שלושה מיליון מומחים.

סינרגיה מדעית בין מדינות הבריקס יכולה להיות מחוזקת באמצעות איחוד משאבים פיננסיים ויכולות מדעיות נרחבות, וכן הפחתת מכשולים בירוקרטיים למעבר חוקרים.

ואדים ילפימוב, מומחה לגיאופוליטיקה ומדינות הבריקס וראש המחלקה למדיניות חברתית ואידיאולוגיה באקדמיה לניהול ציבורי שליד נשיא בלארוס, מציע ארבעה תחומי אסטרטגיה לשיתוף פעולה בין מדינות הבריקס: יצירת מאזן כוחות חדש עם תפקיד מרכזי לבריקס, עיצוב סדר עולמי רב-קוטבי, פיתוח כלכלה פוליטית המבוססת על שיתוף פעולה ותמיכה הדדית, והתאמת מודל השוק המוסדר עם תפקיד פעיל יותר של הממשלה באספקת אינטרסים של קבוצות רחבות באוכלוסייה.

הגשמת מטרות אלו מחייבת פיתוח שיתופי פעולה מדעיים בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, במיוחד בתחומים רב-תחומיים כמו אנרגיה וסביבה, רפואה וביוטכנולוגיה, מזון וחקלאות, בינה מלאכותית וביג דאטה, וכן מדעי החומרים ופיזיקה.

שיתוף הפעולה בין מדינות הבריקס בתחומים אלו מתבסס על מזכר ההבנות לשיתוף פעולה במדע, טכנולוגיה וחדשנות שאושר בשנת 2015, תוכנית המסגרת של בריקס למדע, טכנולוגיה וחדשנות, והצהרות שנתיות של מנהיגים ופגישות שרים מיוחדות.

שיתוף פעולה באנרגיה וסביבה

מדינות הבריקס מקדישות תשומת לב מיוחדת לשיתוף פעולה מדעי בתחומי הסביבה והאנרגיה. התקדמות בתחומים אלו, בנוסף להשפעה ישירה על איכות החיים וביטחון תזונתי, קשורה גם לפיתוח בינה מלאכותית וביג דאטה, תחומים הדורשים משאבי אנרגיה משמעותיים.

מדינות הבריקס אישרו את סדרי העדיפויות לשיתוף פעולה סביבתי בפגישת השרים שהתקיימה באוגוסט 2026 בניו דלהי. בין סדרי עדיפויות אלה נמנים: שיקום יערות, מאבק בשריפות יער, מעבר לכלכלה מעגלית, שימור חוסן המערכות האקולוגיות והסתגלות לשינויי אקלים.

בפגישה זו הודגשה גם המעבר לצעדים מעשיים במסגרת הפלטפורמה לטכנולוגיות סביבתיות של בריקס (BEST). יוזמה זו מאפשרת החלפת ניסיון ביישום חידושים ירוקים ושיתוף טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, וכן מתבצעת הקמת אתר ייעודי לשיתופי פעולה סביבתיים.

פלטפורמת המחקר האנרגטי של בריקס פועלת משנת 2015 כבמה לדיון על אנרגיות מתחדשות, מימן וגז. איחוד האמירויות הערביות השקיעה רבות באנרגיה סולארית ומימן, ופארק השמש מוחמד בן ראשיד אל מקטום בדובאי הוא אחד הפארקים הסולאריים הגדולים בעולם. אינדונזיה הציבה את נושא ניהול יערות טרופיים בסדר היום של שיתוף הפעולה של בריקס.

במקביל, המדינות החברות עברו משלב החלפת ניסיון ויצירת פלטפורמות ליישום פרויקטים משותפים בתחום האנרגיה והסביבה.

ניקולאי דולגיך, מנכ"ל חברת "טכנולוגיקל קפיטל" ומרצה באוניברסיטה הכלכלית פלחאנוב ברוסיה, אמר שרוסיה וסין מנטרות יחד את מצב משאבי המים ומחליפות נתונים, כולל מידע על אגן נהר האמור.

לסין ולברזיל יש גם שיתופי פעולה נרחבים בתחום הסביבה והאנרגיה הירוקה. חברות סיניות בונות תחנות כוח רוח וסולאריות בברזיל. פרויקט תחנת הכוח הרוחית טנקה נובו במדינת באהיה, הפועלת משנת 2023, מספקת חשמל ל-430,000 משקי בית ומונעת פליטת 650,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה.

סין וברזיל גם מבצעות ניטור חלל משותף של יערות האמזונס באמצעות מערך לווייני החיישנים של משאבי כדור הארץ CBERS.

דולגיך אמר: "בתחום האנרגיה, אני רואה חשיבות בפרויקטים של רוסיה וסין בתחומי טכנולוגיות דלות פחמן, במיוחד מימן. בתחום זה, לא מדובר רק על טכנולוגיית הייצור, אלא גם על השימוש והייצוא של מוצרים הנובעים ממנו".

לדברי מומחים, חברות רוסיות מפתחות פרויקטים להעברת מימן ומתכננות לבנות מתקנים בסחלין במטרה לספק את השוק הסיני.

רפואה וביוטכנולוגיה

שיתוף הפעולה של בריקס בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה נועד ליצור בסיס מחקר משותף, להתמודד עם מגפות ולפתח תרופות חדשניות. מרכז המחקר והפיתוח של חיסוני בריקס ופגישות קבועות של קבוצות עבודה מיוחדות הם מנגנוני שיתוף הפעולה העיקריים.

בשנת 2023 הוקמה קבוצת עבודה מיוחדת של בריקס לפיתוח וייצור תרופות חדשניות. המדינות החברות גם דנו ביצירת קונסורציום לפיתוח תרופות מהדור החדש, המותאמות למאפיינים גנטיים ומטבוליים של אוכלוסיות המדינות החברות.

בתחום הרפואה הגרעינית, מיושמות גם תוכניות משותפות לייצור איזוטופים רדיואקטיביים המשמשים לאבחון וטיפול בסרטן.

מומחים, בהתייחס למוצרים ספציפיים, מדגישים במקום חיסונים מוכנים, את הצורך ביצירת תשתיות מדעיות לפיתוח חלופות בטוחות ומאושרות לתרופות ביולוגיות במחירים נמוכים יותר.

מרגריטה יסאקובה, ראש המחלקה הבינלאומית של האוניברסיטה הלאומית למחקר רפואי פיירוגוב ברוסיה, אמרה ל-TV BRICS כי רוסיה והודו מפתחות את שיתוף הפעולה שלהן בייצור תרופות ביולוגיות דומות, נוגדנים חד-שבטיים, המשמשים לטיפול במחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית וטרשת נפוצה.

לדבריה, צפוי שעלות תרופות אלו תרד פי כמה בעתיד הקרוב, ותאפשר גישה רחבה יותר של אנשים לטיפול.

יסאקובה רואה את ההישג החשוב ביותר של שיתוף הפעולה של בריקס בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה בשינוי מבני שיתופי הפעולה. לדבריה, מתגבשים מנגנונים לזיהוי מהיר יותר של נתונים קליניים הדדיים, שיטות להכנת רישומי תרופות מתפתחות, ומתגבשים תהליכי פיקוח על מתקני ייצור – תהליך שאולי ארך עשרות שנים בעבר.

בינה מלאכותית וביג דאטה

ציר טכנולוגי חשוב נוסף בבריקס הוא שימוש מרבי בפוטנציאל של בינה מלאכותית. בפסגת בריקס בקאזאן בשנת 2024, אושר מסמך המסגרת לשיתוף פעולה בין המדינות החברות בתחום הבינה המלאכותית.

מסמך זה כולל מספר פרויקטים בתחומי טכנולוגיות השפה של בריקס, חקלאות חכמה וחיזוי שינויי אקלים. במסגרת היוזמה "מסדרון ענן דיגיטלי של בריקס", מתוכנן גם יצירת רשת משותפת לאחסון נתונים וחישובים בעלי ביצועים גבוהים.

ביולי 2025, בפורום התקשורת וצוותי החשיבה של בריקס בריו דה ז'ניירו, הוצגה יוזמה לשימוש משותף בבינה מלאכותית ביצירת חדשות ובפעילויות מחקר של מרכזי ניתוח.

בנובמבר 2025, מדינות בריקס פלוס הקימו מרכז הכולל 80 דוגמאות מאושרות של יישומי בינה מלאכותית ב-30 מדינות.

מומחים ששוחחו עם TV BRICS, בסקירתם את סיכויי שיתוף הפעולה המדעי של בריקס בתחום הביג דאטה ורשתות עצביות, הדגישו את הפוטנציאל הרחב ואת הצורך לנוע בכיוון זה.

סמיון טנאייב, מייסד רשת חברתית עסקית רוסית בתחום התוכן המקצועי ומומחה בתחומי טכנולוגיית מידע ועסקים, אמר: "מדינות מתמודדות עם אתגרים דומים: שטחים נרחבים, חברות רב-לשוניות, ומגזרים מורכבים כמו רפואה וחקלאות. לכן, שיתוף ניסיון, הישגים והתמחות הוא הגיוני. ללא שיתוף פעולה, במיוחד במחקר, ביטחון ותשתיות, הדרך תהיה קשה ויקרה יותר לכולם".

תחומי שיתוף פעולה טכנולוגי נוספים בבריקס

מדינות הבריקס משתפות פעולה גם בתחומי הפיזיקה, אסטרונומיה, מדעי החומרים, הנדסה מכנית, כימיה, ביולוגיה וחקלאות.

מדענים מדגישים כי הכשרת כוח אדם מומחה לפיתוח טכנולוגיה חשובה לא פחות מיצירה ושיתוף של טכנולוגיה, ודיפלומטיה מדעית יעילה הפכה לאחד הגורמים החשובים להתקדמות.

דולגיך אמר: "בבריקס פועלות קבוצות מדעיות מיוחדות, מתקיימים תחרויות מחקר משותפות, חילופי מדענים ותוכניות לחוקרים צעירים. בעשור האחרון, במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה הקיים, נערכו שש תחרויות מחקר משותפות, תשעה פורומים למדענים צעירים ושבעה פרסים לחדשנים צעירים".

הוא הדגיש כי תוכניות ופרויקטים משותפים לא צריכים להישאר רק על הנייר, אלא צריכים להגיע ליישום מעשי במדינות החברות בבריקס.

בהקשר זה, תוכנית הפעולה של בריקס לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים פועלת משנת 2025. תוכנית זו מתמקדת בחדשנות, בכלכלה דיגיטלית ובשיתוף פעולה טכנולוגי, ומבקשת להגביר את השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים בכנסים ותערוכות בינלאומיים כדי למצוא שותפים מתאימים להענקת רישיונות טכנולוגיים ויצירת בסיס נתונים משותף של יכולות טכנולוגיות.

דולגיך סבור: "זה בדיוק המעבר שלא היה קיים זמן רב – המעבר מעבודה מדעית משותפת לשלב שבו ההישגים יגיעו לעסקים ולשוק".

עם זאת, מומחים מצביעים גם על מספר אתגרים המעכבים את פיתוח פרויקטים מדעיים של בריקס והעברת טכנולוגיה. הבדלים במערכות רגולטוריות, מנגנוני מימון, סטנדרטים ונהלי הגנה על קניין רוחני הם חלק מהמכשולים הללו.

בנוסף לכך, קיימות בעיות מעשיות כמו מחסומים לשוניים, קושי במציאת שותפים מתאימים, הבדלים בדרישות טכנולוגיות והבדלים בלוחות זמנים להכנסת מוצרים לשוק.

כל הגורמים הללו לרוב יוצרים פער בין הישגים מדעיים למוצרים מסחריים. פער זה הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שרבים מהישגים מדעיים, למרות הכרזה פומבית, אינם מגיעים לשלב יישום או שהפיכתם ליישום מעשי אורכת עשרות שנים.

לפיכך, מומחים מדגישים את הצורך ביצירת "שרשרות טכנולוגיות" בבריקס – שרשרות שבהן ברור מי הבעלים של הטכנולוגיה, איזו ישות תמשיך את פיתוחה, מי אחראי למימון הרחבת הטכנולוגיה, והיכן המוצר הסופי ייושם.

דולגיך סיכם את המגמה באומרו: "הרמה הבאה של שיתוף הפעולה בבריקס במדע וטכנולוגיה היא המעבר ממודל 'אנו חוקרים יחד' למודל 'אנו יוצרים, מיישמים ומפתחים יחד'. הפוטנציאל הגדול ביותר טמון במסלול זה".

לדברי מומחים, הקמת רשת מרכזי העברת טכנולוגיה של בריקס וקיום תחרויות טכנולוגיות משותפות יכולים לסייע בהתגברות על אתגרים אלו. שימוש פעיל יותר בפלטפורמות דיגיטליות קיימות לאיתור הישגים מדעיים ושותפים מתאימים בין המדינות החברות הוא גם דרישה נוספת לפיתוח שיתופי פעולה אלה.