משאל העם באיסלנד מדוע ניצחה ההצבעה 'לא'?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, עיתון הגארדיאן בפרסום דיווח שכותרתו 'בהחלט לא או אולי כן; מה קבע את תוצאות משאל העם באיסלנד?' בחן את הגורמים לכישלון הקמפיין שתמך בחידוש המשא ומתן על חברות איסלנד באיחוד האירופי. על פי התוצאות הסופיות, 52.8% מהמצביעים התנגדו לחידוש המשא ומתן, ו-47.2% תמכו בו; תוצאה שחשפה פער עמוק בין האזורים העירוניים לכפריים במדינה.

הגארדיאן כותב כי קמפיין ה'לא' שלט באווירה הבחירות בשבועות שקדמו למשאל העם, באמצעות מסרים ברורים וישירים. מתנגדי החברות באיחוד האירופי התמקדו, במיוחד, בגורל תעשיית הדיג והחקלאות – שני תחומים הקשורים קשר הדוק לזהות הלאומית של איסלנד. הם טענו כי חברות באיחוד האירופי עלולה להגביל את השליטה של איסלנד על משאביה הטבעיים ואזורי הדיג שלה, ולהשפיע על עצמאותה של המדינה.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התוצאה היה אופן ניסוח שאלת משאל העם. נשאלו המצביעים: 'האם איסלנד צריכה לחדש את המשא ומתן על חברות עם האיחוד האירופי?' הסכמה לשאלה זו לא הייתה פירושה חברות מיידית באיחוד האירופי; היא הייתה רק תחילת משא ומתן, ורק אם היה מושג הסכם, היה נערך משאל עם נוסף. לפיכך, הצבעת 'כן' יכלה להיחשב למעשה כ'כן, לבחינה נוספת', בעוד ש'לא' הייתה החלטה ברורה וסופית.

הסיסמה של קמפיין התומכים, 'כן כדי לראות', נראתה מעורפלת למדי עבור חלק מהמצביעים, בהשוואה למסר הישיר והתוקפני של המתנגדים. תומכי החברות טענו כי התקרבות לאיחוד האירופי יכולה לסייע בהורדת שיעור האינפלציה הגבוה ויוקר המחיה, ולספק לאיסלנד ביטחון רב יותר בתקופות של חוסר יציבות גיאופוליטית.

הפער בין הערים לכפרים גם מילא תפקיד חשוב בתוצאה. באזורים הכפריים, החששות לגבי עתיד החקלאות, הדיג ושימור הזהות הלאומית היו משמעותיים יותר, בעוד שבבירה נרשמה תמיכה רבה יותר בחידוש המשא ומתן. הגארדיאן מציין כי קמפיין ה'לא' הצליח להפוך חששות אלו למסר פוליטי פשוט ולהפיץ אותו ברחבי הארץ.

מנגד, קמפיין ה'כן' התמודד עם האשמות בהפחדת מצביעים והפצת מידע שגוי נגד המתנגדים. שר החוץ של איסלנד, לפני ההצבעה, הזהיר מפני אפשרות של הישנות 'רגע הברקזיט', והביע דאגה לגבי תפקידן של ידיעות שגויות, התערבות חיצונית ואף בינה מלאכותית בעיצוב דעת הקהל.

איסלנד הגישה לראשונה בקשה להצטרפות לאיחוד האירופי בשנת 2009, בעקבות המשבר הפיננסי, אך ממשלה שהתנגדה לאיחוד האירופי עצרה את המשא ומתן בשנת 2013. משאל העם האחרון נערך לאחר שנים של מאבק פוליטי בנוגע ליחסי איסלנד עם אירופה, ותוצאתו הראתה שוב כי נושאים כמו ריבונות לאומית, חקלאות ודיג עדיין נושאים משקל רב בהחלטות המצביעים האיסלנדים.