תושבי איסלנד דחו במשאל עם את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות Mehr, אזרחי איסלנד הצביעו בהפרש קטן נגד חידוש המשא ומתן להצטרפות מדינתם לאיחוד האירופי. תוצאה זו נחשבת למכה למאמצי בריסל לצרף חברה עשירה ואסטרטגית מצפון אירופה.

העיתון הגרדיאן, בפרסום שכותרתו "איסלנד דחתה במשאל עם את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי", כתב כי על פי התוצאות שהוכרזו על ידי כלי התקשורת הציבוריים באיסלנד, ספירת הקולות מראה כי המתנגדים לחידוש המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי ניצחו.

לאחר ספירת כמעט כל הקולות, 52.5% מהמצביעים התנגדו לחידוש המשא ומתן, ו-47.5% תמכו בו. רק מספר קטן של קולות נותרו באחד מששת מחוזות הבחירה; מחוז שתוצאותיו היו לטובת המתנגדים, וההערכה לגבי שינוי התוצאה הסופית הייתה נמוכה מאוד.

ממשלת איסלנד תיארה את ההצבעה, לפני משאל העם, כהזדמנות מכרעת לקביעת מסלול עתידה של המדינה ביחס לאיחוד האירופי. קריסטין פרוסטאדוטיר, ראש ממשלת איסלנד, שתמכה באפשרות התומכת בשבועות שלפני ההצבעה, הביעה תקווה לאחר פרסום התוצאה כי הצבעה זו לא תגרום לקיטוב בחברה.

היא אמרה כי אנשים רבים, במיוחד באזורים הכפריים, חוששים מההשלכות של חברות באיחוד האירופי על החקלאות, הדיג והמשאבים הטבעיים, והממשלה תשקול חששות אלו במשא ומתן אפשרי.

תומכי חידוש המשא ומתן טענו כי התקרבות לאיחוד האירופי יכולה לסייע בהפחתת שיעורי הריבית הגבוהים ושיפור התנאים הכלכליים, ולספק ביטחון רב יותר לאיסלנד בתנאי אי-ביטחון גיאופוליטי גובר. הם התייחסו גם למלחמת אוקראינה ולעמדותיו של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, לגבי גרינלנד.

לעומת זאת, המתנגדים הזהירו כי חברות באיחוד האירופי עלולה לפגוע בריבונות הלאומית של איסלנד ובשליטתה על מימי הדיג. סוגיות הקשורות לחקלאות ולדיג נושאות חשיבות כלכלית וזהותית מיוחדת במדינה, ונתח משמעותי מההתנגדויות נבע מדאגות אלו.

איסלנד הגישה לראשונה בקשה להצטרפות לאיחוד האירופי בשנת 2009, בעקבות המשבר הפיננסי ששם את כלכלתה תחת לחץ. המשא ומתן הופסק בשנת 2013, בתקופת ממשלה שהתנגדה לאיחוד האירופי. ההתפתחויות הגיאופוליטיות בשנים האחרונות, החל מהמלחמה במזרח התיכון ועד למכסי הייבוא האמריקאיים, הפכו שוב את דיון ההצטרפות לאיחוד האירופי לאחד הנושאים הפוליטיים החשובים באיסלנד.

ההצבעה נערכה בנסיבות שבהן האיחוד האירופי קיווה לצרף את איסלנד, חברה עשירה ובעלת מיקום אסטרטגי באזור הארקטי, לשורותיו; אך תוצאת משאל העם מראה כי תושבי איסלנד, בנסיבות הנוכחיות, אינם מוכנים לחדש את תהליך המשא ומתן להצטרפות.