ניו יורק טיימס: הסנקציות האמריקניות על איראן חסרות תועלת ללא שיתוף פעולה סיני

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הניו יורק טיימס דיווח כי הסנקציות האמריקניות על איראן לא יצליחו ללא שיתוף פעולה סיני, ובייג'ינג, בשל היותה בעלת מנוף כלכלי חזק על וושינגטון, מחזיקה ביתרון הולך וגובר. על פי הדיווח, הסיבה העיקרית לכך שלחץ אמריקני עלול להניב תוצאות הפוכות היא שסין מצוידת ביכולת לנתק אספקת מינרלים חיוניים לחברות אמריקניות, כולל יצרניות נשק אמריקניות.

הטיימס ציין כי סין כבר הראתה את כוחה "בחניקה" כלכלית זו במהלך העימות הסחר בשנה שעברה עם וושינגטון; אז הגבילה בייג'ינג את יצוא המינרלים החיוניים, ואילצה את טראמפ להפסיק את מלחמת הסחר המתגברת. הרגיעה שנוצרה נשמרה במידה רבה.

העיתון הדגיש כי ניסיון זה עשוי לחזק את האמונה בבייג'ינג שוושינגטון תהסס להטיל סנקציות כלכליות נרחבות על סין בשל סחר עם איראן.

הדיווח מוסיף כי סין יכולה לנקום על ידי הגבלת אספקת מינרלים חיוניים לחברות טכנולוגיה ויצרניות ביטחוניות אמריקניות, בתקופה בה מאגרי חלק מהחומרים הללו בארצות הברית מתדלדלים עקב מלחמה. עם זאת, הביטחון העצמי של סין אינו נשען רק על יכולתה לפגוע בארצות הברית. לבייג'ינג יש גם מעמד ייחודי בכלכלה האיראנית – מעמד שהופך את שיתוף הפעולה הסיני הכרחי אם טראמפ רוצה לבודד כלכלית את טהרן באמצעות סנקציותיו.

סין הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן בשנת 2025. הוועדה לבחינת כלכלה וביטחון של ארה"ב-סין מעריכה כי יצוא הנפט הגולמי מאיראן לסין בשנה שעברה הסתכם בכ-31.2 מיליארד דולר, בעוד ששווי הסחר הכולל בין סין לאיראן היה כ-41.2 מיליארד דולר.

סין היא גם הלקוח הגדול ביותר של נפט איראני עד כה. על פי דיווח הניו יורק טיימס, קונים סינים מהווים עד 90% מיצוא הנפט האיראני. חלק ניכר מהנפט הגולמי נרכש על ידי בתי זיקוק סיניים קטנים ועצמאיים, הידועים כ"טיפוטס" (Teapots), אשר מופרדים יחסית מהמערכת הפיננסית הבינלאומית ולכן פחות פגיעים לסנקציות אמריקניות קונבנציונליות.

וושינגטון יכולה להטיל סנקציות על בנקים, חברות, ספינות וסוחרי נפט איראניים, אך אם סין תמשיך לקנות נפט גולמי איראני ולשמור על קשרים עסקיים עם טהרן, איראן תשמור על מקור הכנסה עיקרי ממטבע חוץ וגישה לאחת הכלכלות הגדולות בעולם.

הדיווח טוען שהשאלה אינה רק האם סין יכולה לעמוד בסנקציות האמריקניות. השאלה הגדולה יותר היא האם וושינגטון יכולה ליישם בידוד כלכלי יעיל נגד איראן ללא שיתוף פעולה סיני – והאם היא יכולה ללחוץ על בייג'ינג מבלי לעורר תגובה כלכלית שתפגע בתעשייה האמריקנית עצמה.

הדיווח של הניו יורק טיימס מצביע על כך שאנליסטים סינים רואים במלחמה באיראן ראיה גוברת למה שהם תופסים כחולשה הולכת וגוברת של וושינגטון. וו שינבו, חוקר בכיר ללימודי אמריקה באוניברסיטת פודאן בשנחאי, המייעץ למשרד החוץ הסיני, תיאר את האיום האחרון של טראמפ כעדות למה שהוא מכנה "תסכולה של הממשל האמריקני בנוגע לאיראן". וו טען כי וושינגטון מעלה את האיום הזה מכיוון שיש לה מעט חלופות לבריחה ממה שהוא תיאר כ"דילמה שהם יצרו לעצמם".

הביטחון העצמי של סין מתחזק גם על ידי התמונה האסטרטגית הרחבה יותר. ארצות הברית הזיזה חלק מנכסיה הצבאיים מהאוקיינוס השקט כדי לתמוך בפעילות במזרח התיכון. לאחרונה, נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון עזבה את האזור. משקיפים סינים רואים בתנועות כאלה צמצום פוטנציאלי של עמדתה הצבאית של אמריקה באסיה, בעוד וושינגטון מנסה במקביל ללחוץ על בייג'ינג בנושא איראן.

התוצאה היא משוואה אסטרטגית קשה עבור וושינגטון: אמריקה יכולה להגביר את הלחץ על טהרן, אך לעשות זאת ללא שיתוף פעולה של בייג'ינג יכול להיות קשה הרבה יותר – ועלול להיות יקר יותר – מאשר הטלת סנקציות על איראן בלבד.