معیاری השותפות והתחרות בין ערב הסעודית לטורקיה בלבנון
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, חמוחמד ג'ולאני בסוריה, בתמיכת טורקיה, אפשרה לאנקרה להתקדם בביירות, תוך התבססות על משקלה האזורי החדש בסוריה. אנקרה שואפת להרחיב את השפעתה באזור ולשמור על האינטרסים האסטרטגיים שלה בתיקי אנרגיה ומזרח הים התיכון, ובמקביל לחזק את השותפות הכלכלית בלבנון.
אתר רשת אל-מיאדין, במאמר שהתייחס לנושא, ציין כי טורקיה מגלה עניין בשיתוף פעולה במערכי ביטחון אזוריים, כולל הרעיון של השתתפות בכוחות בינלאומיים לשמירה על יציבות בלבנון וסיוע לצבא המדינה באמצעות מכירת מוצרי ההגנה שלה. אנקרה, תוך הסתמכות על קשריה המאוזנים עם וושינגטון, טהרן ומדינות המפרץ, שואפת גם למלא תפקיד כמתווכת בתיקים כמו נשק חיזבאללה ויציבות הגבולות.
מטרותיה של אנקרה בלבנון
הגורם הכלכלי תמיד היה מכריע ביחסים של אנקרה. רג'פ טאיפ ארדואן, מסיבה זו, פועל למנוע כל ברית או תרחיש של אנרגיה ימית שיפגיש את יוון, קפריסין וישראל ויוביל לבידודה של טורקיה. טורקיה גם הביעה התחשבנויות פוליטיות בנוגע להסכמי גבול מסוימים (כמו הסכם לבנון וקפריסין), על מנת לשמור על השפעתה בתחרות על גז ושדות נפט.
אנקרה רוצה גם לחבר את לבנון לפרויקט מסילת הברזל החג'אזית ההיסטורית דרך קווי טריפולי-חומס וביירות-דמשק, כך שחברות טורקיות יזכו להזדמנויות לשחזור תשתיות לבנון ונמליה הימיים, ולחזק את מעמדה של טורקיה כאחת השותפות המסחריות הבולטות וספקיות הסחורות החיוניות לשוק הלבנוני.
התפקיד הביטחוני של טורקיה בלבנון, לעומת זאת, נתקל בווטו ישראלי. תל אביב דוחה כל נוכחות צבאית או ביטחונית טורקית בדרום לבנון. בנוסף, קיימות התחשבויות צרפתיות ואף אמריקאיות, הרואות בלבנון חלק מפרויקט פוליטי שלהן.
תחום האינטראקציה והעימות בין טורקיה לערב הסעודית בלבנון
אל-מיאדין ציין כי ההתפתחות האסטרטגית בין טורקיה לריאד והתיאום ביניהן בתיקים אזוריים היו צעד גדול, אך גבולות ההתכנסות הזו בתיק הלבנוני מעורפלים.
ריאד תומכת במאמצים של טורקיה להקל על דיאלוג בין ממשלת נוואף סלאם, ראש ממשלת לבנון, לבין השלטון בג'ולאני בדמשק, על מנת לסדר את תיקי הגבולות, הפליטים והביטחון המשותף. ערב הסעודית תומכת בהצטרפות לבנון לפרויקטים תחבורתיים אזוריים ומסילת ברזל, שכן הדבר עולה בקנה אחד עם חזונה של סעודיה להחזיר את ביירות לזרועות העולם הערבי ולהתרחק מהכלכלה של חיזבאללה.
למרות תיאום זה, יזיד בן פרהאן, נציג סעודי בלבנון, קבע גבולות ברורים לתנועותיה של טורקיה בלבנון, שכן התחרות בין שתי המדינות בקרב הסונים היא עזה ביותר. התנאי של ריאד הוא שתפקידה של טורקיה בלבנון יעבור דרך הנשיאות, הצבא והממשלה. טורקיה, הנהנית מלבנון במישורים הכלכלי, הפוליטי והביטחוני, מציגה עצמה כ מחויבת למערכת הערבית, שכן מחויבות זו מעניקה לגיטימציה לאנקרה ומקלה על הרחבת האינטרסים שלה מבלי להתנגש עם מעצמות אזוריות גדולות.
טורקיה מנצלת את מעמדה של לבנון כזרוע גאוגרפית לחיבור היצוא שלה לפרויקטים תחבורתיים אזוריים וקווי מסילת ברזל. חברות טורקיות מחפשות נתח גדול מחוזים לשיקום תשתיות ונמלים בלבנון. כמו כן, יציבות בביירות יוצרת שוק יציב למכירת מוצרים מזון ומוצרים תעשייתיים טורקיים. בנוסף, תיאום עם לבנון מעניק לטורקיה מנוף דיפלומטי ומשפטי בתחרות על קביעת גבולות ימיים ותיקי אנרגיה מול ברית יוון-קפריסין-ישראל.
תחרות רכה בין טורקיה לערב הסעודית
התחרות הנוכחית בין טורקיה לערב הסעודית נמצאת תחת כללים חדשים של עימות, הנובעים מהברית האסטרטגית האחרונה בין ריאד לאנקרה.
בטורקיה, בטריפולי ובכפרים מסוימים באזור עראקוב ובקאע, יש לה קשרים וכלים תרבותיים, חברתיים ורגשיים, במיוחד כאשר הקשר עם טריפולי כולל משפחות טורקמניות, ואלפי לבנונים בצפון ובאכאר קיבלו אזרחות טורקית. כמו כן, טורקיה פועלת בתחום שיקום אתרים עות'מאניים, תמיכה בבתי חולים ומתן סיוע מזון ישיר, מה שיצר בסיס עממי למדינה.
בנוסף, אימוץ השיח של "מגן האידיאלים האסלאמיים" על ידי אנקרה, מהדהד בקרב החברה הסונית השמרנית בצפון ובבקאע.
התחרות בין ערב הסעודית לטורקיה בלבנון קיבלה אופי "שבטי ואזורי", עד כדי כך שכמה כפרים גבוליים ועניים נוטים יותר לקבלת סיוע ישיר מטורקיה, בעוד שהשפעתה של ערב הסעודית דרך רשתות קשר עם שבטים ערבים הממוקמים בבקאע, בצפון ובאזור ח'לדה, נותרת דומיננטית. ערב הסעודית גם אינה מתנגדת לתפקידה של טורקיה בצפון לבנון, כדי להילחם בעוני ובכך להגביל את השפעתה של איראן שם.
בקרב הנוצרים בלבנון, הגוש הימני המורכב ממפלגות "קטאיב" ו"כוחות הלבנונים" תומך בערב הסעודית. מסיבה זו, ישנן חששות מפני הרחבת השפעתה של טורקיה בטריפולי והפיכת הבקאע למנוף ל"אסלאם פוליטי". מסיבה זו הם מתנגדים לכל נוכחות של כוחות ביטחון או צבא טורקיים בדרום לבנון או בכל אזור אחר, ומעדיפים למסור את הביטחון לצבא הלבנוני ולכוחות בינלאומיים מערביים וניטרליים.
מפלגת "הזרם הפטריוטי החופשי" בראשות מישל עון, לאחר שנים של ברית עם חיזבאללה, פנתה לכיוון ריאד. למרות זאת, הם רואים בטורקיה מעצמה אזורית המסוגלת לשלוט במצב ב"סוריה החדשה". לפיכך, הם מברכים על התיאום בין טורקיה לערב הסעודית.
בסך הכל, הנוצרים בלבנון מסכימים כי כל תפקיד אזורי צריך לכבד את מאפייני הרב-גוניות של לבנון ואת נוסחת "דו-קיום בדרכי שלום". עם זאת, הקהילה הנוצרית חוששת מכל חשיבה של "אסלאם פוליטי" בחברה הסונית, ולכן תמיד העדיפה את השפעתה של ערב הסעודית ורואה בה בעלת ברית.
עמדתה של ישראל בנוגע לתנועותיה של טורקיה בלבנון
עמדתה של תל אביב בנוגע לנוכחות טורקיה וערב הסעודית בלבנון סותרת. ישראל רואה בנוכחות זו הזדמנות אסטרטגית להחלשת איראן, אך מתנגדת בחריפות לכל הרחבה צבאית או פוליטית ישירה של טורקיה בגבולותיה הצפוניים. תל אביב מסכימה עם יעדיהן של ריאד ואנקרה ב"חיסול השפעת חיזבאללה", אך לא תאפשר את מימוש שאיפותיה של אנקרה להשתתף בסידורי ביטחון או בכוחות שמירת שלום בדרום לבנון.
ישראל סבורה כי ערב הסעודית היא הכוח המוביל בלבנון ושותפה אזורית למניעת נטיית הקהילה הסונית בלבנון לפעילות פוליטית. ישראל מעדיפה שסיוע כספי ללבנון יועבר דרך מוסדות מדינתיים, על מנת לייבש את מקורות הנשק. באופן זה, גם ערב הסעודית וגם הנוצרים בלבנון אינם מתנגדים למדיניותה של ישראל במאבק ב"אסלאם סוני פוליטי", ומקבלים בברכה את תפקידה של טורקיה בלבנון רק אם יהיה תחת חסותה של ערב הסעודית וארה"ב.
