האם לארצות הברית יש מספיק תחמושת במקרה של עימות מחודש עם איראן?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, אתר רשת אל-ג'זירה פרסם דיווח לפיו ההשלכות של מלחמה בין ארצות הברית לאיראן אינן מוגבלות עוד רק למה שמתרחש בשדה הקרב, אלא התרחבו מעבר לשדה הקרב אל מחסני הנשק האמריקאי, קווי ייצור התחמושת ושרשרת אספקת מינרלים נדירים.

עם המשך הלחימה, עולות שאלות בוושינגטון לגבי כמות הטילים התוקפים והמיירטים שארה"ב צרכה, והאם המלאים הקיימים מספיקים לכניסה לעימות ארוך או עימות מקביל למשבר צבאי אחר בנקודות שונות בעולם?

הערכות ומקורות תקשורתיים ומרכזי מחקר אמריקאיים מעידים על ירידה משמעותית במספר התחמושות החשובות ביותר, כולל טילי היירוט פטריוט וטאד, וכן טילי טומאהוק, אטאקמס ופריזם. בעוד שהבית הלבן טוען כי לארה"ב עדיין יש מלאים גדולים, מומחים מזהירים כי הבעיה אינה רק התקרבות המלאים לנקודת הסיום, אלא ירידה במלאי האסטרטגי וקושי בהחלפת תחמושת באותה מהירות שבה היא נצרכת.

על פי הערכות של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בארה"ב, כ-65% מטילי היירוט פטריוט נצרכו במהלך חמישה חודשים, ומלאי טילי הטאד ירד בלפחות 38% לעומת תחילת המלחמה.

מתיו קראוונינג, סגן המנהל של מרכז סקרוקפט לביטחון ואסטרטגיה, הדגיש: "בחצי השנה האחרונה ראינו צריכה גבוהה של תחמושת חיונית, במיוחד טילים מיירטים, בקצב גבוה מאוד לעומת תחמושות איראניות, שאולי זולות יותר וקלות יותר לייצור".

חשיבותם של טילים אלו נובעת מכך שמחיר כל טיל עולה על מיליון דולר.

אליאס חנא, מומחה לענייני צבא, מדגיש כי ארה"ב ביססה את האסטרטגיה שלה במלחמה על מכות ארוכות טווח, או "מלחמת עימות ממרחק בטוח", אך אסטרטגיה זו כעת קשורה לכמות התחמושת הקיימת. עם הצריכה הכבדה של תחמושת זו, וושינגטון מתמודדת עם הדילמה כיצד להמשיך במתקפותיה מבלי להשתמש במלאי הדרוש למשברים אחרים. לדברי חנא, ארה"ב אולי הגיעה, על פי מידע מסוים, לרמות נמוכות מ-20% מהמלאי שלה, שיש לשמור. איראן מנצלת את גורם הזמן ואת מלחמת ההתשה, מכיוון שמטרתה אינה בהכרח ניצחון צבאי מסורתי, אלא הישרדות והארכת הקרב כדי להעלות את עלות המלחמה עבור ארה"ב.

אתגר המלאים שנצרכו

הדילמה הזו מחמירה עוד יותר אם וושינגטון תחליט לחזור למבצעים צבאיים נרחבים. עם ירידת מלאי הטילים ארוכי הטווח של ארה"ב, היא עלולה להיאלץ להסתמך יותר ויותר על מטוסים מאוישים, שהם אופציה מסוכנת יותר עבור טייסים, או לפנות למבצעים קרקעיים – אפשרויות שאינן עולות בקנה אחד עם האסטרטגיה שנקטה וושינגטון מתחילת המלחמה.

בעיה זו אינה מוגבלת רק לארה"ב. בעלות בריתה של ארה"ב באזור, הצורכות כמות גדולה של טילי הגנה אווירית, מתמודדות עם אותה שאלה: כיצד לפצות על הצריכה שלהן כאשר תהליך הייצור של ארה"ב עצמה לוקח שנים?

מינרלים נדירים – הטבעת הנסתרת של משבר התחמושת

בהקשר זה, ארה"ב מנסה לפתור בעיה נוספת, שאינה פחות חשובה מנושא התחמושת, והיא התלות של תעשיות הביטחון והטכנולוגיה שלה במינרלים נדירים, שסין שולטת בחלק גדול משרשרת הייצור והעיבוד שלהם.

בדיקות כלכליות מראות שהמונח "מינרלים נדירים" אינו בהכרח מעיד על נדירות החומרים הללו בליבת האדמה, אלא שהקושי העיקרי הוא בכרייה, הפרדה, עיבוד והפיכתם לחומרים שניתן להשתמש בהם תעשייתית, במיוחד בתעשיות הביטחוניות.

במהלך 40 השנים האחרונות, סין השקיעה בבניית שרשרת זו, החל מתהליכי הפרדה כימית ועד לייצור מגנטים קבועים ושימוש בהם בתעשיות מתקדמות וצבאיות.

בסופו של דבר, המלחמה עם איראן מדגימה כי הבעיה עבור ארה"ב אינה רק כמות הטילים במחסנים, אלא גם יכולתה לפצות על מה שנצרך, הזמן הדרוש לבניית המלאים מחדש, והקיבולת שלה להילחם בו-זמנית בעימות נוסף. המלחמה הוכיחה כי מלאים מסוימים יכולים להיצרך הרבה יותר מהר מהיכולת של התעשייה האמריקאית לפצות עליהם.