ארבע 'עקבי אכילס' של המשטר הציוני במלחמות התשה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, בהתייחס לעראבי 21, נוכחות צבא המשטר הציוני באזורי החיץ בעזה, בלבנון ובסוריה מעוררת דאגה בחוגי הביטחון של המשטר מפני הפיכת אזורים אלו לשדות פתוחים למלחמת התשה.
אלוף משנה עידן אורטל, מפקד לשעבר של אגף המבצעים בצבא המשטר בישראל וראש התוכנית ללימודים צבאיים במרכז "פגין-סדאת" באוניברסיטת בר-אילן, הצהיר כי המלחמה באיראן הייתה עדה לנקודת מפנה חריפה, מכיוון שארה"ב וישראל לא הצליחו לכפות את תנאיהן על איראן, ואף ישראל נאלצה להסכים להפסקת אש בלבנון.
מומחה ענייני הצבא הודה כי משבר מלחמה זה עמוק יותר עבור המשטר הציוני ממה שפורסם; שכן, לאחר כמעט שלוש שנים, ישראל נלכדה בשלושה חזיתות עקובות מדם בגבולותיה, והיא מבודדת ברמה הבינלאומית.
במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", הוסיף כי איראן יוצאת מהמלחמה חזקה ועשירה יותר, ותופי המלחמה נשמעים מטורקיה. אך הדבר המסוכן ביותר הוא הגישה של ממשל ארה"ב; התייחסותו של ג'יי די ואנס, סגן הנשיא, לתלות של ישראל בנשק אמריקאי מצביעה על כך שעידן "היחסים המיוחדים" בין תל אביב לוושינגטון הסתיים.
הכותב, בהתייחסו ליצירת "אזורי חיץ" בעזה, בלבנון ובסוריה, הוסיף כי ישראל נסוגה צבאית מלבנון ועזה בעבר, מה שמעיד על כך שתל אביב עשויה להתמודד עם משבר אמיתי.
הוא הסביר כי "לטקטיקה זו יש חסרונות אסטרטגיים חמורים, הראשון הוא שהיא מאפשרת לאויב לסגת באיטיות ולשמר את הארגון הצבאי שלו. צבא ישראל, לאור אבדותיו הכבדות, נמנע לעתים קרובות ממבצעי מצור מהירים ועמוקים המחייבים את האויב לסגת בבהלה או להיכחד. הדבר מרמז על כוחות ציוניים הנמצאים מחוץ לקווי החזית".
אורטל הוסיף כי "החסרון האסטרטגי השני בהתנהלות הצבאית הישראלית הוא שהמלחמות מתארכות ללא מרדף מהיר אחר האויב כדי להשמידו או לפזרו. בחודשים האחרונים פעלו לפחות חמש אוגדות של צבא ישראל בדרום לבנון, אך הן הסתפקו בטיהור איטי ושיטתי של קווי הכפרים הסמוכים והשמדת תשתיות האויב באופן שיטתי. חיזבאללה, אף שספג מכות קשות, התנגד, והתוצאה היא מלחמה ממושכת באופק, וההזדמנות של ממשלת לבנון לארגן מחדש את שורותיה, לכפות את ריבונותה ולפרק את חיזבאללה לא רק שלא גוברת, אלא פוחתת".
הוא אמר שהחסרון השלישי הוא שכוח הקרקע, החלק החלש ביותר של צבא ישראל, עדיין מהווה את הכוח היחיד בשטח של ישראל, זאת בעוד שתל אביב זקוקה למספר רב של חיילים ונשק כדי לשלוט באזור ולשמור עליו.
אנליסט ציוני זה הדגיש שהחסרון הרביעי טמון במשאבים העצומים הנדרשים לשמירה על כוח האש. הדבר מגביר את התלות האסטרטגית של הצבא במדינות אחרות, שכן הלחימה בצורתה הנוכחית דורשת כמויות אדירות של חימוש אווירי, דחפורים כבדים ומטוסי יירוט, ותל אביב אינה מסוגלת לספק אלמנטים אלה בכמויות הנדרשות מבחינה תעשייתית או כלכלית.
הוא ציין כי דוקטרינת הביטחון של בן-גוריון קראה למלחמות קצרות תוך התמקדות בפתרון צבאי לאיום ישיר, והדגיש כי בן-גוריון הבין את הא-סימטריה האסטרטגית הפוגעת בישראל מבחינה כלכלית, בכוח אדם ובנוכחות פוליטית באזור, וכן את תלותה במעצמות חיצוניות.
