בריקס בדרך לחיזוק הריבונות התרופתית של מדינות הדרום הגלובלי

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מגפת הקורונה הדגישה את חשיבותן של מערכות בריאות יציבות, יכולות מדעיות מקומיות ותעשיית תרופות חזקה. גישה לתרופות, ייצור חיסונים ופיתוח טכנולוגיות רפואיות הפכו למרכיבים מרכזיים בביטחון הלאומי וביכולת ההתמודדות של מדינות. במקביל, מדינות הדרום הגלובלי מפנות תשומת לב מוגברת לחיזוק היכולות הפנימיות שלהן בתחום הבריאות והפארמצבטיקה, וקבוצת בריקס הפכה לפלטפורמה לשיתופי פעולה מדעיים, העברת טכנולוגיה וביצוע פרויקטים משותפים.

הצהרת הסיום של פסגת בריקס ה-17 בריו דה ז'ניירו הדגישה את הצורך בחיזוק הממשל העולמי בתחום הבריאות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי וסולידריות בין מדינות. מומחים מתייחסים למושג "ריבונות תרופתית" כיכולת של מדינות לספק באופן עצמאי תרופות חיוניות, לייצר חיסונים ולשמר כוח אדם מומחה בתחום הבריאות.

מרגריטה איזאקובה, ראש הלשכה הבינלאומית של הפקולטה לפיתוח בינלאומי באוניברסיטה הרפואית על שם פירגוב ברוסיה, אמרה ל-TV BRICS כי הגישה לחיסונים אינה מוגבלת רק לזמינותם במרכזי בריאות, אלא כוללת גם את יכולתן הכלכלית של האוכלוסייה לרכוש תרופות, וכן את קיומם של תשתיות מתאימות לאחסון והפצה.

היא הוסיפה כי מדינות רבות בדרום הגלובלי עדיין תלויות ביבוא לצורך אספקת חומרי גלם תרופתיים וציוד נדרש. תלות זו קיימת גם במדינות בעלות קווי ייצור תרופות, מה שהופך את מערכות הבריאות שלהן לפגיעות בפני הפרעות בשרשרת האספקה הגלובלית.

על פי הדיווח, מדינות חברות בריקס השקיעו רבות בשנים האחרונות בפיתוח יכולות הפארמצבטיקה והחיסונים הפנימיות שלהן.

הודו, כיצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם, מספקת כחמישית מהתרופות הגנריות בעולם, וכ-60% מהחיסונים הדרושים לאונסק"ף מיוצרים על ידי חברות הודיות.

סין מחזיקה ביכולת ייצור החיסונים הגדולה בעולם והשקיעה מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח של תרופות מהדור החדש למאבק במחלות כמו שפעת, שחפת וקדחת דנגי.

רוסיה, המבוססת על היסטוריה ארוכה בתחום הווירולוגיה והאפידמיולוגיה, שמה את פיתוח תעשיית התרופות בראש סדר העדיפויות שלה. על פי אסטרטגיית "פארמה 2030", נתח התרופות המיוצרות מקומית בשוק הרוסי אמור להגיע לכ-70% עד סוף העשור הנוכחי.

ברזיל נחשבת למרכז פארמצבטי חשוב באמריקה הלטינית והשקיעה רבות בייצור חיסונים ובמאבק במחלות טרופיות. המדינה מספקת את רוב צרכיה במוצרי ביולוגיה ומוצרי חיסון, ומפעילה תוכניות חיסון חינם נרחבות.

איחוד האמירויות הערביות הפכו לאחד המרכזים הרפואיים המתקדמים ביותר במזרח התיכון וממלאות תפקיד חשוב בהפצת מוצרים רפואיים ותרופתיים באזור.

מצרים, תעשיית התרופות שלה נחשבת לגדולה ביותר במזרח התיכון וצפון אפריקה, ומספקת כ-90% מהצרכים המקומיים. ממשלת מצרים מתכננת, במסגרת תוכנית לבידוד מקומי של ייצור חיסונים, להגיע לייצור שנתי של 140 מיליון מנות חיסון עד 2030 ולייצא את מוצריה ליותר מ-60 מדינות.

דרום אפריקה מחזיקה באחת מתעשיות התרופות המפותחות ביותר באפריקה, ומומחים מעריכים את שווי השוק התרופתי במדינה ביותר מ-12 מיליארד דולר.

אתיופיה, למרות שרוב התרופות הנצרכות מיובאות, הממשלה מקדמת תוכניות לפיתוח ייצור חיסונים וציוד רפואי מקומי. לדברי משרד הבריאות האתיופי, נתח היצרנים המקומיים באספקת צרכי התרופות של המדינה הגיע ליותר מ-44%.

איראן מוכרת כאחת המדינות המובילות באזור בתחום הפארמצבטיקה. שר הבריאות לשעבר, בהראם עיינו-אללהי, הצהיר בעבר כי איראן היא המדינה היחידה באזור בעלת יכולת ייצור ופיתוח חיסונים למחלות כמו שיתוק ילדים, שחפת וכולרה. בנוסף, למעלה מ-90% מהתרופות הנצרכות במדינה מיוצרות באופן מקומי.

למרות התקדמות זו, מומחים סבורים שגישה שוויונית לתרופות וחיסונים עדיין מהווה אתגר משמעותי עבור מדינות הדרום הגלובלי. מערכת הקניין הרוחני, מחירי תרופות חדשניות גבוהים ומגבלות תקציביות של מערכות הבריאות הם בין המכשולים הקיימים.

ויטוריה דאבי מרזולה, חוקרת בתחום בריאות הציבור בברזיל, אמרה כי הניסיון בשנים האחרונות מראה שתלות יתר בחברות תרופות גדולות וברשתות גלובליות מוגבלות עלולה לגרום לעיכובים בגישה לתרופות ולהגברת אי-השוויון הבריאותי. היא הדגישה כי שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים בין חברי בריקס ופעילות "מרכז המחקר והפיתוח של חיסוני בריקס" יכולים לסייע בהפחתת תלותן של מדינות הדרום הגלובלי בספקיות חיצוניות.

מרכז המחקר והפיתוח של חיסוני בריקס החל לפעול לראשונה בשנת 2022, וכיום הוא משמש פלטפורמה לשיתוף פעולה במחקר, פיתוח, בדיקה והעברת טכנולוגיות הקשורות לחיסונים ולמוצרים ביולוגיים. לדברי מומחים, פיתוח שיתופי פעולה אלו יכול להפוך את מדינות הדרום הגלובלי מיצרניות צריכה בלבד של תרופות וחיסונים לשחקניות פעילות בכל שלבי שרשרת הערך, החל ממחקר ופיתוח ועד לייצור, הפצה ופיקוח.

על פי הדיווח, מימון ממשלתי יציב, העברת טכנולוגיה, הכשרת כוח אדם מומחה, רכישות משותפות ופיתוח מנגנוני שיתוף פעולה אזוריים הם בין הפעולות שיכולות להאיץ את תהליך השגת הריבונות התרופתית של מדינות הדרום הגלובלי. מומחים מאמינים כי חיזוק יכולות התרופות והחיסונים במדינות בריקס לא רק יתרום לשיפור ביטחון הבריאות של מדינות אלו, אלא גם יאפשר את כינונה של מערכת מאוזנת יותר בתחום הבריאות העולמי.