תחרות חדשה בבריקס עוברת ממקורות טבעיים להון אנושי וטכנולוגיה
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, לפי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות Mehr, מתוך TV BRICS, התפתחויות בכלכלה העולמית מצביעות על כך שידע, טכנולוגיה והון אנושי מחליפים בהדרגה מקורות מסורתיים לייצור עושר, ותפקיד החינוך והמחקר בקביעת מעמדן של מדינות בכלכלה הבינלאומית גדל יותר מתמיד.
על פי נתונים שפרסם משרד התעשייה והמסחר של הודו, היצוא של סחורות ושירותים של מדינה זו עלה על 860 מיליארד דולר בשנת 2025, עלייה של 4.22% לעומת השנה הקודמת. ממשלת הודו שואפת להגדיל מספר זה ל-2 טריליון דולר עד 2030.
חלק ניכר מצמיחה זו קשור לתעשיות מבוססות ידע, כולל טכנולוגיות מידע, הנדסה, אלקטרוניקה, תרופות ותעשיות כימיות. בהקשר זה, המכון הלאומי לשינוי של הודו (NITI Aayog) דיווח על תנועתה של המדינה מייצור מוצרים להרכבת חלקים ומוצרים מתקדמים יותר.
הדו"ח של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) מדגיש גם כי הכלכלה העולמית נכנסה לשלב שבו היכולת להפוך ידע לטכנולוגיה, ייצוא ותעשייה, נחשבת לגורם הצמיחה הכלכלית החשוב ביותר. במסגרת זו, חינוך ומחקר אינם עוד רק אמצעים להכשרת כוח אדם, אלא הפכו לאמצעים ליצירת טכנולוגיה וערך מוסף.
מדינות בריקס, המהוות כ-40% מאוכלוסיית העולם, מהוות את המאגר הגדול ביותר של הון אנושי בעולם. עם זאת, כל אחת מחברות הקבוצה נקטה בדרך שונה להפיכת ידע ויכולות מדעיות לצמיחה כלכלית.
בסין, הכלכלה מבוססת הידע הפכה לחלק חשוב ממדיניות הפיתוח. הוועדה לפיקוח וניהול של נכסי מדינה בסין הודיעה כי חברות בבעלות המדינה של מדינה זו השקיעו יותר מ-1.1 טריליון יואן בתחומי מחקר, פיתוח וחדשנות בשנת 2025. סין נותרה גם המגישה הגדולה ביותר של פטנטים בעולם, עם כ-1.8 מיליון בקשות לפטנטים בשנת 2024.
הודו גם קבעה שיא חדש ברישום פטנטים בשנת הכספים 2025-2026, כאשר מספר בקשות הפטנטים במדינה הגיע ליותר מ-143,000, עלייה של יותר מ-30% לעומת השנה הקודמת.
ברוסיה, על פי נתוני רשות הפטנטים של המדינה, נרשמו יותר מ-48,000 בקשות לפטנטים ומודלים שימושיים בשנת 2025, ומספר הפטנטים שמוסחרו גדל ב-25% לעומת השנה הקודמת.
ברזיל חוותה גם את הביצועים הטובים ביותר שלה מאז 2016 בשנת 2025, עם רישום של קרוב ל-30,000 בקשות לפטנטים.
ואלרי אברמוב, חוקר בכיר באוניברסיטה הפיננסית תחת ממשלת רוסיה, מאמין כי המעבר של הכלכלה העולמית למה שמכונה טכנולוגיות NBICS, הכוללות טכנולוגיות ננו, ביולוגיות, מידע, קוגניטיביות ומדעי הרוח, הוא הגורם העיקרי לשינוי מודל הצמיחה הכלכלית.
הוא הדגיש כי טכנולוגיות אלו יביאו להיווצרות שווקים חדשים, שיפור איכות החיים והאצת פיתוח טכנולוגיות חדשות במדינות בריקס.
מומחים מזהירים במקביל כי הגדלת ההשקעה בחינוך כשלעצמה אינה מבטיחה צמיחה כלכלית. במדינות רבות קיים פער בין מערכת החינוך לצרכים הכלכליים האמיתיים, מה שמונע הפיכת יכולות מדעיות להכנסות וייצוא טכנולוגי.
ריימונד מטלאלה, נשיא אגודת הנוער של בריקס בדרום אפריקה, אמר בנושא כי על אוניברסיטאות, מוסדות טכניים וחברות לשתף פעולה באופן הדוק יותר כדי להתאים את כישורי הבוגרים לצרכים הכלכליים האמיתיים.
בינתיים, התפשטות הבינה המלאכותית שינתה גם את מבנה שוק העבודה. לדברי מומחים, משרות שגרתיות ומשרדיות מאבדות בהדרגה מחשיבותן, והביקוש לכישורים כמו ניתוח נתונים, יצירתיות, קבלת החלטות ופיתוח טכנולוגי גובר.
בחינת מצב מדינות בריקס מצביעה על כך שסין יצרה את המודל המוצלח ביותר לקישור בין מדע, תעשייה וייצוא. הודו גם פועלת במסלול דומה, תוך הסתמכות על הכשרה רחבה של כוח אדם מומחה וייצוא שירותי טכנולוגיית מידע.
לעומת זאת, מדינות כמו רוסיה, ברזיל, דרום אפריקה ומצרים עדיין מתמודדות עם אתגר הפיכת יכולות מדעיות לייצוא טכנולוגי רחב. איחוד האמירויות הערביות, אינדונזיה ואתיופיה, באמצעות השקעה בתשתיות דיגיטליות, בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשות, מנסות לשפר את מעמדן בכלכלה מבוססת הידע.
מומחים צופים כי בשנים הקרובות התחרות בין מדינות בריקס תתרכז יותר ויותר בגיוס חוקרים, מהנדסים ומומחי טכנולוגיה. בינתיים, למדינות שיצליחו ליצור שרשרת מלאה של חינוך אקדמי, מחקר, ייצור תעשייתי ונוכחות בשווקים העולמיים, תהיה יתרון מבני משמעותי.
על פי דוח זה, בכלכלה העתידית, יצירת הערך תהיה תלויה פחות בהפקת משאבים טבעיים ויותר ביכולת לייצר ולסחור בידע, וחינוך ומדע לא רק ייחשבו לתשתית של הכלכלה העתידית, אלא לכלכלה העתידית עצמה.
