השלכות המלחמה נגד איראן: פרשנויות בתקשורת העולמית
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מאז פרוץ התוקפנות הצבאית של ארצות הברית וישות הכיבוש הציוני נגד איראן, לא רק שהמטרות המוצהרות של מבצע זה לא הושגו, אלא שבהודאתם של בכירים מערביים וכלי תקשורת אמריקאים, המצור האסטרטגי והכישלונות בשדה הקרב ובמישור הפוליטי נכפו על התוקפים. מלחמה זו, שהחלה במתקפות נרחבות ובהרג אזרחים, כולל תלמידים חפים מפשע, קיבלה במהירות ממדים אנושיים, ביטחוניים וכלכליים נרחבים ועוררה תגובות שונות בתקשורת הבינלאומית.
כלי תקשורת בעולם, כל אחד בגישתו הייחודית, ניסו לעצב את נרטיב המלחמה הזו; בחינת השתקפויות אלו יכולה להציג תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי של המלחמה והסיכויים העתידיים שלה.
כלי תקשורת אנגלו-סכסיים
CNN דיווח כי המלחמה נגד איראן מותירה מורשת רעילה נוספת לסביבה. הפצצות והטילים שחררו מתכות כבדות וחומרים כימיים מזיקים לאוויר, והתקיפות על מתקני נפט יצרו שריפות שהטילו את טהרן לתוך עשן שחור וגשם מזוהם בנפט. התקיפות על ספינות ותשתיות נפט בהמפרץ הפרסי יצרו כתמי נפט הנראים מהחלל.
על פי הודעת משרד האקלים והסביבה של איחוד האמירויות, כתם נפט מספינת מכליות סגר זמנית את חופי אום אל-קואין. בריאן בארנס, אוקיאנוגרף לווייני מאוניברסיטת דרום פלורידה, ציין כי בחודש מרץ 2026, מפלס הנפט בהמפרץ הפרסי היה כפול מהמצב ללא מלחמה. המפרץ הפרסי הוא בית גידול למינים של צבי ים, מאות מיני דגים, האוכלוסייה השנייה בגודלה של תחש מים ואחת הקהילות הגדולות ביותר של כרישי לווייתן בעולם. ברנהרד ריגל אמר כי המפרץ הפרסי רדוד, קטן ויש לו רק כניסה אחת ויציאה אחת, ולכן המזהמים מתפזרים בקושי. הוא כינה את מלחמת 1991 אזהרה שאת השפעות הנפט שלה עדיין ניתן למצוא בחולות ערב הסעודית. עשרות מיליוני תושבי המפרץ הפרסי תלויים במתקני התפלת מים, ומדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ מייצרות כשליש מהמים המתוקים המותפלים בעולם. ריגל הוסיף כי המפרץ הפרסי הוא מעבדה טבעית להבנת השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים.
המגזין "אטלנטיק" דיווח כי דונלד טראמפ שמע משני יועציו הקרובים שני מסלולים שונים לסיום המלחמה באיראן. סקוט בוסנט, שר האוצר האמריקאי, טוען שאיראן עומדת בפני קריסה כלכלית, וכי מצור על מיצר הורמוז בשילוב סנקציות יאלצו את טהרן להיכנע על שולחן המשא ומתן. בנימין נתניהו, ראש ממשלת הישות הכיבוש הציוני, הציע בשיחות חוזרות ונשנות עם טראמפ מסלול אחר: סבב נוסף של תקיפות אמריקאיות וישראליות להפלת המשטר האיראני. על פי "אטלנטיק", ממשלת טראמפ בוחנת כעת שילוב של שתי הגישות.
עם זאת, הדיווח ממשיך כי הניסיון מלמד שאופטימיות זו עשויה להיות אשליה: הלחץ הכלכלי לא שינה את עמדת המשא ומתן של איראן, וטראמפ כבר טעה בעבר בחישובים. מתקפה חדשה עלולה ליצור הסלמה אזורית, מבלי לקרב את איראן לכניעה. חוסיין מובי, דובר משמרות המהפכה, כינה שבעה כבלי סיבים אופטיים מתחת למיצר הורמוז "מטרות חדשות" והכריז על "נשקים חדשים". דני סיטרינוביץ', קצין מודיעין לשעבר בישות הכיבוש הציוני, אמר שטראמפ מחפש דרך יציאה, אך מלחמת שלושת הימים אינה ניתנת לתכנון, מכיוון שתגובת איראן אינה ניתנת לשליטה.
על פי "אטלנטיק", טראמפ נעשה חסר מנוחה מקצב הלחץ הכלכלי וקיווה שאיראן תחזור למשא ומתן לפני הבחירות, אך זה לא קרה ומחירי האנרגיה נותרו גבוהים. גם נתניהו תמך בתקיפה לפני הבחירות שלו; טראמפ, בשלב זה, דחה תקיפה לפני הבחירות בשל התגובה החריפה של הרפובליקנים. גורמים אומרים כי ההחלטה הסופית לגבי תקיפה לאחר הבחירות טרם התקבלה.
העיתון וושינגטון פוסט כתב במאמר דעה כי לאיראן יש מטרות ברורות במלחמה שוחקת עם ארצות הברית, והחלטתו החדשה של דונלד טראמפ לשלוח נושאת מטוסים נוספת ולאיים על חידוש הפצצות נרחבות לאחר בחירות האמצע, אינה משנה מטרות אלו. על פי מאמר זה, פקידים איראנים מעוניינים ליצור סדר חדש המבוסס על גביית מיסים מספינות העוברות במיצר הורמוז, ולנתק את קשרי הביטחון של ארצות הברית עם מדינות ערב בהמפרץ הפרסי.
טהרן גם רוצה למצוא אמצעי להרתעת וושינגטון ותל אביב מפני תקיפה, ובזמן שהיא מחדשת את תוכנית הגרעין שלה, היא רואה בשליטה על המפרץ הפרסי וביכולת לשלוט או להשמיד את מקורות הפחמימנים שלו, את הדרך היחידה האפשרית לרסן את אויביה העיקריים. מנקודת מבטה של טהרן, כל הסכם דיפלומטי לסיום המלחמה חייב להוביל לכניעה אמריקאית, וההבנות של איסלמבאד ב-17 ביוני היו בכיוון זה.
כלי תקשורת רוסיים וסיניים
אתר האינטרנט של רשת RT הרוסית דיווח בכותרת "מדוע רוסיה חפצה בשלום בין איראן למדינות המפרץ" כי מוסקבה, בניגוד לכמה ניתוחים מערביים, אינה מפיקה רווח אסטרטגי מהמשך המלחמה באזור וחוששת מהשלכותיה הביטחוניות והכלכליות.
על פי RT, סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, נפגש ב-18 באוקטובר במנאמה עם פקידים ממועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, וביום שלאחר מכן נפגש בטהרן עם עבאס עראקצ'י, שר החוץ, ומסעוד פזשקיאן, נשיא איראן. הפחתת מתח, ביטחון ימי והצעתה של רוסיה ליצירת מנגנון ביטחון קולקטיבי בהמפרץ הפרסי היו בין נושאי הדיונים הללו.
תקשורת זו הדגישה כי היחסים הקרובים של מוסקבה עם טהרן ושיתופי הפעולה הפוליטיים, הכלכליים והאנרגטיים עם מדינות ערב, מספקים בסיס לתיווך רוסי, אם כי הצלחתם של מאמצים אלו תלויה בנכונות הצדדים לנהל משא ומתן ולקבל מחויבויות הדדיות.
RT דחה את הטענה כי עליית מחירי הנפט כתוצאה מהמלחמה משרתת את האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה, וציין כי ההכנסה האנרגטית לטווח הקצר אינה יכולה לפצות על הנזקים הנגרמים מחוסר ביטחון, עליית עלויות התחבורה והביטוח, דחיית השקעות ואיום על פרויקטים משותפים, כולל שיתוף פעולה גרעיני בתחנת הכוח בבושהר.
הדו"ח הדגיש כי כינון ביטחון יציב באזור דורש השתתפות בו-זמנית של איראן ומדינות ערב, כבוד לריבונות המדינות והימנעות מפתרונות צבאיים כפויים.
אתר האינטרנט Global Times הסיני דיווח, בציטוט סוכנות הידיעות שינוואה, בכותרת "עליית עלויות הדלק לחצה על רווחי חברות התעופה האמריקאיות הגדולות", כי עליית מחירי הדלק, למרות הביקוש הגבוה לנסיעות ורישום הכנסות מרשימות, הפחיתה את הרווחיות של חברות התעופה האמריקאיות; מגמה זו, בעקבות המלחמה נגד איראן ושיבושים בשוק האנרגיה העולמי, הפכה למשמעותית יותר.
על פי הדו"ח, חברת התעופה אמריקן איירליינס רשמה ברבעון השלישי של שנת 2026, למרות הכנסה חסרת תקדים של 16.3 מיליארד דולר, הפסד נקי של 269 מיליון דולר. עלות הדלק של החברה גדלה ב-67.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעה ל-1.9 מיליארד דולר. החברה גם הורידה את תחזית הרווחיות השנתית שלה.
גם סאות'ווסט איירליינס ויונייטד איירליינס התמודדו עם עלייה משמעותית בעלות הדלק. עלות הדלק של יונייטד עלתה ב-62% והגיעה ל-1.8 מיליארד דולר יותר מאשר בשנה שעברה. כל שלוש החברות צופות שברבעון האחרון של השנה יתמודדו עם עלויות גבוהות יותר לאספקת דלק.
עליית עלות דלק המטוסים מעידה על כך שההשלכות של המלחמה נגד איראן לא הוגבלו לשוק האנרגיה, אלא התפשטו גם למגזר התחבורה והכלכלה האמריקאית. המשך המתיחות ושיבושים באספקת האנרגיה עלולים להעלות את עלות הפעילות של חברות, להפחית את שולי הרווח שלהן ולהחריף את הלחצים הכלכליים.
