החרפת המחלוקת בין קייב לוושינגטון; האם טראמפ יפטר את זלנסקי?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בהתבטאות האחרונה שלו נגד מקבילו האוקראיני ולדימיר זלנסקי, הכריז כי הגיע הזמן שאוקראינה תחזיק בנשיא חדש. הצהרתו מגיעה בעקבות החמרה במחלוקות בין וושינגטון לקייב בנוגע להסכם אנרגיה עם רוסיה, יצוא הדלק של המדינה, והמשך מבצעיה של אוקראינה נגד בתי זיקוק לנפט ברוסיה.

טראמפ טוען כי זלנסקי לא עשה מספיק כדי להגיע להסכם עם מוסקבה, וכי אוקראינה זקוקה למנהיג שיכול להגיע להסכם. התבטאות זו מגיעה בתקופה שבה ממשלת ארה"ב מקדמת הסכם שיקל על יצוא סולר רוסי לשווקים עולמיים; הסכם שזלנסקי הגדיר כצעד לא הוגן, והזהיר מפני הגדלת הכנסותיה של מוסקבה ושימוש במשאבים אלו להמשך הלחימה.

מחלוקת על רוסיה; נקודת הפתיחה למתיחות חדשה

את המחלוקת החדשה בין טראמפ לזלנסקי לא ניתן להגביל רק לחילופי דברים חריפים בין שני הנשיאים. במרכז המתח עומדות שתי גישות שונות כלפי רוסיה; גישה שבה ממשלת ארה"ב מדגישה את ההגעה להסכם והפחתת הלחצים הכלכליים הנובעים ממשבר האנרגיה, בעוד שממשלת אוקראינה חוששת שויתורים כלכליים למוסקבה יגבירו את יכולתה של רוסיה להמשיך בפעולות צבאיות.

לאחר שיחה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, טראמפ דיווח על הסכם להקלת יצוא סולר רוסי. החלטה זו מטרתה להגדיל את היצע הדלק ולסייע בהורדת המחירים בשווקים עולמיים ובארה"ב. עם זאת, קייב סבורה שההכנסות ממכירת דלק רוסי יכולות לספק מקורות מימון נוספים לממשל פוטין.

בתגובה להחלטה זו, זלנסקי כינה אותה צעד לא הוגן והזהיר שהפחתת מגבלות הייצוא, ללא קבלת ויתורים הדדיים ממוסקבה, עלולה להסתיים לטובת רוסיה. לפיכך, נושא שנתפס בעיני וושינגטון כחלק מניהול שוק האנרגיה, הפך עבור קייב לסוגיה הקשורה לביטחון לאומי ולאיזון כוחות בשטח.

בתי זיקוק רוסיים; גורם למחלוקת על מחירי הדלק

אחד הצירים המרכזיים של המחלוקת הוא פעולותיה של אוקראינה נגד בתי זיקוק ותשתיות אנרגיה ברוסיה. קייב רואה בצעדים אלו חלק מאסטרטגיית הגדלת עלויותיה הכלכליות של מוסקבה והגבלת מקורות המימון שלה. לעומת זאת, טראמפ קישר את הפעולות הללו לעליית מחירי הסולר בארה"ב וביקש מזלנסקי להפסיק אותן.

נשיא ארה"ב טען כי פעולותיה של אוקראינה פוגעות בשוק הדלק העולמי ויוצרות בעיות עבור חקלאים וצרכנים אמריקאים אחרים. התבטאות זו מקבלת משנה חשיבות לקראת בחירות האמצע בארה"ב, שבהן יוקר המחיה ומחירי האנרגיה יכולים להשפיע על הערכת הבוחרים את ביצועי הממשל.

עם זאת, ייחוס עליית מחירי הדלק לפעולותיה של אוקראינה אינו מסביר את כל הגורמים המשפיעים על שוק האנרגיה. התפתחויות אזוריות, שיבושים באספקת נפט ומוצרי נפט, וחוסר ודאות גובר בשווקים עולמיים משפיעים אף הם על המחירים. מנקודת מבט זו, יש לבחון את מאמציו של טראמפ לרסן את פעולותיה של אוקראינה נגד בתי הזיקוק הרוסיים במסגרת רחבה יותר של מדיניות אנרגיה ואולטימטיביות כלכליות של ממשלת ארה"ב.

הפסקת אש אנרגטית; הסכם שזלנסקי לא הכיר את פרטיו

המתיחות בין שני הצדדים קיבלה מימד חדש כאשר טראמפ דיווח על הסכם הפסקת אש בתחום האנרגיה בין רוסיה לאוקראינה. הוא הודיע כי יש ליישם הסכם זה באופן מיידי, אך לא סיפק פרטים ברורים לגבי מנגנון היישום, הפיקוח על המחויבות של הצדדים, או אופן התגובה להפרה אפשרית.

תגובתו של זלנסקי להכרזה זו הוסיפה לערפל הקיים. נשיא אוקראינה אמר כי לא היה מודע להסכם המוצהר באופן זה, והדגיש כי הפסקת פעולותיה של אוקראינה נגד תשתיות האנרגיה של רוסיה צריכה להיות מלווה בהפסקת פעולות דומות של מוסקבה נגד תשתיות אוקראיניות.

זלנסקי הודיע כי מדינתו מוכנה להפסיק את ההתקפות על בתי זיקוק רוסיים, בתנאי שרוסיה תפסיק את התקפותיה על תשתיות האנרגיה של אוקראינה. הוא הדגיש את נחיצות ההדדיות של צעדי הפחתת מתח; עמדה המעידה על כך שקייב אינה מוכנה לוותר על אחד מכלי הלחץ שלה ללא קבלת הבטחות מעשיות.

מחלוקת זו מעלה שאלה חשובה לגבי תהליך המשא ומתן: האם וושינגטון ומוסקבה מקדמות סידורים שקייב עדיין אינה מודעת לפרטיהם, או שהצהרתו של טראמפ מהווה יותר ניסיון לכפות מסגרת חדשה על הצדדים מאשר עדות להסכם מבוסס? המשך ההתקפות על תשתיות האנרגיה לאחר הכרזת הפסקת האש הגביר אף הוא את הספקות בנוגע להפיכת הסכם זה למעשי.

מדוע טראמפ מדבר על נשיא חדש לאוקראינה?

התבטאותו של טראמפ בנוגע לצורך בבחירת נשיא חדש לאוקראינה מעידה על הגברת הלחץ הפוליטי שלו על זלנסקי. טראמפ אומר שאוקראינה זקוקה למנהיגות שיכולה להגיע להסכם עם רוסיה, וכי זלנסקי לא השיג תוצאה כזו עד כה.

עם זאת, אמירות אלו אינן אומרות שוושינגטון קיבלה החלטה סופית להדיח את זלנסקי או לסיים לחלוטין את תמיכתה באוקראינה. מה שברור לעת עתה הוא הגברת המחלוקות בנוגע לתנאי ההסכם עם רוסיה, ומידת הגמישות של קייב מול דרישות ממשלת ארה"ב.

גם זלנסקי, בתגובה להצעת טראמפ בנוגע להחלפת הנהגת אוקראינה, הדגיש כי בחירת הנשיא היא עניין של האזרחים. הוא גם אמר כי עריכת בחירות בתנאים הנוכחיים דורשת הפסקת אש מוחלטת למשך 60 יום; מכיוון שהמגבלות הנובעות ממצב הממשל הצבאי מציבות מכשולים משפטיים ומעשיים בפני עריכת בחירות רגילות.

עסקה עם מוסקבה או שמירה על יחסים עם קייב?

עבור טראמפ, הגעה להסכם עם רוסיה יכולה להיחשב גם הישג דיפלומטי וגם כלי לתגובה ללחצים כלכליים פנימיים. הפחתת מחירי הדלק, הגבלת העלויות הנובעות מהמשך הלחימה, והפגנת יכולת הממשל להביא צדדים חיצוניים למשא ומתן, הן חלק מהמטרות שיכולות למלא תפקיד בחישובים של הבית הלבן.

אך עבור אוקראינה, הסכם שיגדיל את הכנסות רוסיה או ישמר את יכולתה של המדינה להמשיך בפעולות, ללא הבטחות אבטחה מספיקות, מלווה בסיכונים חמורים. מנקודת מבטה של קייב, הפסקת הלחץ על תשתיות האנרגיה של רוסיה תהיה מקובלת כאשר מוסקבה תפסיק גם פעולות דומות נגד תשתיות אוקראיניות, וההסכם ייושם באופן הדדי.

כתוצאה מכך, המחלוקת הנוכחית אינה רק על דמותו של זלנסקי; אלא על מי יישא בעלויות ההגעה להסכם, ומה תהיה ההבטחה שויתורים כלכליים לרוסיה לא יובילו לחיזוק מעמדה של המדינה.

התבטאותו החריפה של טראמפ מעידה על כך שיחיהי וושינגטון וקייב הגיעו לשלב רגיש. עם זאת, עדיין לא ניתן לדבר על סיום סופי של תמיכת ארה"ב באוקראינה או על החלטה סופית להחלפת הנהגת המדינה. מסלול ההתפתחויות תלוי בשאלה האם זלנסקי יהיה מוכן לשתף פעולה עם המסגרת המוצעת על ידי וושינגטון, והאם טראמפ יצליח לכפות על מוסקבה ביצוע התחייבויות הדדיות.

בסופו של דבר, השאלה העיקרית היא האם ניסיונו של טראמפ להגיע במהירות להסכם עם פוטין יוביל להפחתת מתחים, או שהמחלוקת על ויתורים כלכליים וביטחוניים תעמיק את הפער בין ארה"ב לאוקראינה.