הטלת מצור אווירי על ערב הסעודית: מה תהיה התוצאה של תוקפנות נגד תימן?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, החרפת ההתקפות מתימן נגד שדות תעופה, ערים ותשתיות נפט בסעודיה מעידה כי כניסתה המחודשת של ריאד למערכה הצבאית נגד הכוחות התימניים, בניגוד לציפיות גורמים סעודיים, לא רק שלא הובילה למיתון המשבר, אלא אף הטילה עליה עלויות ביטחוניות וכלכליות חדשות. מתקפת ה-10 באוקטובר על נמל התעופה הבינלאומי המלך חאלד בריאד, שגבתה על פי רשות התעופה הסעודית 12 הרוגים ו-309 פצועים, מהווה את הסימן האחרון להרחבת היקף הלחימה ולפגיעותן של תשתיות אסטרטגיות במדינה.

בעוד ערב הסעודית שאפה במשך שנים להפוך למרכז השקעות, תיירות ואירועים עולמיים, חזרתן של התקפות על שדות תעופה ומתקני נפט עלולה להשפיע ישירות על תוכניות אלו. כעת, השאלה המרכזית היא האם ריאד תצליח להשיג תוצאות רצויות באמצעות החמרה של פעולות צבאיות, או שתמצא את עצמה שוב שקועה במשבר שוחק ללא סוף נראה לעין?

מהתערבות צבאית לחזרת המשבר לשטח סעודיה

ערב הסעודית משתמשת בכלים צבאיים ופוליטיים כבר למעלה מעשור לייצוב השפעתה בתימן ולמניעת התרחבות כוחן של הכוחות המתנגדים לה. עם זאת, הניסיון בשנים האחרונות הוכיח כי עליונות חימוש ותקיפות אוויריות אינם בהכרח מביאים להשגת יעדים פוליטיים. ריאד, לאחר תקופה של הפחתת מתחים וניסיונות לדיאלוג, נכנסה מחדש לשלב חדש של לחימה בקיץ האחרון; שלב שכלל החמרה של מבצעים צבאיים וחידוש תקיפות חוצות גבולות.

על פי דיווחים שפורסמו, הכוחות התימניים, הנהנים מתמיכת ערב הסעודית, פתחו במבצעים חדשים לכיבוש מחדש של אזורים הנשלטים על ידי כוחות מתנגדים. ריאד, בתורה, תומכת במבצעים אלו באמצעות תמיכה אווירית וצבאית. אך התרחבות ההתקפות לעומק שטח ערב הסעודית מעידה כי שדה הלחימה אינו מוגבל עוד לגאוגרפיה של תימן. התקפות על שדות תעופה בריאד ואבהא, ודיווח על פגיעת קליע ליד נמל התעופה המלך פאהד בדמאם, הגבירו את החששות בנוגע לביטחון רשת התעופה ותשתיות חיוניות בסעודיה.

במתקפה האחרונה על נמל התעופה בריאד, פעילות שדה התעופה שובשה לזמן מה, וחברות תעופה נאלצו לבטל או לשנות מסלולים של טיסות מסוימות. התפתחויות אלו אינן רק עניין צבאי; שדות תעופה הם שערי הקשר של כלכלת ערב הסעודית עם העולם, ושיבוש פעילותם עלול להשפיע על תנועת סוחרים, תיירים ומשקיעים. מהבחינה הזו, מה שמתהווה הוא סוג של לחץ על המרחב האווירי ותשתיות התקשורת של ערב הסעודית; לחץ שריאד זקוקה לו תמיכה הגנתית זרה כדי למתן אותו.

שלוש טעויות אסטרטגיות של ריאד ומגבלות התמיכה האמריקאית

מייקל רטני, שגריר ארה"ב לשעבר בסעודיה, ציין בראיון לרשת CNN כי סדרת חישובים שגויים של ריאד היוו גורם אפקטיבי בחזרת משבר תימן. על פי אותו דיווח, הבעיה הראשונה נובעת מהמחלוקת בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות ומהיציאה של כוחות האמירויות מתימן. התפתחות זו שיבשה את מבנה הכוחות המקומיים התומכים בשתי המדינות, וערב הסעודית לא הצליחה ליצור במהירות תחליף יעיל למערכת הפיקוד והשליטה הקודמת.

הסוגיה השנייה הייתה הערכה שגויה לגבי יכולתם של הכוחות התימניים להמשיך במבצעים ולהרחיב התקפות. המשך ההתקפות על יעדים בתוך ערב הסעודית מעיד על כך שהשגת עליונות אווירית או גרימת נזק לעמדות צבאיות אינה בהכרח מנטרלת את יכולת הצד השני להמשיך בלחימה. מסיבה זו, גם הצלחות בשטח של הכוחות הנתמכים על ידי ריאד אינן מבטיחות את סיום המשבר ללא לכידות פיקודית, תמיכה מתמשכת ויכולת לשמור על האזורים שנכבשו.

הטעות השלישית הייתה הסתמכות יתרה על תמיכה אמריקאית ישירה. על פי הדיווח של CNN, מוחמד בן סלמאן ביקש בשיחות עם דונלד טראמפ לתקוף את הכוחות התימניים, אך הנשיא האמריקאי נמנע מכניסה ישירה למבצעים אלו. וושינגטון, במקום זאת, ניסתה לשמר את הפסקת האש שלה עם הכוחות התימניים, סיפקה לערב הסעודית תמיכה, כולל תמיכה מודיעינית וסיוע בזיהוי מטרות.

הניסיון של שנת 2025 חשוב גם הוא עבור הבית הלבן. ארה"ב פתחה ב-15 במרץ אותה שנה במבצע נרחב נגד עמדות של הכוחות התימניים, וב-6 במאי, בתיווך עומאן, הכריזה על הפסקת התקפותיה. רויטרס דיווחה כי מבצע זה גרם נזק לכוחות התימניים, אך לא חיסל את כוחם. ניסיון זה מראה כי תקיפות אוויריות עלולות להטיל עלויות כבדות, אך לבדן אינן ערובה לשינוי יציב במשוואה הפוליטית והצבאית.

סיוע חיצוני: פתרון למשבר או הקדמה להחמרת הלחימה?

ערב הסעודית, לחיזוק יכולתה ההגנתית, חיפשה גם לזכות בתמיכה ממדינות אחרות. דיווחים מעידים על שיתוף פעולה הגנתי עם צרפת ובריטניה, וניסיונות לתאם ביטחונית עם טורקיה ופקיסטן. נוכחותם של יועצים צבאיים אמריקאיים ומתן תמיכה מודיעינית מעידים גם הם כי וושינגטון, למרות הימנעותה מכניסה ישירה למתקפות, לא ניתקה את קשריה הצבאיים עם ריאד. לכן, הסוגיה העיקרית אינה היעדר תמיכה חיצונית מוחלטת; מדובר במחלוקת בנוגע להיקף וסוג ההתערבות שארה"ב מוכנה לאשר.

מייקל רטני, בניתוחו, גם התייחס למגבלות הצבאיות של ארה"ב; כולל לחץ על עתודות של טילים מיירטים מסוימים, צורך בתיקונים של נושאות מטוסים מסוימות, ופגיעה במתקנים צבאיים אמריקאיים באזור. בנסיבות כאלה, כניסה ישירה לחזית חדשה עלולה ליצור עלויות נוספות עבור וושינגטון. מגבלות אלו, יחד עם רצונו של טראמפ למנוע התרחבות של הסכסוכים, יכולים להסביר חלק מהזהירות של ארה"ב ביחס לבקשת ערב הסעודית.

עם זאת, סיוע הגנתי חיצוני אינו פותר את הבעיה העיקרית לבדו. חיזוק מערכות היירוט יכול להפחית את הסיכוי לפגיעת טילים וכטב"מים מסוימים, אך כל עוד הלחימה בתימן נמשכת, והצדדים לא מגיעים להסכמה להסכם פוליטי יציב, סביר שהתקפות יחזרו. מצד שני, החמרת התקפותיה של ערב הסעודית עלולה להוביל להרחבה נוספת של היקף התגובות מצד הכוחות התימניים, ולהגביר את העלויות הביטחוניות עבור שני הצדדים.

מסקנה

יש לראות בחזרת משבר תימן לתוך ערב הסעודית אחת מההשלכות האסטרטגיות של שנים של מצור תימן על ידי ערב הסעודית והמשך הפשעים. ריאד מתמודדת כעת עם מצב שבו הגנה על שדות תעופה ומתקני נפט, שמירה על אמינות ביטחונית, וקידום תוכניות כלכליות, כולם תחת לחץ.

הכוחות התימניים, באמצעות הרחבת התקפותיהם, הראו שיש להם את היכולת להטיל עלויות על ערב הסעודית. הדרך לצאת ממעגל זה אינה בהחמרה אינסופית של התקפות, וגם לא בהסתמכות בלעדית על סיוע חיצוני, אלא בעצירת פעולות צבאיות, הגנה על אזרחים, ויצירת הסכם פוליטי – הסכם שיתבסס על יציאת הכובשים מתימן והכרה בממשלה הלגיטימית של תימן בסנא.

אם ריאד תחשוב שוב שהיא יכולה למתן את המשבר במהירות באמצעות הגברת הלחץ הצבאי, היא עלולה להתמודד עם עלויות גבוהות יותר. מה שמתרחש היום בשמי ערב הסעודית הוא אזהרה בנוגע למגבלות הכוח הצבאי בפתרון סכסוכים בעלי שורשים פוליטיים ואזוריים עמוקים.