גשרי קייב ובתי הזיקוק של רוסיה; מדוע הפסקת אש אינה בהישג יד?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בעוד שארבע הצעות להפסקות אש מוגבלות במלחמת אוקראינה עומדות על הפרק, ההתפתחויות בשטח אינן מראות סימן להפחתת מתחים, אלא להפך, רוסיה ואוקראינה מגבירות את הלחץ על התשתיות הקריטיות של זו; מוסקבה תוקפת את גשרי קייב וקייב מדווחת על גידול בתקיפות על בתי הזיקוק לנפט רוסיים. במקביל, מאמצים דיפלומטיים להפסקת חלק מהסכסוכים נמשכים, ועולה האפשרות לעריכת סבב נוסף של משא ומתן.
מצב זה נראה סותר במבט ראשון; מצד אחד, ארה"ב, הודו, טורקיה ומצרים הציגו הצעות להפסקת חלק מהסכסוכים, ומצד שני, התקיפות ההדדיות התגברו. עם זאת, התפתחויות הימים האחרונים מראות כי הגברת הלחץ הצבאי יכולה להיות חלק ממאמץ של שני הצדדים לחזק את עמדתם לקראת כל משא ומתן אפשרי.
גשרי קייב במרכז תשומת הלב
בימים האחרונים, גשרי בירת אוקראינה הפכו לאחד מיעדי הפעולה הרוסית. ויטלי קליצ'קו, ראש עיריית קייב, הודיע כי במתקפה ביום ראשון, מל"ט רוסי פגע בגשר הצפוני על נהר הדנייפר וגרם נזק למסלול הכביש שלו. במתקפה זו נפצעו שני בני אדם ונגרם נזק לחלק ממערכת המים החמים.
משרד ההגנה הרוסי, באישור התקיפה על הגשר, הודיע כי הגשר הצפוני משמש להעברת כוחות ומטענים צבאיים. מוסקבה גם הודיעה על תקיפה של שתי ספינות משא, שלדבריה העבירו ציוד צבאי לנמל אודסה.
מתקפות אלו התרחשו בתנאים שבהם גם קודם לכן שלושה גשרים בקייב נסגרו באופן מלא או חלקי בעקבות מתקפות רוסיות, והתנועה העירונית שובשה.
וולודימיר זלנסקי, בתגובה להתפתחויות אלו, אמר: "הם תוקפים גשרים; האם באמת הם חושבים שלא נגיב?" נשיא אוקראינה אף טען כי מטרת רוסיה היא להחליש את יכולתה של אוקראינה להמשיך להתנגד.
תגובת קייב; בתי הזיקוק של רוסיה
לעומת זאת, אוקראינה בחודשים האחרונים שמה את תשתיות האנרגיה של רוסיה במרכז לחצה, וזלנסקי הודיע כי קייב מתכוונת להגביר את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים.
נשיא אוקראינה תיאר פעולה זו כתגובה למה שכינה "הדוקטרינה החדשה" של רוסיה, ואמר שמוסקבה, באמצעות הגברת הלחץ על תשתיות אוקראיניות, מנסה להפחית את יכולתה של המדינה להמשיך בפעילות ובחיים רגילים.
בכך, נוצר סוג של עימות בין שתי קבוצות תשתית; רוסיה מפעילה לחץ על נתיבי התקשורת והלוגיסטיקה של אוקראינה, וקייב תוקפת את בתי הזיקוק ותשתיות האנרגיה של רוסיה.
עימות זה אינו צבאי בלבד. תשתיות אנרגיה ותחבורה משפיעות הן על היכולת התפעולית של הצדדים והן יכולות להעלות את העלויות הכלכליות והחברתיות של המשך המלחמה.
ארבע הצעות להפסקת אש
בנסיבות אלו, שר החוץ של אוקראינה הודיע על קבלת ארבע הצעות להפסקות אש מוגבלות מצד ארה"ב, הודו, טורקיה ומצרים. לדברי אנדריי סיביהא, הצעתה של הודו רחבה יותר משאר התוכניות. טורקיה ומצרים הציגו הצעות לגבי הפסקת הלחימה בים השחור, וארה"ב קראה להפסקת התקיפות על מתקני אנרגיה.
קייב הודיעה כי היא מוכנה לבחון הפסקת אש בו-זמנית בתחום האנרגיה ובים השחור, ואף הביעה את נכונותה להפסקת אש ללא תנאי בחזית.
על פי הסברי שר החוץ של אוקראינה, הפסקת הלחימה בתחום האנרגיה יכולה לכלול את כל מתקני האנרגיה ואף תשתיות נמליות.
אחת ההצעות החשובות ביותר שהוצגו, כך קייב אמרה, היא שאם רוסיה תפסיק את התקיפות על רשת החשמל של אוקראינה, אוקראינה תפסיק גם היא את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים. הצעה זו למעשה מציעה הפסקה הדדית של הלחץ על תשתיות קריטיות של שתי המדינות.
אך מוסקבה עד כה לא קיבלה הסכם כזה. ולדימיר פוטין, באספת ולדאי בסוף השבוע שעבר, כינה את הצעת הפסקת התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים בתמורה להפסקת התקיפות על ספינות, "מגוחכת".
מדוע הלחץ הצבאי גבר במקביל להצעות הפסקת אש?
הנקודה החשובה בהתפתחויות האחרונות נמצאת כאן. הגברת הלחץ הצבאי אינה בהכרח משמעה הזנחת הדרך הדיפלומטית. במשא ומתן רבים הנוגעים לסכסוכים צבאיים, הצדדים מנסים להחזיק יותר מנופי לחץ לפני כניסה אמיתית לשיחות.
מנקודת מבט זו, תקיפת גשרים מצד רוסיה יכולה להיות ניסיון להגביל את יכולת התנועה של כוחות וציוד של אוקראינה, והגברת הלחץ על בתי הזיקוק הרוסיים מצד קייב יכולה להיות מכוונת להגברת העלויות הכלכליות והאנרגטיות למוסקבה.
במילים אחרות, ייתכן ששני הצדדים מעוניינים, אם הם עומדים לשבת לשולחן המשא ומתן, לעשות זאת מתוך עמדה בה יהיו להם יותר מנופי לחץ.
כמובן, פרשנות זו אינה אומרת שהסכמה להפסקת אש היא בהישג יד או מוחלטת. התנגדות רוסיה לחלק מההצעות שהוצגו והמשך הפעולות ההדדיות מראים שהפער בין עמדות הצדדים עדיין ניכר.
משא ומתן חדש בדרך?
לצד התפתחויות אלו, זלנסקי הודיע כי שני שליחים אמריקאים לענייני שלום פועלים להבטחת קיום פגישה משולשת ברמה טכנית עד סוף אוקטובר. קייב הביעה נכונות לקיום פגישה זו באיחוד האמירויות או במדינה אחרת.
עם זאת, עדיין לא נקבע מועד ספציפי לפגישה זו, והחשוב מכך, לא ברור אם התנאים בשטח והמחלוקות הקיימות יאפשרו להצעות הפסקת האש לעבור משלב התוכניות הדיפלומטיות ולהפוך להסכם מעשי.
במצב הנוכחי, אוקראינה מתמודדת עם סט של הצעות מוגבלות להפסקת הסכסוכים, אך במקביל הלחץ הצבאי נמשך. גשרי קייב ובתי הזיקוק הרוסיים הפכו לסמל למצב זה; מצב שבו דיפלומטיה ולחץ צבאי הולכים במקביל.
מנקודת מבט זו, השאלה העיקרית אינה רק אם תיווצר הפסקת אש חדשה, אלא האם החמרת הלחצים ההדדיים תהיה מבוא לכניסת שני הצדדים למשא ומתן מעמדה חדשה, או שהפער בין השטח לדיפלומטיה ייכנס את מלחמת אוקראינה לשלב חדש.
