עוף החול של לבנון؛ מורשתו של מר ההתנגדות ומבחן היסטורי של פשרה
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מהניתוח של מהדי שקיבאי, מומחה בכיר לעניינים בינלאומיים וראש הבית לתרבות התקשורת, שהתפרסם תחת הכותרת «עוף החול של לבנון; מורשתו של מר ההתנגדות ומבחן היסטורי של פשרה», דמותו של המזכיר הכללי הלוחם והשהיד של חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, זכתה למקום מיוחד בנאומו האחרון של המנהיג העליון. דמות זו, בנאום זה, לא הוערכה רק כמפקד התנגדות, אלא כסמל גדול של לבנון וחזית ההתנגדות באזור.
הדגשה זו, ביום השנה השני לנפילת השהיד של ההתנגדות, היא הזדמנות לבחון מחדש את תפקידו ולנתח את הדרך שנמשכה בלבנון לאחר מותו.
אי אפשר לראות בסייד חסן נסראללה רק כמזכיר הכללי של חיזבאללה או כמפקד צבאי. במהלך עשרות שנים הוא הפך לאחד הסמלים המוכרים ביותר של התנגדות לכיבוש ולשלטון זר, והצליח להפוך את סוגיית לבנון מנושא פנימי בלבד לחלק מהמשוואה האזורית החשובה מול המשטר הציוני.
אחד ההיבטים החשובים ביותר של מורשתו של השהיד נסראללה היה ההדגמה שגודל גיאוגרפי קטן אינו בהכרח משמעו קוצר במשוואות הכוח. לבנון היא מדינה קטנה, אך ההתנגדות הצליחה להעלות את מעמדה במשוואות האזוריות ולהעביר את המסר שגורל עמי האזור לא חייב להיקבע בהכרח בבירות המעצמות הגדולות.
כיום, שנתיים לאחר מותו של סייד חסן נסראללה, לבנון ממשיכה להיות אחד משדות המבחן החשובים ביותר של ההתנגדות. הדגל שהועבר לידי השייח' נעים קאסם לאחר נפילתו אינו רק המשך דרכו של אדם אחד; אלא מבחן לקיימותה של תנועה ושל אסטרטגיה. השאלה היא שההתנגדות צריכה להיות מסוגלת לשמור על עצמאותה ועל לכידותה מול לחצים פוליטיים, צבאיים וביטחוניים.
במסגרת זו, לחלק נוסף מהודעת המנהיג העליון האחרונה יש גם חשיבות מיוחדת; שם מוזכרים אלה אשר נושאים עיניהם להבטחות מעצמות השלטון מול האויב הציוני.
יש להתייחס לחלק זה ברצינות. הניסיון ההיסטורי של האזור הראה כי מעצמות זרות מקדמות בראש ובראשונה את האינטרסים שלהן, והבטחותיהן אינן בהכרח מבטאות ביטחון וכבוד לעמי האזור. מנקודת מבט זו, המחלוקת בין ההתנגדות לפשרה אינה רק מחלוקת טקטית; אלא מחלוקת על שאלה יסודית: מי צריך להחליט לגבי עתיד עמי האזור; האם העמים עצמם או המעצמות שמקדמות את האינטרסים שלהן באזור זה?
כמובן, ההחלטה הסופית לגבי המסלולים הפוליטיים השונים תתקבל על ידי ההיסטוריה. אך אי אפשר להתעלם מעובדה אחת: מורשתו של סייד חסן נסראללה לא הסתיימה עם מותו; מכיוון שההתנגדות עבור תומכיה אינה רק ארגון או מפקד, אלא הפכה לחלק מזהותם הפוליטית והחברתית.
הסוגיה שעבורה עמד סייד חסן נסראללה עדיין נכונה: פלסטין, המאבק בכיבוש, עצמאותה של לבנון וזכות עמי האזור לקבוע את גורלם.
מנקודת מבט זו, ההיסטוריה תשפוט את כל השחקנים בזירה זו; את אלה שעמדו מול הכיבוש ואת אלה שהסתמכו על הבטחות מעצמות זרות לעתידם.
אולי הביטוי «עוף החול של לבנון» מוצא את משמעותו בנקודה זו; עוף חול שקם מתוך האש, אך הפעם לא רק בשם אדם אחד, אלא בשם אידיאל שדור שלם עמד למענו; אידיאל ההתנגדות, העצמאות, ושחרור השטחים הכבושים.
