آتلانتیک: ایران به قدرت غالب در خاورمیانه تبدیل خواهد شد
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הזמן שחלף מדגיש יותר ויותר את ממדי כישלונן של ארצות הברית וישראל במלחמה נגד איראן ואת היתרון של איראן במשוואות הבינלאומיות העתידיות, על פי אנליסטים ותיאורטיקנים בלתי תלויים בנושאים בינלאומיים.
בהקשר זה, המגזין האמריקאי "אטלנטיק", במאמר מאת ההיסטוריון האמריקאי רוברט קגן, ציין את כישלון המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן וכתב כי מאזן הכוחות במזרח התיכון עומד בפני שינוי יסודי שעשוי להפוך את איראן לכוח הדומיננטי באזור. זאת במיוחד לאחר שהמלחמה האחרונה חשפה את מגבלות היכולות של ארצות הברית וישראל להכניע את טהרן או לאלץ אותה לוותר על ויתורים.
על פי הדוח, איראן יצאה מהמלחמה הזו עם יכולת רבה יותר להשתמש במיצר הורמוז כמנוף כוח אסטרטגי, ויכולה להרתיע את אויביה בביטחון רב יותר ולהשפיע על האינטרסים החיוניים שלהם מבלי צורך להיכנס למלחמה כוללת.
איראן תהפוך לכוח הדומיננטי במזרח התיכון
לפיכך, ההשלכות של שינוי זה אינן מוגבלות לאזור בלבד, אלא עשויות להשפיע גם על הסדר הכלכלי העולמי ועל בריתות בינלאומיות. בנוסף, יעילותה של מערכת הסנקציות פחתה, והעלה ספקות בקרב בעלות בריתה האירופיות והאסיאתיות של ארצות הברית בנוגע ליכולתה של וושינגטון להיכנס לעימות גדול נוסף.
קגן הדגיש כי "איראן תהיה הכוח הדומיננטי במזרח התיכון בעתיד", והוסיף כי מדינות שכנות מתחילות להסתגל למציאות החדשה הזו, וגם מעצמות רחוקות יותר יעשו זאת.
הוא המשיך ואמר שאיראן אינה זקוקה להסכם עם ארצות הברית, מכיוון שההנחה שאיראן חלשה או פגיעה יותר מאשר לפני שנתיים התבררה כשגויה.
הצתת מלחמה באזור הוכיחה את שבירותה של ארצות הברית
המגזין "אטלנטיק" מוסיף כי משטר איראן התנגד לאורך כל המלחמה מבלי לוותר על דבר. למעשה, איראן חשפה את נקודות התורפה של ארצות הברית ואת שבריריותן של שכנותיה. המתקפה האיראנית על מתקני הגז של ראס לאפאן, השייכים לארה"ב בקטאר, כתגובה למתקפה האמריקאית על מתקני הגז של איראן, הראתה שטילי ורחפני איראן מסוגלים לגרום נזק כבד לתשתיות הנפט והגז של המפרץ הפרסי ולטבול את העולם במשבר כלכלי ארוך טווח.
הוא ציין כי לאחר מתקפה זו, טראמפ הפסיק את ההתקפות האמריקאיות ואף הישראליות על מתקני אנרגיה איראניים. בסופו של דבר, המתקפה הצבאית נעצרה מבלי שאיראן תיתן כל ויתור. זה היה מספיק כדי לשנות את מאזן הכוחות בין איראן לארצות הברית.
הסכם ההבנות – ניצחון ברור לאיראן
רוברט קגן כינה את חתימת הסכם ההבנות הזמני בין איראן לארצות הברית ניצחון ברור לאיראן, והדגיש כי הסכם זה קובע שאיראן, ולא שום מדינה אחרת, תישא ב"סידורים" הדרושים להבטחת "מעבר בטוח של ספינות סוחר" במיצר הורמוז.
על פי הדוח, מזכרה זו לא העניקה כל סמכות לארצות הברית לנהל את המיצר בעתיד, אלא קבעה שאיראן היא הגורם הפעיל היחיד, לצד עומאן החלשה, בניהול המיצר, ואף אפשרה לאיראן לגבות עמלות ממדינות למעבר בטוח לאחר 60 יום.
המאמר מציין את חוסר הרצון של איראן לחתום על הסכם זה, וקובע כי מזכרה זו שיקפה את הייאוש העמוק ואת הוויתורים של ארצות הברית כדי לסיים את המלחמה, עד כדי כך שהאיראנים חזו שארה"ב תסיג בסופו של דבר, בין אם יושג הסכם ובין אם לאו.
חידוש המלחמה יאיים על האינטרסים של ארה"ב ברחבי העולם
קגן, בהתייחסו לחשיפת ירידה ברמות קריטיות של מלאי תחמושת אמריקאי, כתב כי מתקפה גדולה על איראן עלולה לאיים גם על האינטרסים של ארה"ב במקומות אחרים בעולם. זאת מכיוון שבמקרה של תנועה של סין לעבר טייוואן או מתקפה רוסית על חברה בנאט"ו, ארה"ב תיחלש. בנוסף, מחסור בטילים מפחית את הסיכונים הכרוכים במתקפה רחבת היקף על תשתיות איראניות.
על פי הדוח, במצב כזה, ארה"ב תאלץ לשלוח יותר מטוסי קרב עם טייסים הנמצאים בטווח של הגנה אווירית איראנית. לפיכך, הסיכון לאבדות אנושיות אמריקאיות וכן הסיכון לאיום על תשתיות האנרגיה של האזור יעלו.
המגזין "אטלנטיק" הדגיש כי צעדי ארצות הברית הראו בבירור שוושינגטון חוששת מהסלמה של המתיחות יותר מאיראן. דיווחים מצביעים על כך שטראמפ אמר לעוזריו שאינו רוצה להורות על מתקפות נוספות.
כעת, בכירים איראנים דורשים את נסיגת הכוחות האמריקאיים, הסרת המצור הימי של ארה"ב וכל הסנקציות, שחרור נכסים קפואים של איראן, ותשלום פיצויים על המלחמה. מנהיגי איראן מאמינים שדרישות אלו אינן מקובלות על וושינגטון, ולכן, הם רוצים או לכרוע את טראמפ ברך, או לנסות להגיע להסכם טוב יותר.
איראן מבהירה מזה חודשים שהשליטה במיצר הורמוז אינה נתונה למשא ומתן. מנגד, הטענה שהעלה ממשל טראמפ והתקשורת, בנוגע לספקות איראניים, היא לשון הרע ושקר.
שליטה במיצר הורמוז מועילה יותר לאיראן מנשק גרעיני
הדוח קובע כי איראן מבססת מזה חודשים מנגנונים לשליטה במיצר הורמוז. המדינה הנפיקה הנחיות לבעלי ספינות ומדינות בנוגע לאופן פעולתו של מערכת זו. איראן הקימה את "מערכת מיצר הורמוז" וחייבה חברות ספנות להירשם אצלה, לקבל רישיון, לעקוב אחר מסלולים שנקבעו על ידי איראן, ולשלם פרמיות ביטוח ואבטחה שאיראן מספקת. איראן שומרת לעצמה את הזכות למנוע מספינות השייכות למדינות שהיא מחשיבה "אויב" לעבור במיצר, ודורשת לקבל פיצויים ממדינות שהשתתפו במתקפות נגד איראן.
קגן סבור כי שליטתה של איראן במיצר הורמוז היא כלי כוח שיעילותו עולה על נשק גרעיני. לדעתו, השליטה במיצר מאפשרת לאיראן להשפיע על עשרות מדינות מדי יום. בזכות שליטה זו, איראן יכולה לתגמל את בעלות בריתה, להעניש את מתנגדיה, להפיק הכנסות, לאלץ ממשלות להפחית סנקציות, ולגרום להן לחשוב היטב לפני התנגדות למדיניותה של איראן. איראן יכולה לעשות את כל זאת מבלי לירות אפילו כדור אחד.
אסטרטגיית הסנקציות מתפוררת
קגן מאמין שאסטרטגיית הסנקציות התבססה על "שיתוף פעולה בינלאומי". לפיכך, מדינות התלויות בגישה למיצר (כמו יפן ודרום קוריאה) יאלצו לבחור בין "אספקת אנרגיה אמינה" לבין "השתתפות בסנקציות בחסות אמריקאית". לפיכך, במסגרת הסדר החדש שאיראן שואפת לייצב, מערכת הסנקציות העולמיות צפויה להיות לא יציבה.
מדינות ערב נאלצות לעשות שלום עם איראן
המאמר מציין כי במרחב החדש, עמדותיהן של מדינות האזור השתנו, והשליטים במפרץ הפרסי, שהסתמכו בעבר על ערובות ביטחוניות אמריקאיות, נאלצים כעת לעשות שלום עם מעצמה שהוכיחה את יכולתה להביס את "תומכתה האמריקאית". בנסיבות אלו, איראן תוכל לחדש את תוכנית הגרעין שלה מבלי לחשוש ממתקפה גדולה נוספת. עובדה זו כשלעצמה תשנה את מאזן הכוחות האזורי.
כפי שכתב קגן, איראן הפכה נועזת יותר בשימוש בשליטתה במיצר הורמוז ובאיום על האינטרסים של ארה"ב במדינות השכנות ועל תשתיות האנרגיה שלהן, כדי להרתיע מפני כל מתקפה דומה בעתיד הקרוב. חידוש מלאי הטילים האמריקאי, כולל טילים מיירטים, ייקח זמן רב, ועשוי להיות נחוץ מאוד במקומות אחרים בעולם בשנים הבאות. במקביל, איראן תמשיך להתחמש מחדש בסיוע רוסיה וסין.
