סוריה לאחר הדחת משטר אסד: מהעמקת עוני לתנועה לעבר התפרקות
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, העלייה הדרמטית במחירי הדלק בסוריה בשבועות האחרונים הובילה למחאת ההמונים הרחבה ביותר במדינה מאז הדחת משטר בשאר אל-אסד, לפני קרוב לשנתיים.
המפגינים, שהציתו צמיגים וחסמו כבישים ראשיים, כולל הכביש המהיר המחבר את דמשק, בירת סוריה, לחלב, המרכז התעשייתי של המדינה, הביעו את התנגדותם. המחאות פרצו לאחר שמשטר ג'ולאני העלה את מחיר הסולר ב-40%, ל-175 לירות, השווים ל-1.32 דולר לליטר.
כלי תקשורת דיווחו על התקפות אזרחים סוריים על תחנות משטרה ברחבי המדינה, וציינו כי הפגנות העם בסוריה נגד עליית מחירי הדלק התפשטו לשמונה ערים ומחוזות, והחריפו את החששות מפני עליית מחירי התחבורה, המזון והסחורות. המפגינים הסורים בחלב, אידליב, חמה, ריף דמשק, דרעא, רקה, דיר א-זור וחוסקה, הביעו את זעמם לנוכח התנהלות משטר ג'ולאני באמצעות הפגנות, הצתת צמיגי רכב וחסימת כבישים ראשיים ובינלאומיים.
מספר נציגים בפרלמנט הסורי, בחתימה על בקשה משותפת, קראו לכנס ישיבה דחופה עם מוחמד אל-בשיר, שר האנרגיה של המדינה.
סוריה לאחר הדחת משטר אסד: מהעמקת עוני לתנועה לעבר התפרקות
90% מאוכלוסיית סוריה מתחת לקו העוני
עליית מחירי הדלק מטילה לחץ נוסף על אזרחי סוריה, שסבלו כבר שנים ממשבר כלכלי. בדיקות של תוכנית הפיתוח של האו"ם מצביעות על כך ש-90% מאוכלוסיית סוריה חיים מתחת לקו העוני. זאת, בעוד שהנתון האמור לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011 עמד על כשליש מהאוכלוסייה.
עליית המחירים לא כללה רק סולר. המשטר השולט העלה גם את מחירי הגז הביתי והתעשייתי בכ-9%. מחיר הבנזין אוקטן 95 עלה ב-28% ל-195 לירות, ומחיר הבנזין אוקטן 90 עלה ב-26% ל-185 לירות.
בסאם אל-עלי, אחד המפגינים הסורים, פנה לג'ולאני ואמר: "המצב כבר בלתי נסבל. איננו זקוקים לשדות חדשים או למרכזי קניות. אנו רק רוצים לחיות".
יאסר א-נג'אר, סופר וחוקר פוליטי, הדגיש כי אין הצדקה לעליית המחירים, ואף אם המחירים בשוק העולמי עלו, משטר ג'ולאני היה צריך לספק את התשתית הדרושה לקבלת עלייה כזו מצד האוכלוסייה. החלטה זו הייתה צריכה להתקבל לאחר בחינה מעמיקה יותר.
זיאד ערבס, מומחה לענייני כלכלה, אמר כי עליית מחירי הדלק בהתאם למחירים הגלובליים לא הייתה האפשרות היחידה עבור המשטר, אך היא נחשבה לאפשרות הפשוטה ביותר מבחינה טכנית וביצועית. הוא ציין את התקרבות עונת החורף ופתיחת בתי הספר ואמר: "משפחות סוריות אינן מסוגלות כיום להתמודד עם מכלול הלחצים האינפלציוניים הללו".
ירידה באמון האוכלוסייה הסורית במשטר ג'ולאני
מוזר אל-דבס, חוקר ענייני פוליטיקה, הדגיש: "פרוץ מחאות ההמונים בתגובה לעליית מחירי הדלק לא הפתיע אותי. מחאות כאלה היו מתרחשות במוקדם או במאוחר. האמון של האוכלוסייה הסורית במשטר נחלש כבר מהיום הראשון, ונושא זה קשור יותר מכל לאופן הפעולה הפוליטי".
סוריה לאחר הדחת משטר אסד: מהעמקת עוני לתנועה לעבר התפרקות
הוא הוסיף: "סוריה חוותה בעבר החלטות דומות לגבי עליית מחירי הדלק, אך באותן תקופות לא התפתחו מחאות רחוב. כעת נוצר אוסף של תלונות ולחצים מצטברים, והקהילה שלחה מסר ברור למשטר השולט; מסר לפיו האמון של האוכלוסייה הולך ונעלם, והסתמכות על תפיסת הניצחון לבדה כבר אינה יכולה לשכנע את דעת הקהל הסורית".
התרחבות התוקפנות הישראלית וכיבוש אזורים חדשים
מאז הדחת משטר בשאר אל-אסד, לא רק שתקיפות המשטר הישראלי נגד סוריה לא פסקו, אלא שהן גברו אלפי מונים, ואף כוונו נגד מרכזים הקשורים למשטר ג'ולאני. חיילים ישראלים, תחת שתיקת משטר ג'ולאני, בנוסף להתקפותיהם היומיומיות על אזורים שונים בדרום סוריה וחיפושי בתים של אזרחים, מבצעים חטיפות של תושבי המדינה בטענות שונות.
עם התקדמותם בחלקים הדרומיים של סוריה, הם מקימים מדי יום מחסומי בידוק חדשים באזורים שונים, ובכך מרחיבים את טווח הכיבוש שלהם.
סוריה לאחר הדחת משטר אסד: מהעמקת עוני לתנועה לעבר התפרקות
מצד שני, הנוכחות הפרובוקטיבית של בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הישראלי, ושל פקידים ישראלים אחרים ברמת הגולן, מעידה על התפתחות מעבר לתוקפנות צבאית באזור, ויש לה משמעויות פוליטיות רחבות יותר לגבי עתיד דרום סוריה וסוג היחסים שישראל מעוניינת להטיל על דמשק.
המשטר הישראלי שואף להרחיב את השפעתו בסוריה בעידן שאחרי משטר בשאר אל-אסד, ולהפוך אותה למציאות פוליטית וביטחונית שיהיה קשה לסגת ממנה בעתיד.
כאשר נתניהו מכריז כי חיילים ישראלים לא יעזבו את עמדותיהם, הדבר חורג מהצהרה צבאית והוא ניסיון לבסס עקרון כיבוש חדש. המסר הישיר של פקידים ישראלים לג'ולאני מאזור הקרוב יחסית לדמשק, מעיד על כוונת תל אביב להרחיב את שטחי הכיבוש.
תחרות בין שחקנים אזוריים בסוריה
הנוכחות הצבאית של כוחות זרים בסוריה לאחר הדחת משטר בשאר אל-אסד הפכה לבולטת יותר מתמיד: טורקיה, המשטר הישראלי, רוסיה וארה"ב. התערבות כזו אינה יכולה להיחשב אלא כהתפרקותה של סוריה על בסיס המציאות בשטח. סוריה הפכה למדינה שבה צדדים אחרים, כדי להבטיח את האינטרסים שלהם או לשלוח מסר לצד המעוניין, משבשים את יציבותה ומראים כי הם יכולים להשפיע במזרח התיכון דרכה.
יהיה מועיל מאוד לטורקיה להשיג, במישרין או בעקיפין, אזור גאוגרפי בסוריה ולשמור על השפעתה שם; צעד שיעיד על הרחבת התפקיד שאנקרה חפצה למלא בעתיד הקרוב. המשטר הישראלי וטורקיה מתחרים אף הם זה בזה באופן הדוק בסוריה. לדעת תל אביב, טורקיה אינה רשאית לעבור קווי רוחב גאוגרפיים מסוימים בצפון סוריה, או לנוע דרומה לכיוון דמשק, במיוחד לאזורים הדרומיים שלה. המשטר הישראלי רואה כל נוכחות צבאית טורקית בשטח סוריה, וכל ניסיון של דמשק ואנקרה לשקם ולצייד מחדש את הצבא, כחציית קווים אדומים!
החששות מפני התפרקותה של סוריה רציניים, מכיוון ששטחה גדול, וכל מי שמסתכל על מצבה הנוכחי רואה בבירור שהמלחמה לא רק בכמות הנפגעים האנושיים וההרס, אלא גם בכאשר מדובר בנזקים פוליטיים וחלוקת השפעה, השאירה את חותמה.
יש לציין כי משטר ג'ולאני, לאחר הדחת משטר בשאר אל-אסד, לא הצליח להשתלט על כל אזורי סוריה, וכעת המדינה נמצאת תחת שליטתם של מספר קבוצות וזרמים, וחסרה ריבונות מרכזית; סוגיה המקדמת את סוריה לקראת התפרקות בפועל. אלמנטים הקשורים למשטר ג'ולאני, כוחות כורדים, כוחות טורקיים, וכמה אלמנטים דרוזים בדרום סוריה, שולטים בחלקים מהמדינה.
