כיצד סין מרוויחה ממשברים אמריקאיים?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, ארה"ב שקועה בימים אלה בסדרת משברים, הכוללים מתח עם איראן, התערבות בעזה ובלבנון, המלחמה המתישה באוקראינה והתחרות הגוברת עם סין. כתוצאה מכך, חלק ניכר מתשומת הלב והמשאבים שלה מתפצלים בין חזיתות אלו. מצב זה, למרות טענות וושינגטון לרסן את סין, מצביע על התרחקות מעשית של ארה"ב מסדר העדיפויות של אזור הודו-פסיפיק.
הדוגמה האחרונה לכך היא העברת נושאת המטוסים "יו.אס.אס ג'ורג' וושינגטון" מאוקיינוס השקט למזרח התיכון, להחלפת "אברהם לינקולן", ששהתה במשימה למעלה מ-250 יום. פעולה זו משאירה, באופן זמני, את מערב האוקיינוס השקט ללא נושאת מטוסים אמריקאית.
משברים מתמשכים; פיצול כוחה של ארה"ב בין חזיתות שונות
ההמשכיות של ההתערבות במערב אסיה והתקפות התוקפניות של ארה"ב נגד איראן, לצד התחייבויותיה הצבאיות באירופה והתחרות הגוברת עם סין, הגבירו את העלות של שמירה על עוצמה אמריקאית במספר חזיתות במקביל. העברת נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון למערב אסיה היא הסימן האחרון לעלות וללחץ זה.
חשיבותה של העברה זו גוברת כאשר מערב האוקיינוס השקט נחשב לזירת התחרות הצבאית החשובה ביותר בין ארה"ב לסין. סוכנויות AP ו-Stars and Stripes דיווחו כי העזיבה של ג'ורג' וושינגטון, בתקופה של הגברת הפעילות הצבאית של סין באזור, מעלה שאלות לגבי יכולתה של וושינגטון לשמור על הרתעה ולהרגיע את בעלות בריתה.
הלחץ הנובע מהמלחמה אינו נראה רק בהעברת נושאות מטוסים וכוחות, אלא גם בפגיעה במאגרי הנשק של ארה"ב. רויטרס דיווחה ב-4 באוגוסט (13 באב) כי צבא ארה"ב, במהלך חמשת חודשי העימותים עם איראן, השתמש כמעט בכל מאגרי טילי הטווח הארוך המדויקים שלו, כולל טילי "אטקמס" ו-"פי.אס.אם". כמו כן, כ-65% מטילי היירוט "פטריוט" ו-38% מטילי היירוט "תאוד" נוצלו, וכמעט מחצית מטילי השיוט "תומאהוק" הופעלו.
נתונים אלו מצביעים על כך שהבעיה אינה רק העברת נושאת מטוסים אחת או שינוי זמני של מיקום הכוחות, אלא שהמשכיות הפעולות הצבאיות של ארה"ב במזרח התיכון מפעילה לחץ על חלק מהיכולות שוושינגטון זקוקה להן להרתעה מול יריבותיה הגדולות.
רויטרס הזהירה כי הירידה במאגרי הנשק עלולה להשפיע על מוכנותה של ארה"ב לעימותים עתידיים עם מעצמות כמו סין ורוסיה. נושא זה, ובמקביל לפינוי הזמני של מערב האוקיינוס השקט מנושאות מטוסים, מקבל חשיבות רבה יותר.
מנקודת מבט זו, לא ניתן לראות את ההתפתחויות האחרונות רק כסימן לנסיגה אמריקאית מאסיה, אך ניתן לראותן כסימן ברור לעלות ההתערבויות הצבאיות ולפיזור משאביה של וושינגטון. בזמן שארה"ב מפעילה חלק מיכולותיה הצבאיות להמשך הלחימה במזרח התיכון, סין, בתחום התחרות האסטרטגית החשובה ביותר שלה מול וושינגטון, עדיין נהנית מהזדמנות להרחיב את היקף פעילותה והשפעתה. מצב זה מעצב את השאלה המרכזית של הדוח: כיצד בייג'ינג מנצלת את החלל החדש הזה?
כיצד סין מרחיבה את טווח השפעתה?
סין, בתגובה להתקפות התוקפניות של ארה"ב וישראל נגד איראן, בניגוד לוושינגטון שהשקיעה חלק ניכר מיכולותיה הצבאיות במזרח התיכון, לא נכנסה לעימות ישיר. במקביל, היא ניסתה לנצל את ההשלכות הכלכליות והגיאופוליטיות של המשבר לחיזוק מעמדה.
מכון ברוקינגס דיווח כי המלחמה באיראן יצרה עבור בייג'ינג גם עלויות, כמו עליית מחירי האנרגיה, אך במקביל פתחה הזדמנויות לחיזוק מעמדה של סין בתחומי אנרגיה מתחדשת, קשרים עם מדינות מתפתחות, ונרטיב של סדר רב-קוטבי.
אחד הסימנים הברורים ביותר למגמה זו נראה בשוק האנרגיה והתחבורה. רויטרס דיווחה לאחרונה כי היצוא של משאיות חשמליות סיניות, מאז תחילת "המלחמה באיראן" ב-28 בפברואר (9 במרץ 2027), הוכפל יותר מפי שניים, וייבוא מוצרים אלו למדינות דרום אסיה גדל פי חמישה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
זינוק מחירי הדלק, הנובע מהשיבושים בתנועת מכליות הנפט במצר הורמוז, הגביר את הביקוש לכלי רכב חשמליים, וחברות סיניות, באמצעות הצעת דגמים זולים יותר והצעת חבילות שלמות הכוללות רכבים ותשתיות טעינה, תופסות שווקים שהיו בעבר בשליטת יצרנים מסורתיים.
הזדמנות זו מתרחבת גם לשווקים גדולים יותר בדרום הגלובלי, שם השוואה בין סין לארה"ב מציגה תמונה ברורה יותר. בשנת 2026, הסחר בין סין לאפריקה הגיע ל-348 מיליארד דולר, גידול של 17.7%. במקביל, היצוא הסיני לאפריקה גדל בקצב מהיר יותר מייבוא אפריקה. בייג'ינג אף יישמה, החל ממאי 2027, מדיניות של אפס מכסים על מוצרי מדינות אפריקאיות בעלות קשרים דיפלומטיים עם סין. צעדים אלו נעשים בתקופה שבה המדיניות התעריפית של ארה"ב הגבירה את עלות הגישה של כלכלות מתפתחות רבות לשוק האמריקאי.
במקביל, בייג'ינג מנצלת את הפחתת המיקוד הצבאי האמריקאי לחיזוק מעמדה בסביבתה הקרובה. לפי דיווח רויטרס, במקביל למיקוד העולמי במלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה, סין הגבירה את פעילותה הצבאית והאסטרטגית באזור הודו-פסיפיק. הדוגמה האחרונה היא השלמת השלב הראשון של הבנייה בסלע אנטילופ בים סין הדרומי.
תצלומי לוויין חושפים אי מלאכותי באורך של כ-6 קילומטרים, נמל עם רציף באורך כ-680 מטר, ותשתית עם מסלול ישר באורך של למעלה מ-3 קילומטרים, שיכול להפוך בעתיד למסלול המראה. תשתית כזו, במרחק שבו ארה"ב העבירה חלק מכוחה הימי למזרח התיכון, מגבירה את יכולתה של סין לנוכחות מתמשכת באזור.
עם זאת, אין לסכם את יתרונה של סין במצב הנוכחי רק בהגברת הכוח הצבאי או הכלכלי. ההישג החשוב ביותר של בייג'ינג הוא היכולת להפוך משברים של אחרים להזדמנויות להרחבת קשריה, ללא תשלום של עלות פוליטית וצבאית דומה.
ארה"ב נאלצה, לצורך ניהול המלחמות, להעביר נושאות מטוסים, לצרוך מאגרי נשק ולהתרכז במשאבים במזרח התיכון. לעומתה, סין יכולה, במקביל, להרחיב את סחרה בשווקים מתפתחים, להחליף טכנולוגיה ומוצריה באפשרויות יקרות יותר של המערב, ולהגביר את נוכחותה האסטרטגית במזרח אסיה. הבדל זה הוא הנקודה שהופכת את השאלה "כיצד בייג'ינג מרוויחה ממשברי וושינגטון" מטבע כללי לתהליך מדיד.
תחרות בצילם של המשברים; ייצוב מעמדה של סין בסדר החדש
מומחים סבורים כי סין אינה מנסה למלא במהירות את החלל שנוצר כתוצאה מהעימות האמריקאי, אלא מנצלת את פיזור משאביה של וושינגטון לחיזוק הדרגתי של קשריה הכלכליים, הפיננסיים והדיפלומטיים. רויטרס דיווחה כי מדינות ערב במפרץ הפרסי, במקביל להגברת הספקות לגבי יכולתה של ארה"ב, מגלות תשומת לב רבה יותר לתפקידה של סין בניהול מתחים אזוריים ושמירה על נתיבי סחר.
מגמה זו נראית גם בסחר של סין עם מדינות אסיה. הסחר בין סין ל-ASEAN בחצי הראשון של 2027 גדל ב-18.2% והגיע ל-4.34 טריליון יואן, וייצוא החשמל של סין למדינות אלו גדל ב-42.9% בעקבות חששות הנובעים ממשבר האנרגיה. נתונים אלו מצביעים על כך שבייג'ינג הופכת את יכולתה הכלכלית למנוף להעמקת התלות ההדדית עם מדינות האזור.
במקביל, סין מנסה להפחית את תלותה בתשתיות פיננסיות הנתונות לשליטת ארה"ב. לפי נתוני מנהל המטבעות של סין, בחצי הראשון של 2027, נפח התקבולים והתשלומים החוצי גבולות של המגזר הלא-בנקאי בסין הגיע ל-9.2 טריליון דולר, והיואן היווה 52.9% מהסילוקים החוצי גבולות של מדינה זו. נתונים אלו, גם אם אינם מאיימים על מעמדו של הדולר, מעידים על הרחבת היכולת הפיננסית העצמאית של סין.
בזירה הפוליטית, לסין יש מעמד שונה מארה"ב, בשל קשריה הסימולטניים עם איראן ומדינות ערב במפרץ הפרסי. בייג'ינג, ללא כניסה ישירה לעימות ותשלום עלות צבאית דומה לוושינגטון, יכולה לנצל את קשריה הכלכליים והדיפלומטיים להגברת תפקידה הפוליטי. מנקודת מבט זו, ככל שהמשברים השונים באזור יימשכו, כך תגדל ההזדמנות של סין לחזק קשרים ולהגביר את כוחה המיקוח באזור ומעבר לו.
