כיצד החות'ים שינו את המשוואה הביטחונית של ערב הסעודית?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הסכם ההגנה של מכה בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן נחתם באחת התקופות הרגישות ביותר מבחינה ביטחונית במערב אסיה. תקופה זו מאופיינת בהסלמה במתחים האזוריים ובסימנים ברורים לחזרה לעימות רחב יותר בתימן, לאחר תקופה של "לא מלחמה, לא שלום". הסכם מכה אינו נתפס כברית הגנה פשוטה בין שלוש מדינות בלבד, אלא כחלק מניסיון לשינוי הסדר הביטחוני האזורי ותגובה לשינוי הערכותיה של ריאד בנוגע לאיומים המגיעים מדרום גבולותיה.
חשיבות ההסכם מתעצמת כאשר בוחנים אותו בהקשר של ההתפתחויות האחרונות בתימן. החות'ים הוכיחו לאחרונה את יכולתם לפגוע בעמדות ובאינטרסים של ערב הסעודית ולהשפיע על הביטחון בים סוף. מתקפות הטילים והכטב"מים שלהם מעידות כי גם לאחר שנים של מלחמה והפסקות אש, משוואת ההרתעה בתימן לא השתנתה, וריאד עדיין מתמודדת עם שחקן המסוגל להטיל עליה עלויות ביטחוניות וכלכליות משמעותיות.
האם קיים קשר בין הסכם מכה לבין האפשרות לפתיחת סבב חדש של מלחמה בתימן? התשובה לשאלה זו טמונה בתפיסת ה"הרתעה". הסכם מכה מצהיר כי התקפה מזוינת על אחת משלוש המדינות תיחשב להתקפה על כולן. סעיף זה, ללא קשר לאופן יישומו בפועל, נושא מסר פוליטי וביטחוני חשוב: ערב הסעודית אינה מעוניינת להישאר לבדה במקרה של כניסה למשבר צבאי חדש.
לכך יש חשיבות רבה, שכן ניסיון השנים האחרונות הוכיח שכוח צבאי קונבנציונלי אינו מספיק כשלעצמו כדי לחסל את איום החות'ים. לערב הסעודית יש יכולות צבאיות וחימושיות נרחבות, אך החות'ים, בהסתמך על טילים וכטב"מים, הצליחו להטיל על יריביהם עלויות א-סימטריות. לפיכך, מבחינת ריאד, אין מדובר רק בניצחון בשדה הקרב, אלא במניעת הפיכת שטחה ותשתיותיה לעומק אסטרטגי במלחמה התשה.
חשיבות הסכם מכה מעבר לסמלים
נסר טה מוסטי, עיתונאי ושר ההסברה התימני לשעבר, בחן את הסכם מכה בהקשר של המצב החדש בתימן. לדידו, גם עיתוי חתימת ההסכם ומקומו משמעותיים. בחירת מכה ויום שישי לחתימה העניקה להסכם משמעות סמלית ופוליטית מיוחדת, וקיבצה יחדיו שלוש מדינות בעלות משקל משמעותי בעולם האסלאם ובמבנה הכוח הבינלאומי.
אך את חשיבותו האמיתית של ההסכם יש לחפש מעבר לסמלים. ההסכם נחתם בתקופה שבה המשבר התימני נמצא שוב בהסלמה, ומתקפות החות'ים על יעדים סעודיים ואזורים בשליטת הממשלה התימנית גברו. בינתיים, מתקפות על אזורים ותשתיות חשובות כמו מאריב ואל-מוחא, הגבירו את החששות מסיום המצב השברירי הקיים.
שינוי הערכותיה של ערב הסעודית
מסיבה זו, ניתן לראות בהסכם מכה סימן לשינוי הערכותיה של ערב הסעודית. ריאד הגיעה למסקנה כי שלב "ניהול המשבר" בתימן אינו מספיק עוד, ויש להיערך גם לתרחיש של חזרה למלחמה רחבת היקף.
במהלך ארבע שנים של רגיעה יחסית, החות'ים שימרו את יכולותיהם הצבאיות והפוליטיות, וכעת הם מציגים שוב את יכולתם להפעיל לחץ על ערב הסעודית ולאיים על נתיבי שיט בים סוף.
מצב זה חושף את אחד הסתירות העיקריות של המשבר התימני: המלחמה המלאה אינה נמשכת, אך גם השלום היציב לא נוצר. מצב "לא מלחמה, לא שלום" זה, אמנם הצליח להפחית את עוצמת הלחימה בתקופות מסוימות, אך לא חיסל את שורשי המחלוקת העיקריים. כעת, עם גבור המתקפות, השאלה אם הפסקת האש של 2022 מתפרקת בפועל הופכת למרכזית יותר.
מצד שני, הערכותיהם של החות'ים אינן מוגבלות רק להתפתחויות פנימיות בתימן. התנועה פועלת במסגרת התפתחויות אזוריות רחבות יותר, והתפתחויות הקשורות לאיראן, לים סוף ולתחרויות הביטחוניות באזור יכולות להשפיע על החלטותיה. במצב כזה, ערב הסעודית אינה יכולה להעריך את ההתפתחויות בתימן בנפרד מהסביבה הביטחונית הרחבה שלה.
מאמצי ריאד להגדרת מחדש של יחסים עם שחקנים שונים
כאן הסכם מכה הופך לחשוב עוד יותר. בשנים האחרונות, ערב הסעודית נסוגה בהדרגה מהסתמכות מלאה על ערבויות ביטחוניות של מעצמות מערביות, וניסתה להרחיב את יחסיה עם שחקנים שונים. שיתוף פעולה עם טורקיה ופקיסטן במסגרת זו יכול להיות חלק מתהליך יצירת רשת ביטחונית מגוונת יותר; רשת שבה ריאד לא תהיה תלויה רק במעצמה חיצונית אחת להבטחת ביטחונה.
למעשה, ניתן לנתח את הסכם מכה בשני מישורים במקביל: ראשית, תגובה לאיומים מיידיים נגד ערב הסעודית; ושנית, חלק ממאמץ לבניית ארכיטקטורה ביטחונית חדשה באזור.
אם המלחמה בתימן תתלקח מחדש, אחת השאלות הראשונות כנראה תהיה האם התחייבות ההגנה של מכה תופעל נגד התקפות החות'ים. תשובה לשאלה זו יכולה לקבוע את האמינות האמיתית של הסכם זה. אם ההסכם יישאר רק הסכם פוליטי, השפעתו המרתיעה תהיה מוגבלת; אך אם החות'ים יגיעו למסקנה שהתקפה על ערב הסעודית יכולה להביא לתגובה מתואמת משלוש מדינות, המשוואה הביטחונית תשתנה.
בינתיים, אין להתעלם מנקודה חשובה: הקמת הקואליציה החדשה אינה בהכרח מצביעה על היחלשות החות'ים. ניתן אף לטעון כי עצם היווצרותו של סידור כזה מהווה עדות לעליית משקלו של ארגון זה בהערכות הביטחוניות האזוריות. כאשר שחקן לא-מדינתי מצליח להביא מעצמה כמו ערב הסעודית ליצור ברית הגנה עם שתי מעצמות אזוריות ועל-אזוריות, לא ניתן להתעלם מתפקידו במשוואות הביטחוניות האזוריות.
סוף דבר
לפיכך, ניתן לראות את הסכם מכה מזווית שונה: ההסכם אינו רק תגובה לכוחם של החות'ים, אלא הכרה מעשית בשינוי הסביבה הביטחונית סביב ערב הסעודית.
כעת תימן ניצבת בפתחו של רגע קריטי. אם העימותים יתרחבו, ערב הסעודית תתמודד עם שתי אפשרויות קשות: או להיכנס שוב למלחמה יקרה, או לחפש הסכם פוליטי תוך קבלת כוחם של החות'ים, הסכם שעד כה היה קשה מאוד להשיגו.
בסופו של דבר, אולי המסר החשוב ביותר של הסכם מכה הוא שהמשוואה הביטחונית של תימן אינה עוד סוגיה פנימית בלבד, ואף לא תחרות דו-צדדית בין ערב הסעודית לחות'ים. ההתפתחויות במדינה זו הפכו לחלק מהתחרות הגדולה יותר על הסדר הביטחוני החדש במערב אסיה.
אם המלחמה בתימן תתחיל מחדש, גם המבחן הראשון של הסכם מכה יגיע. אז יתברר אם ההסכם הוא רק הצהרה פוליטית להפגנת סולידריות, או שהוא באמת יכול לשנות את הערכותיהם של השחקנים האזוריים. בכל מקרה, מציאות אחת ברורה: כוחם של החות'ים מושרש כל כך במשוואות הביטחוניות האזוריות, שערב הסעודית, כדי להתמודד עם תרחיש מלחמה חדש, אינה מסתפקת עוד בכוחה הצבאי בלבד, אלא שואפת לבנות קואליציית הגנה חדשה.
