מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב הפכו למינוף לחץ; ארה'ב משלמת את המחיר
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, ההתפתחויות האחרונות במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב מעידות שהמלחמה כבר אינה מוגבלת למשוואות ביטחוניות אזוריות בלבד, אלא משפיעה ישירות על שוקי האנרגיה העולמיים, נתיבי סחר ומשוואות פוליטיות. אחת ההשלכות הפוליטיות החשובות ביותר של המשבר הזה טמונה בבחירות המתקרבות בארצות הברית, שכן עליית מחירי הנפט והדלק והלחץ הכלכלי הנגרם מכך על העם האמריקאי, עלולה להפוך לאתגר משמעותי ובלתי נעים עבור הממשל הנוכחי בארה"ב. מנקודת מבט זו, ההשפעה של ציר איראן ותימן על נתיבי העברת אנרגיה והשלכותיה האפשריות של המשך הלחימה הזו על הכלכלה העולמית, הופכות לחשובות מתמיד.
בהקשר זה, כתב מהר (Mehr) ערך ראיון עם ד"ר מרווה סונה, מרצה באוניברסיטת היחסים הבינלאומיים של אוניברסיטת קירקלרה שבטורקיה, והראיון המלא מובא להלן:
באיזו מידה סגירתן הסימולטנית של מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, במיוחד בהקשר של ספינות השייכות לסעודיה, יכולה להשפיע על שוקי האנרגיה העולמיים? אם שני המצרים הללו יישארו סגורים, האם עליית עלויות ההובלה, הביטוח והנפט יכולה להפוך את המשבר הזה מעימות אזורי למשבר כלכלי יציב ועולמי?
בראש ובראשונה, יש לומר כי המלחמה בין איראן, ארה"ב וישראל ברמה העולמית, יצרה בהדרגה פערים ושסעים עמוקים יותר. לכן, יש לבחון התפתחויות אלו במסגרת רחבה יותר; כלומר, בנוסף לנתיבי העברה ופרוזדורי סחר, יש להתחשב במשבר האנרגיה וגם בדינמיקת העימות המשתרעת עד לים האדום.
אם נתמודד עם לחץ כזה בו-זמנית על שני המצרים, סביר להניח שנראה הסלמה נוספת של משבר האנרגיה בעולם. מאז 28 בפברואר 2026, אנו עדים לחוסר יציבות ותנודות חריפות בשוקי האנרגיה.
לכן, אם בנוסף למצרי הורמוז, ייסגר גם באב אל-מנדב ויתפתחו בעיות חדשות בשווקים, עלינו לצפות לעלייה משמעותית במחירי הנפט והבנזין. השפעות מצב זה יורגשו בבירור באירופה ובאסיה, מכיוון שנפח אנרגיה משמעותי מועבר לאזורים אלו דרך באב אל-מנדב.
אם נתיב המעבר הבטוח בבאב אל-מנדב ייעלם לחלוטין, התמחור, במיוחד בתעשיית הביטוח, ישתנה. שוק הביטוח יהפוך במצב כזה לאחד השחקנים החשובים ביותר.
במהלך המלחמה שהתחדשה בחודש יולי, בשל הסיכונים הנוספים והבעיות החדשות הנובעות מהמלחמה, ערך הספינות והעלויות הנגבות עבור מעבר ספינות בנתיב זה, עלו בכ-10%.
נושא חשוב נוסף הוא ההתפתחויות בים האדום. בהקשר זה, יש לשים לב גם להתקפות של החות'ים נגד סעודיה. כי הבעיה אינה רק נתיב מעבר; אלא גם תשתיות האנרגיה במערכת העולמית הן המטרות. במצב כזה, אספקת אנרגיה, העברתה וכניסתה לשוק העולמי משובשות.
ייתכן שהמצרים ייראו פתוחים מבחינה צבאית, אך יהיו סגורים בפועל מבחינה מסחרית. נתיבים שהם פתוחים מבחינה משפטית, עשויים להיות בלתי שמישים מבחינה תפעולית ומערכתית.
כתוצאה מכך, הלחץ על מחיר נפט הברנט יגבר, וניתן אף להעלות תרחיש של מעבר מחיר הנפט את 120 דולר. לכן, בתקופה הקרובה, אין לבחון את שוק האנרגיה רק מנקודת מבט של היצע הנפט; אלא יש לשים לב במקביל גם לביטחון המצרים, עלויות הביטוח ונתיבי הסחר העולמיים.
איזו השפעה תהיה לעליית מחירי הנפט והדלק בארה"ב על ממשל טראמפ והרפובליקנים בבחירות האמצע לקונגרס? האם עליית מחירי הבנזין והלחץ שהיא מפעילה על הצרכנים האמריקאים יכולה להפוך לנקודת תורפה פוליטית של ממשל טראמפ ולשנות את חישוביה של ארה"ב להמשך המלחמה?
אחד הדברים שיש לשים לב אליהם הוא כיצד המשבר הזה ישפיע על ארצות הברית. כידוע, הבחירות יתקיימו בנובמבר, ואחד הנושאים החשובים ביותר בבחירות אלו הוא המצב הכלכלי של המצביעים האמריקאים, או בכינוי המקובל, "פוליטיקת הארנק".
בסופו של דבר, המצביע בוחן כמה כסף נשאר לו בכיס. מאז 28 בפברואר 2026, אחת הבעיות הגדולות ביותר של ארה"ב היא הגידול בפער בין הבטחות הממשל וביצועיו, וכתוצאה מכך, עלייה בחוסר האמון.
טראמפ הבטיח הבטחות חשובות לשיפור הכלכלה האמריקאית לפני שהגיע לנשיאות, אך המצב הנוכחי מראה שהתנאים נעים בכיוון ההפוך להבטחות אלו.
ממשל טראמפ לא רק שלא הצליח להחזיר שלום ויציבות למערכת העולמית, אלא גם לא הצליח לייצב את שוקי האנרגיה או לפתור בעיות כלכליות בתוך ארה"ב.
מנקודת מבט זו, אנו מתמודדים עם מצב שיכול להשפיע על בחירות המצביעים האמריקאים. עליית מחירי הבנזין נחשבת לאחת מנקודות התורפה הפוליטיות החשובות ביותר של ממשל טראמפ. מצד אחד, האחריות למלחמה מוטלת על טראמפ וממשלו, ומצד שני, עליית המחירים והבעיות הכלכליות נמשכות.
אם נוסיף לכך את אובדן הכוחות האמריקאים למצב זה, המשך המלחמה הופך עבור ממשל טראמפ לא רק חישוב גיאופוליטי, אלא הופך לסוגיה הקשורה ישירות לעתידם ותנאי חייהם של המצביעים האמריקאים.
בנוסף לכך, העלייה המתמדת באובדן אזרחים ופגיעה בתשתיות אזרחיות יצרו גם לחצים ובעיות חמורות ברמה האזורית והעולמית.
יש לומר בבירור כי אין מלחמה שבה אזרחים מאבדים את חייהם, שבה יש מנצחים. ההיסטוריה מראה את המציאות הזו. כל מלחמה, אם אינה מסתיימת בסופו של דבר בפתרון דיפלומטי, תוביל לאובדן חיים גדול יותר. עם הפסקת המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ראינו מצב כזה.
במקום לראות הפחתת מתח ותנועה לקראת פתרון דיפלומטי, הסנקציות על אנרגיה והלחץ הצבאי, למרבה הצער, יצרו בעיות גדולות יותר. במקביל, נושא הסיוע החוץ האמריקאי והנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור, שוב עומד בספק.
בדיון על סיוע החוץ האמריקאי, אחד הנושאים החשובים ביותר הוא ישראל. הגישות המערערות יציבות של ישראל באזור, והמשך או אי-המשך הסיוע של ארה"ב לישראל, הפכו לנושא הנידון יותר ויותר בחברה האמריקאית.
במיוחד בשנתיים האחרונות, אנו עדים לשינוי משמעותי בגישת המצביעים האמריקאים כלפי נושא ישראל ופלסטין. נוצר חלק חזק יותר של דעת הקהל האמריקאית התומך בעם הפלסטיני, ומצהיר בגלוי שהאירועים בעזה שגויים. שינוי זה בעל ערך רב.
מכיוון שחלקים שונים בחברה האמריקאית החלו לדון כיצד מדיניותה של ישראל ופעילויות התנועה הציונית, בסופו של דבר, פוגעות בארה"ב ובמערכת העולמית. מחאות ודרישות מוסריות אלו נראות באוניברסיטאות ובמרחבים ציבוריים, ובקרב קבוצות שונות בחברה.
מנקודת מבט זו, עד כמה המצביעים האמריקאים יאמצו גישה גמישה יותר מול משברים גיאופוליטיים, היא שאלה חשובה, ולדעתי, היא תידון יותר ויותר בעתיד.
לכן, בנוסף לסגירת מצרי הורמוז, אם ערב הסעודית תיכנס יותר ויותר לעימות זה, ייתכן שבעתיד נתמודד עם השלכות כלכליות, פוליטיות וביטחוניות גדולות הרבה יותר.
אם איראן תוכל לשלוט במצרי הורמוז, והכוחות המוצבים בתימן ישלטו בבאב אל-מנדב לזמן רב, או יגבילו את המעבר, האם נראה שינוי במאזן הכוחות הכלכלי באזור? האם ארה"ב ובעלות בריתה יוכלו להמשיך בלחץ צבאי על איראן ותימן לפני פתיחת שני נתיבים אלו מחדש, ובמקביל למנוע עלייה חדה במחירים בשוק האנרגיה העולמי?
האם איראן הפכה את מצרי הורמוז ואת ציר תימן לזירה להפעלת לחץ כלכלי והתנגדות לסנקציות, זו שאלה חשובה. הבעיה העיקרית היא שעלינו לראות כיצד תחרות הכוחות האזוריים והעולמיים משתנה.
איראן השתמשה באנרגיה בבירור ככלי חשוב, והיא ממשיכה להשתמש בו. אך עם סגירת מצרי הורמוז, מדינות אזור המפרץ הפרסי נתקלות במגבלות חמורות הן במכירת אנרגיה והן ביבוא אנרגיה למערכת ההיצע והביקוש העולמית.
איראן הכריזה בשלב הראשון שתתקוף אזורים בהם נמצאים בסיסים אמריקאים. אך התפתחויות לא הוגבלו להתקפות על בסיסים אמריקאים, ובמקביל, תשתיות האנרגיה באזור הפכו גם הן למטרות. הפגיעות העיקרית נחשפה בדיוק מנקודה זו.
הגישה הראשונית של ארה"ב הייתה להשיג תוצאה דומה לזו שקרתה בוונצואלה. אך תרחיש כזה לא חזר על עצמו כאן. להיפך, מעמדה של איראן מול ארה"ב במשוואות האזוריות השתנה באופן משמעותי. במהלך למעלה מ-150 ימי הלחימה מאז פברואר 2026, ראינו שאיראן לא נסוגה. זוהי נקודה משמעותית ביותר.
לכן, אנו עומדים בפני שינוי יסודי במשוואות האזוריות ובגישות הגיאופוליטיות של הכוח. עם זאת, עלינו לבחון בקפידה כמה זמן ארה"ב וישראל יוכלו להמשיך בלחץ הצבאי, ולאיזו מידה לחץ זה יכול להתפשט.
עבור ארה"ב, אנו מתמודדים עם עלויות גבוהות מאוד. מדובר באזור שבו נעשה שימוש בכוח ימי, והנוכחות הצבאית של ארה"ב נרחבת מאוד. נאמר כי כ-50,000 חיילים אמריקאים נוכחים באזור. כאן קיימת שאיפה ליצור סוג של חוסר איזון כוחות. אך לעומת זאת, כאשר אנו בוחנים את השפעתה של איראן על האזור, ובמיוחד על שוקי האנרגיה העולמיים, אנו מתמודדים עם מצב שונה לחלוטין.
בקיצור, מה שאנו מתמודדים איתו היום אינו רק מלחמה בין שלושה שחקנים באזור. עלינו לבחון את לבנון ועזה בנוסף להתפתחויות אלו. במקביל, יש צורך לחזור לשולחן הגישור.
בנוסף לכך, אין להתעלם מהלחץ וההשפעה שיש למלחמה זו על 8 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. וכמובן, אחת הסוגיות החשובות ביותר היא אובדן אזרחים. מכיוון שאין מלחמה שבה אזרחים מאבדים את חייהם, שבה יש מנצחים.
למרבה הצער, אנו עדיין עדים למגמה שבה מאמצי הגישור נזנחים, ואנו עוקבים אחר כך בצער. לכן, שוק האנרגיה וההתפתחויות הבחירות הם ללא ספק נושאים חשובים מאוד; אך בראש סדר העדיפויות, יש לשים את מניעת אובדן האזרחים וסיום המלחמה בדרך דיפלומטית.
