המלחמה נגד איראן וראשית שקיעת טראמפ הפוליטית; הפופולריות שלו צנחה לשפל חסר תקדים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, המלחמה שאותה החלה ממשלת ארה"ב במטרה להפגין כוח, להשיב את ההרתעה ולחזק את מעמדו הפנימי של דונלד טראמפ, הפכה כעת לאחד האתגרים הפוליטיים המשמעותיים ביותר של הנשיא האמריקאי. מה שהיה אמור להציג תמונה של עוצמה אמריקאית ומנהיגות נחרצת של טראמפ במדיניות החוץ, חושף היום יותר מכל דבר אחר את עלויותיו הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות בארה"ב. ככל שהמלחמה נגד איראן נמשכת, השפעותיה ניכרות יותר בסקרים, בדעת הקהל ובעתידו הפוליטי של המפלגה הרפובליקנית, מאשר בשדה הקרב.

פחות ממאה ימים לפני בחירות האמצע בארה"ב, סקרי דעת הקהל האחרונים והמוכרים מצביעים על כך שטראמפ נמצא בנקודה הפוליטית הקשה ביותר שלו מאז שחזר לבית הלבן; מצב שאנליסטים אמריקאים רבים רואים בו תוצאה משולבת של המלחמה הכושלת נגד איראן, העלייה בעלויות הכלכליות וחוסר שביעות הרצון הגובר של החברה האמריקאית מסדרי העדיפויות של הממשלה.

צניחת הפופולריות של טראמפ לשפל חסר תקדים

תוצאות הסקר האחרון של אוניברסיטת קוויניפיאק מראות כי שיעור אישור הביצועים של דונלד טראמפ ירד ל-32%; נתון הנחשב לאחד משיאי הפופולריות הנמוכים ביותר של נשיאים אמריקאים בעשורים האחרונים. במקביל, סקר של רשת CNN הכריז על אחוזי הפופולריות של הנשיא האמריקאי כ-34% בלבד.

אולי חשוב יותר מהמספרים הללו, הוא התשובה של האמריקאים לשאלה מרכזית: האם טראמפ מתמקד בנושאים הנכונים? בסקר קוויניפיאק, רק 29% ובסקר CNN רק 27% מהמשיבים האמינו כי הנשיא דבק בסדרי עדיפויות נכונים. במילים אחרות, כ-7 מתוך 10 אמריקאים סבורים כי הממשלה נוקטת בדרך שגויה.

כריס הייז, אנליסט אמריקאי מוכר, מדגיש בהתייחסו לתוצאות הללו כי המפלגה הרפובליקנית ניצבת בפני "בעיה אמיתית" לקראת הבחירות. לדבריו, טראמפ כעת פופולרי פחות מאשר בתקופה שלאחר אירועי ה-6 בינואר, והמלחמה הממושכת נגד איראן הפכה לאחד הגורמים העיקריים לצניחה זו.

מלחמה שיצרה משבר במקום להפגין כוח

ממשלת טראמפ שיערה כי כניסה למלחמה עם איראן, בדומה לתקופות היסטוריות מסוימות, תוביל לעלייה בתמיכה ציבורית בנשיא. בפוליטיקה האמריקאית, נשיאים ניסו שוב ושוב להשתמש בהצלחות צבאיות לחיזוק מעמדם הפנימי; אך הפעם, המשוואה התפתחה אחרת.

המלחמה נגד איראן לא הובילה לניצחון מהיר וזול כפי שציפה הבית הלבן, אלא הפכה לעימות מתיש שהעלויות שלו מוטלות מדי יום על הכלכלה והחברה האמריקאית. העלייה בעלויות הצבאיות, הלחץ על תקציב הממשלה, החשש מהתרחבות המלחמה, המשך מתקפות הדדיות והעתיד הלא ברור של סיום הסכסוך, גרמו לחלק ניכר מדעת הקהל האמריקאי לראות במלחמה זו לא צורך ביטחוני, אלא נטל נוסף על הכלכלה וחיי היומיום שלהם.

במקביל להמשך המלחמה, הלחצים הכלכליים הפכו לאחד הדאגות המרכזיות של החברה האמריקאית. האינפלציה, העלייה ביוקר המחיה, החששות מפני העתיד הכלכלי והקצאת מיליארדי דולרים להמשך הפעולות הצבאיות, גרמו לאזרחים אמריקאים רבים להיות ציניים לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה.

בנסיבות אלו, הבוחרים מצפים יותר מאשר להפגנת כוח צבאי במזרח התיכון, שהממשלה תפנה את משאביה לשליטה באינפלציה, יצירת מקומות עבודה, שיפור שירותים ציבוריים ופתרון בעיות פנימיות.

מסיבה זו, המלחמה נגד איראן כבר אינה סוגיה של מדיניות חוץ עבור אמריקאים רבים; אלא נושא המשפיע ישירות על פרנסתם ועתידם הכלכלי.

כישלון אסטרטגיית "הדגל הלאומי"

אחת ההערכות המסורתיות של פוליטיקאים אמריקאים היא שבתנאי מלחמה, החברה מתאחדת סביב הנשיא והמחלוקות הפוליטיות פוחתות; תופעה המכונה בספרות הפוליטית האמריקאית "התלכדות סביב הדגל".

אך תוצאות הסקרים האחרונים מראות כי תבנית זו לא התממשה במלחמה נגד איראן. לא רק שהתמיכה הציבורית בטראמפ לא עלתה, אלא שהמשך המלחמה הפך לאחד הגורמים המרכזיים לירידת הפופולריות שלו.

התפתחות זו מראה כי החברה האמריקאית, בניגוד למלחמות מסוימות בעבר, רואה בסכסוך זה חוסר הישגים ברורים ועלויות כבדות. מנקודת מבטם של בוחרים רבים, הממשלה לא הצליחה לספק הסבר משכנע לגבי מטרות המלחמה, עלויותיה וזמן סיומה.

הירידה בפופולריות של טראמפ אינה רק אתגר אישי עבור הנשיא, אלא יכולה להיות לה השלכות רחבות על המפלגה הרפובליקנית.

פחות ממאה ימים נותרו לבחירות האמצע, ומועמדים רפובליקנים רבים ייאלצו להתחרות בסביבה שבה ביצועי הממשלה והמלחמה נגד איראן הפכו לאחד הצירים המרכזיים של התעמולה הבחירות. אם המגמה הנוכחית תימשך, הדמוקרטים ינסו ככל הנראה להפוך את המלחמה, עלויותיה הכלכליות וירידת הפופולריות של הממשלה לנושא התחרות הבחירות המרכזי; נושא שעלול להשפיע ישירות על הרכב הקונגרס העתידי ועל יכולת הממשלה לקדם את תוכניותיה.

חזרת עלויות המלחמה לוושינגטון

אחת מתכונות האסטרטגיה הצבאית האמריקאית בעשורים האחרונים, היא המאמץ להרחיק את השלכות המלחמה מתוך ארה"ב. וושינגטון השתדלה תמיד לנהל מלחמות מחוץ לגבולותיה ולהעביר את העלויות הישירות שלה לאזורים אחרים.

אך המלחמה האחרונה הוכיחה כי למרות ששדה הקרב נמצא אלפי קילומטרים מאדמת ארה"ב, השלכותיה הפוליטיות והכלכליות חוזרות ישירות לוושינגטון. כיום, שדה הקרב העיקרי אינו רק במזרח התיכון, אלא מעוצב בדעת הקהל האמריקאית ובמרחב הפוליטי של המדינה.

למעשה, העלויות שהיו אמורות להישאר מחוץ לגבולות ארה"ב, חוזרות כעת בצורת ירידה בפופולריות של הנשיא, עלייה בחוסר שביעות הרצון החברתי והקשחת המסלול של הרפובליקנים בבחירות, חזרה אל הבית הלבן.

טראמפ בפני בחירה קשה

כעת, הנשיא האמריקאי ניצב בפני דילמה חשובה. המשך המלחמה עלול להגביר את הלחצים הפוליטיים והכלכליים על הממשלה ולהחריף את מגמת ירידת הפופולריות שלו. מצד שני, נסיגה או תנועה לכיוון הפחתת מתח עלולים להיות מתפרשים על ידי חלק מתומכיו של טראמפ כנסיגה מהבטחות הבחירות שלו. עם זאת, מה שסקרים אחרונים מראים, הוא שדעת הקהל האמריקאית רוצה יותר מתמיד הפחתה בעלויות המלחמה והתמקדות הממשלה בפתרון בעיות פנימיות.

מנקודת מבט זו, המלחמה נגד איראן אינה עוד סתם תיק מדיניות חוץ; אלא הפכה למשתנה מכריע במשוואות הפנימיות של ארה"ב. אם מגמה זו תימשך, ייתכן שהעלות הגדולה ביותר של מלחמה זו לא תהיה בשדה הקרב, אלא בקלפיות ובעתידו הפוליטי של דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית; מקום שבו התוצאה עשויה להשפיע על מסלול המדיניות הפנימית והחיצונית של ארה"ב בשנים הבאות.