כיצד ההצלחות הצבאיות האחרונות של איראן ערערו את מעמדו של טראמפ?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, העולם היה עד לאחד המפגשים הצבאיים המכריעים ביותר של המאה ה-21 בשבוע שעבר. מה שתוכנן כפעולה מוגבלת ועונשית מצד ארצות הברית נגד איראן, הפך בשטח לזירה להגדרה מחדש של מאזן הכוחות במערב אסיה. בניגוד לתפיסות הראשוניות המבוססות על עליונות צבאית אמריקאית מוחלטת, כוחות הביטחון האיראניים, באמצעות יישום אסטרטגיה רב-שכבתית ומתואמת, לא רק עמדו בפני הלחץ הצבאי של פיקוד מרכז (Centcom), אלא גם השיגו הצלחות אסטרטגיות בשמונה תחומים מרכזיים, והשתלטו על שדה הקרב.

הצלחות אלו, הכוללות שליטה על מצרי הורמוז ועד לחשיפת אבדות משפילות של ארה"ב, בעלות השלכות מעבר לקרב צבאי, וערערו ישירות את יסודות הכוח הפוליטי של דונלד טראמפ בתוך ארה"ב ואת ההגמוניה האמריקאית בזירה הבינלאומית.

1. שליטה מלאה על מצרי הורמוז: צוואר הבקבוק האנרגטי של העולם בידי טהרן

החל מהשעות הראשונות של המתקפות האמריקאיות על רצועת החוף של איראן במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז, וכן על ערים מסוימות במרכז וצפון איראן, כוחות הביטחון האיראניים זיהו את מצרי הורמוז כ"מפתח" של משוואת המלחמה.

פיקוד מרכז (Centcom) שלח כוחות, ציוד ושייטת מלחמה כדי להבטיח את ביטחון המעבר החיוני הזה, שדרכו עוברים מיליוני חביות נפט מדי יום. אך האסטרטגיה האיראנית, המבוססת על מלחמת גרילה ימית, הנחת מוקשים חכמה, פריסה מסיבית של ספינות תותח מהירות של משמרות המהפכה עם טילים מתאימים, ושימוש במל"טים מתאבדים וסיור, הגנה ניידת ועוד, העמיד למעשה את הצי האמריקאי ואת הכוחות היבשתיים במצב של הגנה ופסיביות.

הצלחתה של איראן בסגירה מבצעית של מצרי הורמוז, באמצעות יצירת אזור אסור לתנועה וקביעת נתיב בטוח לכך, על ידי תקיפת כלי שיט מסחריים וצבאיים הקשורים למדינות התומכות בארה"ב, גרמה נזק קשה לכלכלה העולמית.

מחיר הנפט בשווקים העולמיים חצה את רף 90 הדולרים בעקבות אירועים אלו. אם התפתחות זו תימשך, היא תפגע ישירות בליבת בסיס הבוחרים של טראמפ במדינות התעשייתיות והחקלאיות של ארה"ב; שם, העלייה המשתוללת במחירי הבנזין והמוצרים תעורר זעם ציבורי נגד "הרפתקנות יקרה" של הבית הלבן.

טראמפ, שתמיד קרא ל"אמריקה תחילה" ולעצמאות אנרגטית, ניצב כעת מול אומה זועמת המתבוננת בקריסת הבטחותיו הכלכליות, בעוד עלויות החיים שלהם עולות מיום ליום. ברמה העולמית, בעלי ברית אירופיים ואסיאתיים התלויים בנפט מהמפרץ הפרסי, מאשימים את הבית הלבן באחריות למשבר זה, ולוחשות חוסר האמון הגובר באבטחה האמריקאית מתגברות.

2. שליטה צבאית על אתרי הפקת וייצוא הנפט באזור

במקביל להשתלטות מוחלטת על מצרי הורמוז, איראן, תוך שימוש בעומק חדירתה האזורית, הטילה שליטה אפקטיבית על אתרי הפקה וייצוא נפט מסוימים במדינות ערב שמדרום למפרץ הפרסי, באמצעות מתקפות טילים ומל"טים. לדוגמה, מתקני נפט מסוימים בכווית היו יעד למל"טים מתאבדים וטילים בליסטיים מדויקים. המסר הברור של איראן היה: "אם הנפט שלנו לא יעבור דרך מצרי הורמוז, גם הנפט של אף אחד ממתחרינו לא ייצא מהאזור בעתיד". רמה זו של שליטה העמידה את טראמפ, בעל קשרים אישיים ועסקיים הדוקים עם מדינות ערב שמדרום למפרץ הפרסי, במצב משפיל.

חוסר היכולת של מערכות הפטריוט וה-THAAD האמריקאיות המתוחכמות ביותר להגן על שותפותיה של וושינגטון, העלתה את השאלה בקרב בעלי ברית מסורתיים של ארה"ב במפרץ הפרסי, האם המטרייה הביטחונית של וושינגטון אינה אלא הוצאה מיותרת והבטחה ריקה? ספק זה הרס ישירות את יוקרתו של טראמפ כ"סוחר כוחני" המסוגל להגן על בעלי בריתו.

3. הגדלת שיעור החדירה והפגיעה של טילים איראניים: כישלון אגדת ההגנה הרב-שכבתית

אחד ההיבטים המפתיעים של קרב זה היה הביצועים המדהימים של חיילי איראן בחדירה דרך שכבות ההגנה הצפופות של האויב. מערך ההגנה הרב-שכבתי של ארה"ב וישראל באזור, במהלך מלחמת רמדאן ולאחר מכן בעימותים בשבוע שעבר, הושמד ונכשל מול מטחי טילים ומל"טים איראניים משולבים וחכמים.

טילים איראניים, בעלי יכולת תמרון גבוהה ומהירויות העולות על יכולת היירוט, פגעו ביעדים שנקבעו מראש בעומק בסיסים אמריקאיים בקטאר, איחוד האמירויות, בחריין וירדן. שיעור הצלחה של כמעט 100% בחדירה דרך ההגנה האמריקאית בימים האחרונים, לא היה רק הישג טכני לאיראן, אלא אסון יוקרתי עבור התעשיות הצבאיות-תעשייתיות האמריקאיות.

חשיפת חוסר היכולת של מערכות במיליוני דולרים מול טילים זולים מתוצרת איראן, הפחיתה את אמינותן של חברות צבאיות אמריקאיות גדולות. בתוך ארה"ב, הקונגרס והדעת הקהל שואלים בזעם: "לאן הופנו מאות מיליארדי דולרים מתקציב הביטחון?" שערוריית טכנית-צבאית זו לועגת לנרטיב של טראמפ על "בנייה מחדש של הצבא" ו"כוחה הבלתי ניתן להשוואה של אמריקה", ומקשה על שכנוע הקונגרס להקצות יותר תקציב ביטחון לפנטגון.

4. מבצע משולב ויעיל של מל"טים איראניים: דוקטרינה למאה חדשה

בשבוע שעבר, ואף לפני כן, מל"טים איראניים הציגו את תפיסת "עליונות אווירית זולה ורחבה". טקטיקת "הצפת מל"טים" יחד עם מגוון טילי שיוט, התישה והשביתה את מערכות ההגנה של האויב. מל"טים מתאבדים, שטסו בגובה נמוך מאוד, חלפו מתחת לרדארים והרסו מפקדות ומחסני תחמושת אמריקאיים. במקביל, מל"טי סיור סיפקו תמונות חיות משדה הקרב, והגבירו את הדיוק של ארטילריה וטילים.

הברקתם של מל"טים איראניים שינתה את המשוואות הצבאיות. זו הייתה הפעם הראשונה שכוח אזורי, ללא צורך בחיל אוויר קלאסי מתקדם, שלל מארה"ב עליונות אווירית זמנית באזורי מבצע. הצלחה זו ערערה את המאזן העולמי: עשרות מדינות שאינן יכולות להרשות לעצמן מטוסי קרב אמריקאיים יקרים, רואות כעת באיראן מודל לאבטחתן בעלות נמוכה יותר. משמעות הדבר היא צמצום ההשפעה הגיאופוליטית של ארה"ב, ולכן, שקיעה של טראמפ כ"מנהיג צבאי מצליח", מנהיג שעוצמותיו המסורתיות הפכו ללא יעילות.

5. עדכון מאגר המטרות: מניחושים להשמדה מדויקת

אחד הסימנים לבגרות צבאית הוא דיוק מודיעיני. איראן הראתה במהלך השבוע האחרון שעבודה מודיעינית של שנים עדכנה באופן מדהים את מאגר המטרות שלה והפכה אותו למדויק. בניגוד למתקפות האמריקאיות המפוזרות, חסרות התועלת והחוזרות על עצמן, שמטרתן הריגת אזרחים והרס תשתיות אזרחיות, טילים ומל"טים איראניים כיוונו במדויק לאנגרים של מטוסי קרב חמקניים, מחסני נשק בבסיסים ואף חדרי פיקוד של פעולות מיוחדות של פיקוד מרכז, ובמקרים מסוימים חדירה למתחמי ריכוז של פעילי טרור אמריקאים במערב המדינה ולכידתם, גזלה את שנתם של אויבי איראן.

דיוק קטלני זה הראה שאיראן יודעת לא רק קואורדינטות קבועות, אלא גם את דפוסי התנועה וזמני המנוחה של מפקדים אמריקאים ושכירי החרב שלהם. עדכון זה הכניס את ארה"ב למצב של פסיביות מודיעינית מוחלטת והפך את תפיסת הביטחון לפיה "אנחנו רואים הכל והם לא יודעים כלום" על פיה. טראמפ, שהאשים תמיד ממשלות קודמות בהדלפת סודות צבאיים, נמצא כעת בעצמו בחזקת חולשה מודיעינית. חדירת המודיעין האיראני הפכה את הבית הלבן לחור אבטחתי, שכל החלטה בו נחשפת מראש בטהרן.

6. אש רציפה; שחיקה פסיכולוגית וחומרית

בניגוד לצבאות קלאסיים התלויים בתמיכה לוגיסטית מורכבת למתקפות חלקיות, איראן הפגינה יכולת ייחודית של "ירי אש רציף וכבד". מחסני הטילים העצומים ומחסני המל"טים המפוזרים והתת-קרקעיים של איראן, אפשרו ירי ללא הפסקה 24 שעות ביממה. טקטיקה זו מנעה מכוחות אמריקאיים שינה ומנוחה, והאטה את תגובותיהם.

בסיסים צבאיים אמריקאיים שונים, במיוחד בירדן, בחריין וכווית, הפכו ל"גיהינום על פני האדמה" תחת גשם מתמיד של מל"טים וטילים מונחים. הלחץ הפסיכולוגי הנובע מירי אש רציף זה, יחד עם חוסר היכולת של ההגנה האווירית, שבר את רוחם של הכוחות האמריקאיים, ותמונות של חיילים אמריקאים מבוהלים הפכו לסמל של כישלון חלוצי הצבא האמריקאי, לכאורה, החזק בעולם.

7. מגוון והיקף יחידות הפועלות; מלחמה בכל החזיתות

בסיבוב זה של הקרב, איראן ניצלה חלק מהיכולת של ציר ההתנגדות באופן מתואם: מירי טילים של חיזבאללה הלבנוני לעבר תשתיות צבאיות של המשטר הציוני, דרך מתקפות מל"טים של החות'ים בתימן על שכירי חרב סעודיים, מתנועות של חזית ההתנגדות בעיראק נגד ארה"ב, ועד להפעלת "אריות שיעים" בבחריין. מגוון השחקנים הללו הציב את פיקוד מרכז (Centcom) בפני מלחמת התשה רב-חזיתית, שבה זיהוי אויב מחבר ויצירת מרכז כובד מבצעי היו בלתי אפשריים.

מודל מלחמה זה לגלג על תאוריית "המלחמה המוגבלת" האמריקאית, והראה שאם תתרחש התנגשות עם איראן, האש תבער מכל הכיוונים. משמעות הדבר היא שטראמפ לכוד בביצה שממנה אינו יכול לצאת, אין לו את היכולת לנהלה, ואף אינו יודע היכן ממוקם האויב העיקרי בכל חזית.

8. חשיפת נפגעים וחוסר יעילות של הגנה אווירית: רעידת אדמה בדעת הקהל האמריקאית

ההצלחה הרגישה ביותר, ואולי ההרסנית ביותר של איראן נגד טראמפ, הייתה מבצע "לוחמה רכה" וחשיפת המציאות. איראן, תוך עקיפת הצנזורה הצבאית האמריקאית המחמירה, שידרה תמונות באיכות גבוהה של השפעת פגיעת טילים ומל"טים.

חשיפת נתוני הנפגעים והפצועים האמריקאים על ידי טראמפ עצמו, סתרה לחלוטין את טענות הבית הלבן על "נזקים משניים וזניחים". במקביל, פרסום סרטונים של כישלון חוזר של מערכות מתקדמות מאוד ביירוט טילים ומל"טים, ריסק לצמיתות את אגדת הבלתי-מנוצחות של הצבא האמריקאי.

לכישלון פסיכולוגי זה היו שתי השלכות מיידיות:

ראשית, בתוך ארה"ב, הפגנות עממיות ברשתות החברתיות, לחץ של דמוקרטים ואף רפובליקנים מסוימים לעצור את המלחמה באופן מיידי, וקריסת האמון במפקדה העליונה, הציבו את טראמפ בעמדה הגרועה ביותר לקראת פתיחת עונת הבחירות לתקופת הקונגרס. קריאות גוברות ל"עצירת המלחמה" מצד פעילים כלכליים ומומחים פוליטיים, פירושן החלשת בסיסו הפוליטי באופן חמור.

שנית, בעולם, מנהיגי מדינות ערב, שתמכו בחשאי בהתקפה על איראן, נדהמו נוכח חולשה זו וביזיון הפנים, ופועלים במרץ למצוא פתרון, החל מקשר עם טהרן ועד למציאת מדינות חלופיות כמו פקיסטן ורכישות נשק חדשות. תקשורת התלויה בארה"ב, במאמץ לשלוט בביזיון הפנים הזה, פנתה לתרחיש של "כניסה קרבה של צבא ישראל לעימות" כקלף מנצח, כדי להפנות את תשומת הלב מחוסר היכולת של ארה"ב. אך מאמצים אלו הם סימן לעומק הייאוש, לא לעוצמה; שכן התחננות לישראל להיכנס למלחמה שארה"ב אינה מסוגלת לנהל, היא הודאה מרה בכישלון של מעצמה.

סיכום: שקיעת כוכבו של טראמפ בלב הכאוס

ההצלחות האסטרטגיות של איראן בשבוע שעבר אינן רק ניצחונות טקטיים בקרב אחד; הן סימן לירידת סדר עולמי ולהחלשה הדרגתית של סגנון מנהיגות פוליטי. דונלד טראמפ, שעלה לשלטון תחת הסיסמה "שלום דרך עוצמה" וסיום מלחמות אינסופיות, החל כעת מלחמה שבה ארה"ב נמצאת בעמדת חולשה מוחלטת.

הכישלון בשליטה על מצרי הורמוז הרס את האשראי הכלכלי והצבאי של טראמפ. השליטה על מסלולי העברת הנפט הפכה את בריתות הביטחון שלו עם בעלי ברית ערביים ללא מהימנות. חדירת הטילים דרך מערכות ההגנה לגלגה על הצהרותיו הצבאיות. ניצחון המל"טים שבש את המונופול הנשקי של ארה"ב. מאגר המטרות המדויק של איראן יצר שערוריית מודיעין. אש רציפה שיתקה את יכולת הלוגיסטיקה של ארה"ב. מגוון יחידות הטילים והמל"טים של איראן בלבלה את צבאה, וחשיפת הנפגעים ריסקה את רוח האומה והחיילים האמריקאיים.

בעולם, בעלי ברית ויריבים כאחד צופים באותה מציאות מרה: אמריקה בעידן טראמפ היא "טיגריס מנייר" שאינו יכול לעבור דרך מצרי, להגן על בעלי בריתו, ואף לא להגן על חייליו. הרעידה שהתרחשה בוושינגטון בימים האחרונים אינה כישלון צבאי חולף, אלא תחילת דעיכת ההגמוניה שטראמפ טען לחדש. האדריכלים של הבית הלבן, היום, אינם מתמודדים עם תוכניות ניצחון, אלא עם סיוטים של הדחה, קריסה כלכלית ובידוד עולמי, וזוהי המהות האמיתית של תבוסה מול רצון של אומה שהפכה את מחיר ההתנגדות לרווח המבוסס על התמדה.