משברי הביטחון וצל ההתמוטטות בכנס הביטחוני החשוב ביותר של הציונים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, כנס הרצליה, המכונה "הכנס הביטחוני של הרצליה", הוא אחד מאירועי הביטחון השנתיים החשובים ביותר של ישראל. השנה, הכנס עסק במשברים העומדים בפני ישראל ואפשרות להתמוטטותה. במהלך יומיים, אישים בכירים בזירה הפוליטית, הביטחונית והאקדמית הישראלית דנו בדרכי התמודדות עם משברים אלו.

רשת אל-ג'זירה דיווחה כי היום הראשון של הכנס הוקדש לגיבוש מסגרת חשיבתית למשברים הניצבים בפני ישראל. ביום השני, הדיונים התמקדו בנושאים מבצעיים, כולל איראן, לבנון, ארצות הברית, יחסים חיצוניים, סוגיית הגיוס ותקציבים ביטחוניים.

אמיר גלעד, אלוף במילואים וראש מכון פוליסי וסטראטגיה באוניברסיטת רייכמן, הדגיש בנאום הפתיחה כי היעדר "חזון אסטרטגי" מונע המרת הישגים צבאיים לתוצאות פוליטיות. הוא הוסיף כי המשך משברי החסינות החברתית יגרום לכך שהאיראנים יצטרכו רק "להמתין" (לקריסת ישראל).

יסודות מפורקים

מנגד, הנשיא יצחק הרצוג דיבר על "רגע גורלי" בהיסטוריה של ישראל, שאינו מסתכם רק בהחלפת ממשלה, אלא נוגע לגורל עתיד המדינה. הוא הזהיר כי חברה שבה כל צד מרגיש "מיעוט נרדף" אינה יכולה לשמר את כללי המשחק לאורך זמן.

גישה זו הושלמה בדבריו של מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה של ישראל. הוא הודיע כי משרדו פרסם 50 דוחות בנושאים הקשורים למלחמה, וכי הקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר היא "הכרח בלתי נמנע".

התיק האיראני והגבולות שלו

פרופסור בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, הביע ביקורת נוקבת ביותר על הטענה של "ניצחון צבאי" באיראן. גנור הוסיף שישראל וארה"ב אולי ניצחו טקטית במערכה האחרונה נגד איראן, אך נכשלו אסטרטגית, שכן המשטר באיראן לא קרס, התוכנית הגרעינית לא בוטלה, האורניום המועשר לא הושמד ומערך הטילים שוקם במהירות.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אישר את עמדותיו של גנור וציין כי מכה צבאית לבדה אינה מספיקה. בנט אמר שעברו אלף ימים מאז ה-7 באוקטובר, ובזמן שחמאס מתחמש בדרום, חיזבאללה מתעצם, ושליטת טהרן נותרה איתנה. הוא הציע להוסיף אלמנט חמישי, "יוזמה", לצד הרתעה, אזהרה, תקיפות והגנה, לדוקטרינת הביטחון הישראלית.

בביקורת על נתניהו, בנט הציג נתון רגיש: איראן עברה את תקרה של העשרת אורניום ל-3%, 20% ו-60%, בעוד שישראל, בין השנים 2018 ל-2021, לא יצרה די יכולת או תוכנית חלופית כדי להתמודד עם חציית איראן את סף הנשק הגרעיני. הוא הדגיש כי אין תוכנית בתל אביב להתמודדות עם איראן, זאת למרות שמומחי ביטחון סבורים שכוח צבאי אינו יכול למלא את מקומו של תכנון.

כוח ללא מדיניות

גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר של צבא ההגנה לישראל, התייחס לצירים המרכזיים של כנס הרצליה ואמר שתל אביב נכשלה בהשקעה פוליטית בהישגי הצבא, וכי "השכבה האסטרטגית" של הממשלה פגומה.

אביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר וממבקריו הימניים של ממשלת נתניהו, הוסיף ממדים נוספים לביקורת ואמר שהמצב האסטרטגי של ישראל "לא יכול להיות גרוע יותר".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הציב את היחסים החיצוניים בלב המשוואה הביטחונית ואמר שיחסי החוץ של ישראל "מעולם לא היו גרועים יותר". הוא תיאר את המצב הנוכחי כ"אסון", הנובע מחובבנות, יהירות והבנה מעוותת של המציאות.

לדבריו, ממשלת נתניהו החליפה 13 בכירים במשרד החוץ בשלוש השנים האחרונות, השאירה את המערך התעמולתי הפנימי ללא מנהל במשך שנתיים וחצי, ומינתה מקורבים לתפקידים רגישים.

חששות אלו העמיקו בדיונים בנוגע לארצות הברית. אחד הדוברים ביום השני ציין ירידה בתמיכה בישראל בקרב צעירים רפובליקנים (בטווח גילאים 35-50) לכ-50%. זאת, בזמן שהתמיכה בפלסטינים בסקרים ציבוריים גוברת – מגמה שהחלה להפעיל לחץ על הקונגרס בנושא סיוע צבאי.

עלות הביטחון

אמיר ברעם, אלוף במילואים ומנכ"ל משרד הביטחון, הפנה את הדיון לעלות שיקום היכולת הצבאית. הוא תיאר את השלב הנוכחי כ"מנוחה מבצעית" ולא כסוף המאבק, והזהיר כי הסכמים בינלאומיים עלולים להזרים מאות מיליארדי דולרים לאיראן ולהאיץ את תהליך שיקומה. ברעם קרא ליישם תוכנית חיזוק צבאי בסך 350 מיליארד שקלים (כ-94.6 מיליארד דולר), הכוללת מערכות יירוט, תחמושת התקפית, מקורות מודיעין והשבת כשירות של מערכות שנשחקו בלחימה יבשתית ואווירית.

מסקנה

אל-ג'זירה ציינה כי כנס הרצליה הוכיח שישראל אינה רק חסרת לכידות בזירה הבינלאומית, אלא גם לנוכח מצבה הפנימי, ויכולת הממשלה לתכנון אסטרטגי פחתה. רוב הפוליטיקאים בכנס הביטחוני של הרצליה הסכימו שכוח צבאי, כאשר הוא מופרד מחוק, חסינות פנימית ולגיטימציה בינלאומית, מאבד חלק ממשמעותו.

כך, השאלה היסודית של הכנס לא הייתה "כיצד ישראל תנצח במלחמות הבאות?", אלא "כיצד ניתן למנוע כישלון ביטחוני ארוך טווח?".