התקפות המסתוריות והמשך המשא ומתן: האופן שבו התקשורת האנגלית מפרשת את סוף המלחמה
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, התקפות "מסתוריות ותוקפניות" של ארצות הברית על אדמת הרפובליקה האסלאמית של איראן בתקופה שלאחר הפסקת האש, ובמקביל להצהרות של וושינגטון על משא ומתן עם טהרן, קיבלו הד בתקשורת באנגלית.
רשת CBS דיווחה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הדגיש שוב ביום שישי כי הפסקת האש עם איראן "הסתיימה", אך בו זמנית אמר כי ארצות הברית תמשיך במשא ומתן. הצהרות אלה נאמרות למרות חילופי אש כבדים והסטייה מהפסקת האש שהוסכמה בתזכיר ההבנות מאמצע יוני, ערוצי התקשורת עם המתווכים נותרו פעילים. למרות טענת ארה"ב כי איראן אינה שולטת במצר הורמוז, נתוני מעקב מראים כי התנועה המסחרית במעבר המים החיוני עדיין נמוכה בהרבה מהרמה שלפני המלחמה.
בחלק אחר של הדיווח, נרשמו התקפות אוויריות "מסתוריות וללא נטילת אחריות" על יעדים בדרום איראן, שעות לאחר הכרזת סיום ההתקפות מצד פיקוד מרכז (CentCom). התקפות אלו, שאירעו ביום חמישי אחה"צ במקביל להכנות להלווייתו של המנהיג העליון, איי תול עלי ח'אמנאי, כוונו לאזורים הדרומיים של איראן.
CBS מוסיפה כי אסמאעיל קוסרי, חבר ועדת הביטחון הלאומי והמדיניות החוץ של הפרלמנט האיראני ואחד ממפקדי משמרות המהפכה לשעבר, הזהיר את איחוד האמירויות הערביות וטען כי מדינה זו "תשלם את המחיר על שיתוף הפעולה שלה עם ארצות הברית." הוא האשים את אבו דאבי ב"תפקיד מאחורי הקלעים" בהתקפות האחרונות של ארה"ב. פיקוד מרכז סירב להגיב לבקשות להערות בנוגע להתקפות האחרונות.
סוכנות הידיעות AP פרסמה דיווח על חידת התקפות האוויריות החדשות על איראן, וכתבה כי התקפות מסתוריות אלו, שאיש לא נטל עליהן אחריות, אירעו שעות לאחר שארה"ב טענה לסיום התקפותיה. התקפות אלו, שאירעו ביום חמישי אחה"צ במקביל להכנות להלווייתו של המנהיג העליון, איי תול עלי ח'אמנאי, כוונו לאזורים בדרום איראן.
על פי הדיווח, השלטון האיראני לא האשים באופן ישיר צד כלשהו, אך נציג פרלמנט האיראני הזהיר את איחוד האמירויות הערביות והאשים אותה ב"תמיכה מאחורי הקלעים" למערכה האמריקאית נגד איראן. מדינות ערב במפרץ הפרסי, שהותקפו שוב ושוב על ידי איראן מאז תחילת המלחמה ב-28 בפברואר, לא הגיבו לבקשות להערות בנוגע להתקפות אלו. גם המשטר הציוני, שנטל חלק במלחמה עם איראן, לא נטל אחריות על ההתקפות האחרונות.
AP מוסיפה כי התקפות אלו מתרחשות בעוד שמדינות ערב במפרץ הפרסי וארה"ב מתעקשות כי מצר הורמוז צריך להיות פתוח וחשוף לתנועת ספינות, בעוד שהרפובליקה האסלאמית של איראן מדגישה כי יש להכניס את המים האלה תחת שליטתה הבלעדית של איראן וכי ספינות צריכות לשלם מס לטהרן. הדיווח מציין כי השליטה האיראנית במצר הורמוז הובילה למשבר אנרגיה עולמי במהלך המלחמה, למרות שמחירי הנפט ירדו באופן משמעותי מהשיא של 120 דולר בתקופת המלחמה.
אתר הניתוח "Modern Diplomacy" פרסם מאמר, המשתמש בתיאוריה של "אבטחה" (Securitization) מבית הספר של קופנהגן, כדי לנתח כיצד וושינגטון בנתה את הנרטיב של "איום איראן", ובאופן הדדי, טהרן את הנרטיב של "התנגדות". ניתוח זה, העוקב אחר השיח של גורמים רשמיים משני הצדדים מתחילת ינואר 2026 עד חתימת תזכיר ההבנות, מראה כיצד סוגיה פוליטית (מחאות פנימיות) יצאה בהדרגה מתחום הפוליטיקה הרגילה והוגדרה כאיום קיומי על הביטחון הלאומי.
לפי כתיבת אמצעי תקשורת זה, דונלד טראמפ, שהכריז בתחילת המלחמה כי השמדת תעשיית הטילים של איראן היא אחת המטרות העיקריות של הפעולה הצבאית, כינה דרישה זו "בלתי הוגנת" בזמן חתימת ההסכם. שינוי ברור זה, לפי דעת האנליסט, מוכיח כי האיומים אינם "טבעיים וקבועים מראש", אלא נבנים באמצעות בניית נרטיב וחזרה מתמדת, ואז משוחזרים לפי הצורך. לעומת זאת, הנהגת איראן גייסה את דעת הקהל להתנגדות באמצעות שיח ה"קשר שטני" ולאחר מכן המרת ההתנגדות ל"חובה קדושה".
מאמר זה מציין כי אבטחה מוצלחת מתרחשת כאשר הקהל מקבל את הנרטיב שנבנה, בעוד שבארצות הברית, לחץ דעת הקהל וחוסר אסטרטגיית יציאה ברורה, אילצו את הממשלה לסגת מן ההצהרות המנצחות הראשוניות ולהקטין את האיום מרמה קיומית לרמה "ניתנת לניהול ומשא ומתן". "Modern Diplomacy" מסכם כי ביטחון אינו דבר ניטרלי, אלא נמצא בבנייה מתמדת.
