איראן: 'ארה'ב מבינה רק את שפת הכוח, לא נוותר על נקמת דם המנהיג'
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בדרשת יום שישי ברשט, איש הדת הבכיר אייתוללה רסול פלאחתי, ששימש גם כאימאם התפילה, כינה את טקס ההלוויה של המנהיג הנרצח "אירוע גדול וחסר תקדים". לדבריו, "מאז ראשית קיומה של האנושות על פני האדמה, ואפילו בטקסי ההלוויה של נביאים אלוהיים, אימאמים חפים מפשע ומנהיגים דתיים, לא נצפתה התכנסות רחבה שכזו".
פלאחתי ציטט ידיעה שפורסמה בכלי תקשורת ערבי-שיעי, אשר כינה את המנהיג הנרצח "הקדוש המבייש לנוכח סבו חוסיין (ע)", תוך שהוא מתייחס לצניעותו והתביישותו של הקדוש הזה בפני אימאם חוסיין (ע) וקדושי כרבלה.
הוא הוסיף כי "יותר מ-50 מיליון בני אדם באיראן ובעיראק השתתפו בטקסים הללו, כאשר כ-45 מיליון באיראן בלבד. ניתן לומר שהרוב המכריע של איראן השתתף באירוע הגדול הזה, תופעה שאינה רק נדירה, אלא עד כה חסרת תקדים".
לדברי פלאחתי, "אם את גופתו הטהורה של הקדוש הזה היו מעבירים לכל מדינה אחרת, עמים חופשיים בעולם, בני דתות וזרמים שונים, ואלה המאמינים בחופש וכבוד האדם, היו נוכחים כדי לקבל את פניו ולהביע את כבודם".
הוא ציין כי "עיראק לא ראתה נוכחות כזו בהיסטוריה שלה. שני העמים, איראן ועיראק, שנלחמו זה בזה במשך שמונה שנים, הפעם ליוו את גופת המנהיג הנרצח באהבה, כבוד והשתתפות רחבה של מלומדים, אנשי דת והעם".
פלאחתי השווה את האירוע לטקסי ההלוויה של מנהיגים דתיים בולטים כמו אייתוללה אל-עזאם פיאד ואייתוללה אל-עזאם בורוג'רדי, וקבע כי "למרות גדלותם ומעמדם של אלה, האירוע האחרון, מבחינת היקפו והשתתפות העם, אינו בר השוואה לדוגמאות קודמות".
סיבת הפופולריות של המנהיג הנרצח בקרב העמים
פלאחתי הסביר את סיבות הפופולריות של המנהיג הנרצח: "הסיבה הראשונה היא שהוא לא חשב רק על חירותם של המוסלמים, אלא חירותם, זהותם, כבודם וחירותם של כל בני האדם היו חשובים לו. אנשי העולם הגיעו לאמונה כי המנהיג הנרצח פעל למען כבוד האדם. הוא היה התקווה של המדוכאים בעולם וזרם סוער נגד דיכוי, מדכאים ושיטת הסדר העולמי".
הוא הדגיש כי "בעולם של היום, רבים מבני האדם, תחת לחץ של מנהיגים מושחתים, כוחות דיקטטוריים, הציונות הבינלאומית וכמה שליטים תלויים, אינם נושאים עוד תקווה או כוח להמשיך בחיים. בעולם כאוטי זה, המנהיג הנרצח הפך לסמל התקווה וההתנגדות עבור עמים מדוכאים. הסיבה לנוכחותם של עמים שונים הייתה אמונתם כי דמות אלוהית זו חושבת על כבוד האדם, כבוד העמים ותמיכה בכל המדוכאים בעולם, ולא שותקת מול עוול ודכאנים".
פלאחתי הביע את תודתו לעם האיראני: "שנים רבות אויבים פנימיים וחיצוניים ניסו לגרום לנו להאמין שהעם האיראני אינו אוהב את מנהיגו ואביו הקדוש, אך הנוכחות המיליונית של העם הוכיחה שהמציאות שונה לחלוטין".
הוא הוסיף: "העם האיראני הוכיח בנוכחות זו כי הוא עדיין נאמן למהפכה האסלאמית, למטרותיה ולדרכו של המנהיג הנרצח. אלה שחשבו שהדאגה היחידה של העם האיראני היא עניינים כלכליים, מים, לחם ובשר, הבינו שהעם עומד איתן ונחוש בהגנה על המהפכה ועצמאותו".
בהשוואה להשפעת מותו של המנהיג הנרצח על מותו של אישים כמו השהיד מורטזה מוטארי, אמר פלאחתי: "בכל פעם שאחד מבכירי העם ומשרתיו האמיתיים נהרג, נוצר גל חדש בחברה ובמהפכה. ההשפעה של מותו של המנהיג הנרצח תישאר עשרות שנים, ולפחות עשור, בשכבות שונות של החברה, ותחזיר אנשים רבים למסלול המהפכה".
לדברי פלאחתי, "האנשים באו להודות לאדם שהקדיש את חייו, כוחו וקיומו לאסלאם ולאומה האסלאמית מגיל צעיר. המנהיג הנרצח היה בדרך המאבק בדיכוי, תוקפנות, כפירה ואימפריאליזם מגיל צעיר, ובסופו של דבר, כמו סבו, הקריב את חייו למען הדת, הקוראן והעם".
פשטות ודחיית ראוותנות
פלאחתי ציין את פשטות המנהיג הנרצח כסיבה נוספת לפופולריות שלו: "הוא לא חי חיים רגועים, מפוארים וראוותניים. לדברי אשתו הנאמנה, אפילו ריהוט ביתו היה משומש, והוא בחר בסגנון חיים הפשוט ביותר".
הוא הוסיף: "לא ייאמן שמנהיג העולם האסלאמי חי עם רהיטים משומשים ובגדים פשוטים וזולים, אך כמה אנשים לאחר המהפכה פנו למכוניות יקרות, בתים מפוארים והתנהגות ראוותנית, ופתחו שולחנות מפוארים. המנהיג הנרצח התנגד להתנהגויות כאלה, נטל על עצמו את נטל האחריות באופן אישי, ולא העניק יתרון מיוחד לילדיו או למקורביו. אנשים ראו את דרך החיים הזו ואת כנותו, והאמינו בה".
לגבי מניעי העם להשתתף בטקס ההלוויה, אמר האימאם: "העם בא להודות למי ששמר על עצמאות העם האיראני, עמד למען כבוד העם, ולא חלם אלא על כבוד העם האיראני. העם האמין שהמנהיג הנרצח מכבד אותם ומאמין ביכולותיהם, ולכן בא להביע את הערכתו למי שבעצמו האמין בעם".
פלאחתי קבע כי "העם השתתף גם כדי להודות לדמות שחשבה על כבוד האסלאם, גאווה של עמים מוסלמים, תמיכה במדוכאים ומאבק בשולטים. חלק מהמשתתפים באו גם לבקש סליחה, אלה שבשנים האחרונות, במיוחד בשנת 1404, תחת השפעת תעמולת האויב, צעקו סיסמאות כמו 'מוות לדיקטטור' או העלו האשמות נגד המנהיג הנרצח ומשפחתו".
לדבריו, "המנהיג הנרצח הבחין בין גורמים עיקריים בהפרות סדר, אנשים לכודים וצעירים שרומו, ונהג בצעירים שרומו באהבה וביחס אבהי. רבים מאותם אנשים, לאחר מותו, הבינו איזו דמות איבדו, והגיעו לטקס לבקש סליחה".
העם לא נפרד מהגופה עד הרגע האחרון
פלאחתי ציין את המשך נוכחות העם לאורך מסלול ההלוויה: "העם בערים שונות, מכרבלה ועד נג'ף ומשהד, ליווה את גופת המנהיג הנרצח עד הרגע האחרון, ולא היה מוכן להיפרד ממנו. אפילו כשהגיע מטוס להעביר את גופתו הקדושה לכיוון החראם, העם עדיין היה במקום. תפילה מפוארת התקיימה על גופתו של האב, בראשות בנו היקר".
פלאחתי בירך את העם האיראני: "אני מודה לכל העם האיראני, האבלים, ובמיוחד לאנשי רשט, על השתתפותם הרחבה והמפוארת. נוכחות רחובית ועממית זו צריכה להימשך, כי היא מפחידה את האויב ומפגינה את הלכידות של העם".
אחדות העם והמנהיגים היא נכס גדול
הוא קבע: "אנו מדינה בה הממשלה, העם, המנהיגים, כוחות המדינה וההנהגה עומדים זה לצד זה. אחדות זו היא נכס גדול שהאל העניק לעם האיראני בימים אלו".
פלאחתי הודה למועצת הביטחון הלאומי ולממשלה על ההחלטות, המאמצים והפעולות שביצעו למען העם והמדינה בימים אלו, והוסיף: "אנו מודים לכל המנהיגים הפוליטיים והביצועיים שעמלו למען שירות העם. ההנהגה היא קו אדום עבור העם האיראני, ודברייי למנהיגים הפוליטיים נאמרים מעמדת האסלאם, המהפכה והציוויליזציה המבוססת על שלטון המלומדים (וליאת פקיה)".
ארה"ב יצרה מלחמה והרס ברחבי העולם
פלאחתי התייחס להיסטוריה של ארה"ב: "מאז הקמתה ועד היום, ארה"ב יזמה מלחמות רבות ברחבי העולם, ובכל מקום אליו נכנסה, היא הרגה אנשים וגרמה להרס באמצעות מטוסים, טילים, כדורים ופריסת חיילים".
הוא ציין את ניקרגואה, אפגניסטן, פקיסטן, עיראק, איראן, סוריה, לבנון, רוסיה, מזרח אירופה ואוקראינה כדוגמאות להתערבויות והצתות מלחמה של ארה"ב. "מנהיגי ארה"ב מתנהגים כלפי עמים כמו יצורים פראיים, ומנהלים רצח המוני באזורים שונים בעולם".
פלאחתי קבע כי "אי-המחויבות של ארה"ב הפכה למשל בקרב עמי העולם. ארה"ב, לאורך ההיסטוריה, הפרה כל התחייבות והסכם עליו חתמה. האימאם חומייני (ר"ע) כינה את ארה"ב 'השטן הגדול' ו'השטן הגדול ביותר', והיום עמים רבים בעולם מבינים נכונה את ההגדרה הזו. מנהיג המהפכה האהוב המשיך את דרכו של האימאם, והסביר וניהל את המציאות הזו עבור עמי העולם".
הוא הוסיף: "אפילו מדינות אירופאיות, שנראות לכאורה כבעלות ברית של ארה"ב, מפחדות ממנה. רוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר גם הן בעלות היסטוריה של עימות עם ארה"ב, אך העם האיראני הוא אחד העמים הבודדים שלא פחד מארה"ב ולא נכנע לה. המנהיג הנרצח חינך את העם האיראני להיות אמיץ, חסר פחד ומתנגד, וזה היה כבד ובלתי נסבל עבור האמריקאים".
ההבדל בין ארה"ב לאיראן הוא עצמאות העם
פלאחתי הסביר: "נושא הנהגה דתית, נושאים גרעיניים, יכולות צבאיות, הון ועוד תירוצים שארה"ב מציגה, אינם הבעיה העיקרית שלהם. הבעיה המרכזית של ארה"ב היא שהעם האיראני אינו מציית לה ואומר שהוא רוצה להיות עצמאי. ארה"ב אינה יכולה לסבול עם עצמאי המתנגד להוראותיה. כל הטענות והדאגות שהיא מעלה הן תירוץ להפעיל לחץ על העם האיראני".
פלאחתי שאל: "האם ניתן לשוחח ולנהל משא ומתן עם אנשים בעלי היסטוריה כה שחורה ומטונפת? האם הם מבינים את עקרונות השיחה, או שהם מבינים רק את שפת הכוח, הטילים והתגובה הנחרצת?"
הוא ציין: "בשבועות ובישיבות האחרונות הכרזתי שוב ושוב מדוכן זה שאמריקאים משקרים, יתקפו, ויקרעו את התחייבויותיהם והסכמיהם. העם האיראני ראה במשך 47 השנים האחרונות כיצד פעלו נגד המדינה וכיצד הרגו את עמנו, מדענינו ומלומדינו".
מדוע חלק עדיין מקווים למשא ומתן עם ארה"ב?
פלאחתי מתח ביקורת על כמה השקפות פוליטיות: "שאלתי היא, מדוע עדיין כמה פוליטיקאים חושבים שניתן להיכנס לשיחה חדשה עם ארה"ב? איזו מין חשיבה זו, שחלק אומרים 'אנו יודעים לנהל משא ומתן', בעוד הצד השני כלל אינו מבין את שפת הדיאלוג?"
הוא פסל הסכמים וכתבים ללא ערובה משפטית כחסרי תועלת: "כתיבת מכתב או הסכם לבדה אינה מבטיחה מחויבות מצד ארה"ב".
פלאחתי פנה למתפללים, לאינטלקטואלים, לאנשי החוואזה, לאקדמאים, למורים ולסופרים: "אדם מנהל משא ומתן כאשר המלחמה והעימות פסקו. כאשר שני הצדדים נלחמים והאויב עדיין תוקף, מה המשמעות של דיבור על משא ומתן?"
הוא שאל: "מדוע עלינו שוב להיות הצד הראשון שמוותר על טובה? מדוע עלינו להכריז על נכונותנו לפתוח נתיבים ומצרים, בעוד שלא קיבלנו דבר בתמורה למאמצינו, סבלנו והפסדים שספגנו?" הוא הדגיש: "האם האמריקאים שחררו את הנכסים של איראן? האם נסוגו מעמדותיהם? האם עזבו את בסיסיהם הצבאיים? האם הפחיתו את ציודם הצבאי? התשובה לכל השאלות הללו היא לא".
ארה"ב הגבירה ציוד צבאי במקביל למשא ומתן
פלאחתי ציין: "במקביל לדיבורים על משא ומתן, האמריקאים פרוסים אלפי כלי טיס בלתי מאוישים וציוד צבאי במדינות השכנות ובאזור המפרץ הפרסי, והגבירו את כוחותיהם, קציניהם וחייליהם במדינות ערב. הם הרגו כמה מאזרחי איראן ופצעו כ-50 איש. בתנאים כאלה, כאשר המלחמה והתוקפנות נמשכות, דיבור על משא ומתן אינו הגיוני, ויש לתת תגובה מתאימה ומרתיעה לאויב".
הוא הדגיש כי "הגברת ההתקפות, חיזוק הציוד הצבאי ופריסת אלפי חיילים וקצינים אמריקאים במדינות ערב הם סימנים לחוסר אמינות הטענה על משא ומתן. משא ומתן עם ארה"ב הוא טעות, מכיוון שהאמריקאים אינם מבינים את שפת הדיאלוג, אלא רק את שפת הכוח".
סלקו את הכוחות המזוינים של ארה"ב מהאזור
פלאחתי קרא: "העם האיראני לא יעזוב את השדה, ומבקש מהכוחות המזוינים לנקוט אמצעים שיגרמו לאמריקאים לברוח מהאזור, ולעולם לא לחשוב על חזרה לאזור זה. דרישת העם היא שנוכחותה הצבאית של ארה"ב באזור תסתיים לחלוטין, וכוחותיה, בסיסיה וציודיה יוסרו ממדינות סביב איראן".
הוא ביקר חלק מהשליטים והמלכים הערבים: "שליטים אלה חוששים יותר מכל מארה"ב, ואין להם אומץ להתנגד לה. הם מוכנים להעמיד את בסיסיהם לרשות ארה"ב כדי להישאר בשלטון עוד כמה ימים, ומוכנים לנקוט בכל אמצעי. 47 שנות ניסיון של העם האיראני הראו שארה"ב מבינה רק את שפת הכוח, ובפני חולשה, ויתורים ותוקפנות – היא רק מגבירה את תוקפנותה".
העם האיראני לא ינוח עד שיגבה את הנקמה
פלאחתי התייחס לצורך בנקמה על דם המנהיג הנרצח: "מנהיגי הפשע של ארה"ב ונתניהו צריכים לדעת שלא יהיה להם חיים רגועים ובטוחים יותר. העם האיראני לא ישכח את דם מנהיגו".
הוא ציין את שידור דבריו באמצעי תקשורת של האויב: "עליהם לדעת שמוסלמים ומשחררי העולם מוכנים להקריב את חייהם כדי להתמודד עם פושעים ולהעניש אותם".
לדברי פלאחתי, "העם האיראני החופשי, המוסלמי, הגיבור והאמיץ, לבש בטקס ההלוויה שחור, אך גם החזיק דגלים אדומים. דגלים אלו מסרו את המסר כי יש להשיב על דמו של המנהיג הנרצח, וכי דם זה יינקם".
הוא פנה לצעירים החופשיים בעולם, למוסלמים, ליהודים חופשיים ולנוצרים: "אל תתנו רחמים לשני הפושעים הללו, כי עמי העולם החופשיים לא ישחררו אותם, והאיראנים לא ינוחו עד שינקמו את דם מנהיגם הנרצח".
