עלי אל-זואדי؛ האיש שמאחורי הקלעים של המשא ומתן בין איראן לארצות הברית – מי הוא?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בשנים האחרונות הפכה קטאר לאחת המתווכות האזוריות המרכזיות בעניינים המורכבים ביותר של המזרח התיכון ואף מעבר לכך. דוחא, תוך שמירה על קשרים סימולטניים עם גורמים המצויים בעימות זה עם זה, הצליחה לשמר את קשריה האסטרטגיים עם כל הצדדים לסכסוך ולמלא תפקיד כמתווכת יעילה. בין תפקידים אלו, ענייני איראן וארצות הברית תופסים מקום מיוחד. היחסים בין טהרן לוושינגטון תוארו בעשורים האחרונים כתערובת של עימות אסטרטגי, חוסר אמון עמוק ומגעים מוגבלים ועקיפים.

בנסיבות אלו, כל הפחתת מתח, החלפת אסירים, שחרור נכסים או אף העברת מסרים חסויים, דורשת בדרך כלל נוכחות של גורמים מתווכים. גורמים אלה חייבים ליהנות מאמון מסוים של שני הצדדים וכן מהיכולת המוסדית הדרושה לניהול מגעים רגישים. קטאר ניסתה בשנים האחרונות להפוך לאחד מערוצי התקשורת החשובים ביותר בין טהרן לוושינגטון. הדיפלומטיה אינה מוגבלת רק לשרים, ראשי ממשלות או דוברים רשמיים. מאחורי מגעים רגישים רבים עומדים אנשים שזוכים לפחות תשומת לב תקשורתית.

אחד מאותם אישים הוא עלי אל-זואדי, ששמו הוזכר בדיווחים מסוימים בהקשר של הצוות הקטרי הפעיל בעניין איראן-ארצות הברית. אף שהמידע הציבורי אודותיו מוגבל, עצם נוכחותו השקטה בלב הפעילות הדיפלומטית הופכת אותו לדמות ראויה לבחינה. חשיבות ההתייחסות לעלי אל-זואדי אינה רק משום שהוא אדם בעל שם מועט בנושא חשוב, אלא משום שמחקר תפקידו יכול לספק תמונה ברורה יותר של מנגנון הדיפלומטיה הנסתרת של קטאר. למעשה, בחינת אישיות זו מסייעת לנו להבין כיצד דוחא משתמשת ברשת של גורמים רשמיים ועל-סודיים למילוי תפקידה כמתווכת בין איראן לארצות הברית. לפיכך, השאלה המרכזית של דוח זה היא כיצד דמות שעלתה לגדולה יכולה למלא תפקיד יעיל, מעבר לראות פומבית, בתהליכי תיווך רגישים.

עלי אל-זואדי; דמות שעלתה לגדולה אך השפעתה רבה

עלי אל-זואדי הוא בין הפקידים שאת חשיבותם לא ניתן למדוד באמצעות תהילה ציבורית או נוכחות תקשורתית. המידע הפומבי אודות הרקע שלו, מעמדו המוסדי ומסלולו המקצועי מוגבל, אך דווקא חוסר הבולטות הזה, לצד חזרת שמו בנושאים רגישים, הפכו אותו לדמות בולטת בדיפלומטיה הקטרית. חשיבותו של אל-זואדי אינה בנוכחותו הבולטת, אלא בסוג המצבים שבהם שמו מוזכר; מצבים שבאופן טיפוסי קשורים למשא ומתן חסוי, מגעים מאחורי הקלעים וניהול משברים אזוריים.

הסימן הראשון לחשיבותו הוא אזכור שמו בדרגים פוליטיים בכירים. לדוגמה, דונלד טראמפ, בהתייחסו להתייעצויות הקשורות לאיראן, הזכיר את שמו של אל-זואדי לצד מנהיגים ופקידים אזוריים אחרים. עבור דמות בעלת נוכחות ציבורית מוגבלת, אזכור כזה משמעותי ומעיד על כך שהוא אינו רק פקיד טקסי או אדמיניסטרטיבי, אלא יש לו מקום תפעולי ברשת קשרים רגישה. בדיפלומטיה לא-ציבורית, אזכורים מסוג זה יכולים להעיד על משקלו האמיתי של גורם.

הסימן השני הוא נוכחותו במצבים ובעניינים רגישים מסוימים. דיווחים והפניות קיימים מצביעים על כך ששמו של אל-זואדי נקשר לאירועים שהגישה אליהם בדרך כלל מוגבלת למעגל מצומצם של אנשים מהימנים. יתרה מכך, הקשר בין שמו לנושאים כמו עזה וכן התייעצויות הקשורות לאיראן וארצות הברית מצביע על כך שתפקידו אינו מוגבל למשימה ספציפית או זמנית. חזרתיות זו מעידה על כך שאל-זואדי הוא ככל הנראה חלק מרשת התיווך הקבועה של קטאר באזור.

בסך הכל, יש להבין את אל-זואדי במסגרת מודל התיווך של קטאר, מודל המסתמך על דמויות פחות בולטות אך מהימנות. מהבחינה הזו, חשיבותו מסתכמת בשלוש תכונות: מידת הגישה, האמון ויכולת הפעולה בסביבות חסויות. גורמים אלו הופכים אותו לאחד מהאישים החשובים, אם כי פחות מוכרים, בדיפלומטיה האזורית של קטאר.

תפקידו של אל-זואדי בעניין איראן וארצות הברית

קטאר ניסתה בשנים האחרונות למצב את עצמה כערוץ אמין בין איראן לארצות הברית, ובמסגרת זו, היא זקוקה לאנשים המסוגלים לפעול במרחב החסוי, המתוח ורב השכבות של המשא ומתן. נראה כי אל-זואדי הוא אחד מאותם אנשים; דמות שתפקידה אינו נאום פומבי או הצהרת עמדות רשמיות, אלא הקלה על מגעים, העברת מסרים וסיוע בשמירה על תהליך השיחות ברגעים קריטיים.

על פי דיווח בניו יורק טיימס, עלי אל-זואדי, לצד חמד אל-כביסי, היה בין הפקידים הקטריים שהיו מעורבים בשלבים הרגישים של המשא ומתן העקיף בין איראן לארצות הברית. על פי דיווח זה, השניים השתתפו בהעברת מסרים בין טהרן לוושינגטון, בתיאום שיחות ובשמירה על מסלול השיחות ברגעים קריטיים. מהבחינה הזו, תפקידה של קטאר לא הוגבל רק לאירוח המשא ומתן, אלא כלל גם את ניהול הקשר בין שני הצדדים ומניעת קריסת תהליך השיחות.

חשיבות תפקידו של אל-זואדי התבטאה במיוחד בזמן הסלמת המתחים האזוריים. דיווחים מצביעים על כך שלאחר התקיפה של המשטר הציוני בביירות והגברת ההסתברות לתגובה ישירה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, גבר הסיכון לשיבוש התהליך ההבנה בין טהרן לוושינגטון. בנסיבות כאלו, פקידים קטריים, כולל אל-זואדי, נכנסו לפעולה כדי לשמור על ערוץ התקשורת ולשלוט במשבר. לפיכך, ניתן לראות באל-זואדי חלק מזרוע התפעול של הדיפלומטיה הקטרית; אדם שיכולתו נבעה מהנעת מגעים חסויים בתנאים של חוסר יציבות.

סיבה נוספת המדגישה את חשיבותו של גורם זה היא טבעו של עניין איראן-ארצות הברית עצמו. עניין זה אינו רק משא ומתן דו-צדדי רגיל, אלא קשור לסוגיות הגרעין, ביטחון המפרץ הפרסי, התפתחויות בלבנון ובמשטר הציוני, ואף שיקולים של פוליטיקה פנימית אמריקאית.

לכן, כל מתווך יעיל בדרך זו חייב להיות מסוגל לנוע בין רמות שונות של משבר. אם שמו של אל-זואדי מוזכר בהקשר כזה, הדבר מצביע על כך שהוא ככל הנראה נמצא בצומת שבין דיפלומטיה רשמית לניהול מבצעי של משבר.

לסיכום, ניתן לראות בתפקידו של אל-זואדי בעניין זה דוגמה לאופן הפעולה של קטאר בתיווך אזורי. גם אם גבולות סמכויותיו המדויקים אינם ברורים, מכלול העדויות מצביע על כך שאל-זואדי אינו רק לוויה שולית, אלא חלק ממנגנון שאפשר לקטאר למלא תפקיד בין טהרן לוושינגטון. מהבחינה הזו, חשיבותו נובעת פחות ממעמדו הרשמי ויותר מתפקודו בשמירה על ערוצי תקשורת והקלה על תהליך המשא ומתן.

סיכום

את עלי אל-זואדי לא ניתן להעריך לפי קריטריונים מקובלים של השפעה פוליטית. הוא אינו דמות תקשורתית ואינו מהפקידים שנוכחותם מוגדרת על ידי נאומים ועמדות פומביות. עם זאת, עקבותיו בנושאים אזוריים רגישים מצביעים על כך שהוא פועל בשכבה אחרת של הפוליטיקה במזרח התיכון; שכבה שבה אמון, סודיות ויכולת ניהול של רגעי משבר חשובים יותר מכל תואר רשמי.

עניין המגעים והמשא ומתן בין איראן לארצות הברית חושף תכונה זו היטב. כאן, תפקידו של אל-זואדי מתפרש לא כהחלטה סופית, אלא כמקל, מקשר מהימן וחלק מהמנגנון התפעולי של התיווך הקטרי.

מעמד זה גורם לכך שנוכחותו, אף שהיא עדינה ברמה הציבורית, חשובה בפועל לקידום השיחות ולשמירה על מסלול התקשורת. ברמה רחבה יותר, חקר המקרה של אל-זואדי מספק תמונה ברורה יותר של סגנון הדיפלומטיה הקטרית; דיפלומטיה המסתמכת על דמויות שקטות, קשרים אישיים ופעילות מאחורי הקלעים. מהבחינה הזו, חשיבותו של אל-זואדי אינה מוגבלת רק לו עצמו, אלא תורמת להבנת סוג מסוים של כוח פוליטי שבאזור המזרח התיכון העכשווי פועל לעיתים קרובות הרחק מעיני הציבור, אך בעל השפעה ניכרת. ניתן לראות בו נציג של דור סוכנים שאת תפקידם לאו דווקא רואים בזירה הפוליטית הגלויה, אלא בתוצאה הסופית.