כוח הנרטיב בעידן העימות: הגדרה מחדש של ההון החברתי של איראן בעיצומה של המערכה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, במאמר דעה מאת מחמוד-רזא סאדקי: בשנת 2026, העולם עד למורכבות רבה של תקופות עימות גיאופוליטי בין איראן לבין הקואליציה המערבית, בראשות ארצות הברית וישראל. במרחב מתוח זה, הדבר החשוב יותר מתזוזות טקטיות בשדה הקרב הוא "מלחמת הנרטיבים". בעוד שהמכונה התקשורתית המערבית מרוכזת במלוא עוצמתה ב"דה-לגיטימציה" של שם איראן, התנגדותה של איראן הצליחה, באמצעות אסטרטגיה תקשורתית חכמה, ליצור מודל חדש של "פופולריות מבוססת פעילות" בדעת הקהל העולמית, במיוחד בדרום הגלובלי.

מעבר מפרדיגמת "איום" ל"איזון"

בניתוח התקשורתי של תקופה זו, יש לציין שינוי יסודי. לפני 2026, תדמיתה של איראן בתקשורת המיינסטרים הוגדרה לרוב במסגרת סטריאוטיפים מושאי איום. אך עם תחילת הסכסוכים האחרונים, נרטיב ההתנגדות של איראן הצליח לשבור סטריאוטיפים אלה.

נתוני ניתוח מראים כי דעת הקהל במדינות מתפתחות, מארגנטינה ועד אינדונזיה, אינה רואה עוד באיראן "שחקנית מבודדת", אלא "שחקנית מאזנת". שינוי תפיסה זה הוא תוצאה ישירה של הדגשת מושגים כמו "זכות הגנה עצמית לגיטימית" ו"עצמאות אסטרטגית" ברשתות החברתיות ובסוכנויות חדשות עצמאיות. כאשר נרטיב ההתנגדות הדגיש שאיראן עומדת מול מבנה כוח לא שוויוני, ההון החברתי של איראן בקרב אלה הזועמים על הסדר הבינלאומי הלא צודק גדל באופן משמעותי.

מרכיבי כוח רך במערכה של 2026

בחינת מגמות הפעילות התקשורתית של איראן מראה כי שלושה עמודי תווך עיקריים הצליחו להעלות את "הפופולריות הנומינלית" של איראן:

• דיפלומטיית אמת מול צנזורה: בתקופה שבה הנרטיבים הרשמיים של המערב לוו בצנזורה קשה של מציאות בשטח, זרם התקשורת של ההתנגדות ביסס את עצמו כמקור "חדשות אמיתיות" על ידי פרסום תמונות ונרטיבים ממקור ראשון. פעולה זו גרמה לקהל העולמי, שאיבד אמון בתקשורת הגדולה, לפנות לנרטיבים איראניים כדי להגיע לאמת.
• הזדהות עם אידיאלים אנטי-קולוניאליים: הנרטיב התקשורתי של איראן ניצל בתקופה זו בחוכמה את השיח האנטי-קולוניאלי. על ידי קישור מאבקה לאידיאלים היסטוריים של צדק, איראן הצליחה ליצור קשרים רגשיים עמוקים עם המוני אנשים ברחבי העולם. הדבר גרם לכך שאפילו אלה שאינם תומכים באידיאולוגיה הפוליטית של איראן, מזדהים עם איראן מול "התוקפנות החיצונית".
• שימוש במודל "פעיל יוזם": בניגוד לתדמית הפסיבית שנבנתה לאיראן בשנים האחרונות, כעת התקשורת מציגה את איראן כשחקנית פעילה בעלת רצון פוליטי לשנות את המאזנים. בפסיכולוגיה פוליטית, "כוח" הוא קסם בפני עצמו; לכן, הצגת רצון ויכולת מול הקואליציה המערבית, הגבירה באופן לא מודע את אמינותה ומשקלה של איראן בעיני דעת הקהל.

השפעה על האינטרסים הלאומיים: מהפופולריות להרתעה

הפופולריות הנומינלית של איראן בדעת הקהל העולמית אינה רק הישג מופשט, אלא משרתת אינטרסים לאומיים. עלייה בהון החברתי ברמה הבינלאומית הגדילה את "העלות הפוליטית" של תוקפנות נגד איראן עבור ממשלות מערביות. כאשר ממשלות מערביות רואות שדעת הקהל העולמית מזדהה עם נרטיב ההתנגדות, הן מהססות באימוץ מדיניות תוקפנית (כמו סנקציות חדשות או התערבויות צבאיות); מכיוון שהן חוששות מתגובת דעת הקהל ולחצים פנימיים במדינותיהן.

לפיכך, התקשורת כאן ממלאת תפקיד של "מגן הגנתי". קידום מעמדה של איראן בדעת הקהל יצר הרתעה עקיפה המונעת קונצנזוס עולמי נגד האינטרסים הלאומיים של איראן. למעשה, "הגברת הלגיטימציה" בשכבות העממיות הפכה לסוג של "הקניית לגיטימציה" להתנהגויות אסטרטגיות של איראן בזירה הבינלאומית.

חקר עתיד מעמדה של איראן

מה שאנו עדים לו בשנת 2026 הוא מעבר של איראן מדיפלומטיה רשמית ומסורתית ל"דיפלומטיה רשתית" ו"מונעת תקשורת". כדי שהמגמה הזו תימשך, שמירה על הון חברתי זה דורשת שהתנגדות תישאר תמיד מבוססת על מציאות בשטח ועל יושרה תקשורתית. בסופו של דבר, הצלחתה התקשורתית של איראן במשבר זה הוכיחה שכוח אינו מסתכם רק ביכולות צבאיות, אלא חלק עצום מכוחה הלאומי טמון ביכולת "לשכנע את העולם". איראן של היום מוכיחה שאם הנרטיב הנכון נאמר בזמן הנכון, גם לנוכח ההתקפות התקשורתיות החריפות ביותר של המערב, ניתן להגיע ללבבות ולתודעות של אנשי העולם, ולבנות מגן איתן להגנה על האינטרסים הלאומיים.

מומחה לעניינים בינלאומיים