webangah hebrew הצטרפו לערוץ החדשות שלנו

שבעה ראשי ממשלה בעשור; מדוע בריטניה מקריבה את פוליטיקאיה?

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הודיע על התפטרותו מתפקידו, בעוד יריבו, אנדי ברנהאם, מיהר להודיע על כוונתו לרשת אותו. וושינגטון פוסט מדווח כי עזיבתו של סטארמר לא נבעה רק משערוריות פוליטיות, אלא נבעה בעיקר מכישלון מבני שלו להוציא את בריטניה מלב המיתון הכלכלי והפרת הבטחות בחירות משמעותיות.

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, הודיע ביום שני על התפטרותו מראשות הממשלה, ואנדי ברנהאם, יריבו על הנהגת המפלגה, מיהר להודיע על כוונתו לרשת אותו. הוושינגטון פוסט כותב בהקשר זה שעזיבתו של סטארמר לא נבעה רק משערוריות פוליטיות, אלא נבעה בעיקר מכישלון מבני שלו להוציא את בריטניה מלב המיתון הכלכלי והפרת הבטחות הבחירות הגדולות שלו.

על פי הדיווח, פופולריותו של סטארמר בזירה הפנימית בבריטניה, לאחר ניצחון היסטורי ומוחץ, צנחה במהירות לשפל בכל הזמנים בקרב מנהיגים מערביים. דעיכה זו נבעה מנסיגתו המהירה תוך פחות מ-3 חודשים מהתחייבויותיו לאי-העלאת מס ביטוח לאומי והטלת מיסים חדשים כמו מס ערך מוסף על בתי ספר פרטיים, שהביאו לעלייה בהוצאות הממשלתיות לרמות חסרות תקדים, ובמקביל הובילו לגירעון תקציבי חמור במדינה.

במקום לפרק את הבירוקרטיה המעכבת בנייה והשקעות במדינה, ממשלת סטארמר פנתה למדיניות מתערבת, אשר הוושינגטון פוסט הגדיר כ'תכסיסים ממשלתיים מפוקפקים' לצורך צבירת פופולריות זמנית. במקביל למיתון הכלכלי, הלגיטימיות של סטארמר נפגעה מכה אנושה לאחר שנחשף כי התעלם מאזהרות קודמות לגבי תפקידו של 'פיטר מנדלסון', שגריר בריטניה בוושינגטון, בפרשת ג'פרי אפשטיין, שהורשע בעבירות מין.

הוושינגטון פוסט מזהיר במקביל כי ברנהאם, יריבו של סטארמר, נוקט בגישה הנוטה להתערבות ממשלתית רבה יותר באמצעות קריאה לתמחור כפוי של מוצרים והלאמת מגזרי האנרגיה והמים, דבר שעלול להיתקל בתגובה חריפה ונחרצת של השווקים הפיננסיים.

מדוע הפוליטיקה הבריטית "בולעת" את מנהיגיה?

העיתון פייננשל טיימס, בתשובה לשאלה מדוע הזירה הפוליטית הבריטית גורמת לנפילה מהירה של מנהיגיה, פירט מספר גורמים בהקשר זה:

א': יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי

התפטרותו של סטארמר התרחשה יום לפני יום השנה העשירי להצבעת בריטניה בעד יציאה מהאיחוד האירופי (ברקזיט), אירוע שיצר דילמה לוגיסטית במדינה, העלה את תקרת הציפיות הציבוריות הבלתי ניתנות להשגה, וגרם לממשלות להשקיע חצי עשור בדיונים על צורת היחסים עם אירופה במקום לפתור משברים מבניים במדינה.

לדברי ג'רמי האנט, לשעבר שר האוצר, ההשפעה של הברקזיט עמוקה יותר ממה שנדמה, שכן היא מנעה ממפלגת הלייבור את בסיס התמיכה המסורתי שלה באזורים הצפוניים. מנגד, התנועה השמרנית איבדה את תמיכת האזורים העשירים בדרום, מה שסלל את הדרך להופעתן של זרמים פופוליסטיים בהנהגתו של נייג'ל פרג'.

לוק טריל, מומחה לענייני בריטניה, מדגיש שהפער במדינה כיום אינו עוד באופן מסורתי בין ימין לשמאל, אלא הפך לתערובת של דעות המקשה על יצירת קואליציה יציבה, שכן החברה מחולקת ל-60% הדורשים "שמירה ופיתוח של מוסדות" ו-40% מהמצביעים הדורשים את ביטול המוסדות המסורתיים.

ב': טעויות אישיות

אף ראש ממשלה בריטי מאז 2016 לא הצליח לנהל את האתגרים. קמרון יצר בעיה עם משאל העם, תרזה מיי איבדה את סמכותה עם בחירות מוקדמות וקמפיין חלש. שערוריות אישיות ומפגשים בזמן קוביד-19 הפילו את ג'ונסון. ליז טראס גרמה לקריסת השוק עם חוסר זהירות כלכלית, ורישי סונאק נכשל בהצגת יעד משכנע.

על פי דיווח הפייננשל טיימס, ניתן לייחס את טעויותיו של סטארמר להצגת הבטחות לא מציאותיות וחוסר יכולתו לקבל החלטות פוליטיות נחרצות וקשות, כמו במקרה של הוצאות הביטחון.

העיתון מוסיף כי המשבר הנוכחי קשור למנהיגים שביצעו טעויות יסוד ושערורייתיות שיכולות לגרום להדחתם בכל תקופת זמן.

ג': מיתון כלכלי

בריטניה לא התאוששה מהמשבר הפיננסי וצמיחתה איטית יותר ממדינות עשירות בשל גודלו הרב של המגזר הפיננסי. פול ג'ונסון, מנהל לשעבר של מכון המחקר הפיננסי, סבור שהכלכלה היא המנוע העיקרי של הפוליטיקה, והמצביעים עייפים מכך שמצבם הכלכלי לא השתפר בכ-20 השנים האחרונות.

ראשי ממשלה עוקבים במדינה התמקדו בהגדלת הוצאות לפתרון בעיות במקום להתמודד עם סיבותיהן והטלת רפורמות אמיתיות, דבר שהוביל ליציבות הכנסות והחמרת המשבר הכלכלי הנגרם מאינפלציה חריפה מאז 2022.

מאז 2010, החוב הציבורי של בריטניה גדל בקצב חסר תקדים והגיע לשלושה אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי שלה. למרות שהמיסים הגיעו לרמה חסרת תקדים, כל לירה אחת מכל 12 לירות הכנסה של הממשלה מושקעת בתשלום ריבית על חובות, דבר הגורם לחוסר שביעות רצון בקרב הציבור.

ד': חוסר שביעות רצון וירטואלי

הופעתם של פלטפורמות כמו X (טוויטר לשעבר) ופייסבוק יצרו שינויים יסודיים במדינה והפכו את הפוליטיקה למוצר מותאם אישית על בסיס דרישת הבוחר. הפייננשל טיימס השווה תופעה זו ל"תופעת נטפליקס".

מצב זה תרם להופעתה של פוליטיקת "פרסונליזציה" וכריזמה דיגיטלית. אך ישנה בעיה גדולה בתחום זה. ראשי פוליטיקה בריטיים, באופן זה, מאבדים את הפופולריות שלהם לאחר היום הראשון בשלטון, וקשה לגייס תמיכה ציבורית בהתבסס רק על פופולריות.

העיתון אומר שברנהאם, שכמעט בטוח שיהיה יורשו של סטארמר, הוא בעל אישיות מיוחדת, וזה נובע בחלקו מפוסטים שלו ברשתות החברתיות בנושאי כדורגל.

©‌ Webangah News Agency, Washington Post, Financial Times

webangah hebrew הצטרפו לערוץ החדשות שלנו
Back to top button