מנסיגה מ'שינוי משטר' ל'הקלות כלכליות'; נסיגת טראמפ מול איראן

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מלחמת ארבעים הימים של ארצות הברית וישראל נגד איראן החלה עם שורה של מטרות שאפתניות. דונלד טראמפ ובעלי בריתו בתל אביב קיוו כי באמצעות מתקפות צבאיות רחבות היקף, ישנו את המשוואות האזוריות לטובתם, ישברו את כוח ההרתעה של איראן ויאלצו את טהרן לקבל תנאים שהם חיפשו לכפות במשך שנים. אף בתקופות מסוימות הם דיברו על שינוי משטר באיראן ועל כניעה ללא תנאי של טהרן. אך כעת, לאחר סיום המלחמה ותחילת תהליך ההסכם בין טהרן לוושינגטון, הצהרות נשיא ארצות הברית מציגות תמונה שונה לחלוטין מהמציאות בשטח; תמונה המעידה יותר מכל על נסיגה הדרגתית של הבית הלבן מרבות מעמדותיה ומטרותיה הראשוניות, נושא המושפע מכישלון אסטרטגי מול איראן.

טראמפ בפגישת עיתונאים היום ניסה להחליף את הכישלון בשטח בטענת ניצחון בתקשורת, והציג את ההסכם עם איראן כניצחון גדול לארצות הברית, אך בין דבריו היו גם וידויים שהצביעו על כך שוושינגטון לא רק שלא השיגה את יעדיה המוצהרים, אלא אף נאלצה לקבל מציאויות חדשות כדי למנוע השלכות חמורות יותר של המלחמה.

נסיגה מפרויקט שינוי המשטר הפוליטי באיראן

אולי החלק החשוב ביותר בדברי טראמפ נוגע לנושא שהועלה שוב ושוב במהלך המלחמה על ידי פקידים, תקשורת וגורמים מערביים; כלומר, שינוי המשטר הפוליטי באיראן.

נשיא ארצות הברית אמר בהצהרות ראויות לציון: "מעולם לא טענתי לשינוי השלטון באיראן."

זאת, בעוד שמאז הימים הראשונים של המלחמה, רבים מהאנליסטים המערביים ואף פקידים אמריקאים דיברו על קריסה קרובה של המשטר הפוליטי באיראן. תקשורות הקרובות לבית הלבן חזרו על הטענה כי לחץ צבאי וכלכלי יכול להוביל לשינוי המבנה הפוליטי באיראן. טראמפ, באמצעות חזרה על ביטויים כמו "עזרה בדרך", פעל בפועל לפרויקט שינוי המשטר.

כעת, לעומת זאת, טראמפ לא רק התרחק מהטענה הזו, אלא הסתפק באמירה "ניתן לומר ששינוי השלטון אירע"; ביטוי שנראה יותר כניסיון לשמור על חזות לאחר כישלון של פרויקט גדול. שינוי הטון הזה מצביע על כך שאחד מיעדי המלחמה העיקריים לא רק שלא הושג, אלא וושינגטון נאלצה לסגת אף מהצהרה מפורשת עליו.

הודאה בכוחה של איראן במצר הורמוז

חלק נוסף ומשמעותי מדברי טראמפ היה הודאה עקיפה בתפקידה המכריע של איראן במשוואות האנרגיה העולמית. הוא אמר: "אם לא היינו מגיעים להסכם, מצר הורמוז לא היה נפתח."

למשפט זה יש חשיבות מכמה בחינות. ראשית, טראמפ מאשר למעשה שהמשך המלחמה יכול היה להציב את זרם האנרגיה העולמי במשבר חמור. שנית, בניגוד לטענות הראשוניות על חוסר יכולתה של איראן להשפיע על משוואות אזוריות, נשיא ארצות הברית מודה כעת כי סיום המשבר במצר הורמוז לא היה אפשרי ללא הסכם עם טהרן. למעשה, מה שטראמפ מציג כהישג, מנקודת מבט אחרת הוא הודאה בעובדה שארה"ב לא הצליחה להבטיח את ביטחון השיט והאנרגיה באמצעות כוח צבאי, ובסופו של דבר חזרה למסלול המשא ומתן.

מאיום צבאי לדאגה מאסון כלכלי

במקטע נוסף מדבריו, טראמפ ציין כסיבה לכניסה להסכם, מניעת "אסון כלכלי". הוא אמר: "עשיתי את ההסכם הזה, משום שלא רציתי לחזות באסון כלכלי." אמירה זו עומדת בסתירה מוחלטת לעמדות הראשוניות של ממשלת ארצות הברית. בתחילת המלחמה, הבית הלבן טען כי הלחצים הצבאיים והכלכליים לא יעלו עלויות משמעותיות לארצות הברית, ואיראן תאלץ לסגת בפרק זמן קצר.

כעת, לעומת זאת, נשיא ארצות הברית מודה שהמשך המלחמה יכול היה להציב את הכלכלה האמריקאית והעולמית בפני משבר חמור. הצהרות כאלו מצביעות על כך, בניגוד לחישובים הראשוניים, עלויות המלחמה עבור וושינגטון היו גבוהות בהרבה מהתחזיות.

אנחנו צריכים להחזיר את הכסף של איראן

אולי החלק הנדיר ביותר מדברי טראמפ נוגע לנכסים המוקפאים של איראן. הוא הדגיש: "לקחנו הרבה מהכסף של איראן. הכסף הזה לא שלנו, הוא שלהם, ואם לא נחזיר אותו, איש לא יהיה מוכן להשקיע בדולר." ניתן לראות בהצהרות אלו אחת מהנסיגות הפוליטיות החשובות ביותר של וושינגטון בשנים האחרונות. ארצות הברית השתמשה לאורך עשרות שנים בנכסים מוקפאים של מדינות שונות ככלי לחץ, אך כעת נשיא המדינה מדבר במפורש על הצורך להחזיר את נכסי איראן. עמדה זו מצביעה על כך, שאפילו מנקודת מבטו של טראמפ, המשך מדיניות החרמת ועיקול נכסי איראן עלול לפגוע באמינות הפיננסית של ארצות הברית ובמעמדו של הדולר.

שינוי הטון כלפי איראן

במקטע נוסף מדבריו, טראמפ אמר: "המנהיגים החדשים של איראן חכמים יותר." גם משפט זה עומד בסתירה לשיח התוקפני והמשפיל שבו השתמשו פקידים אמריקאים לאורך המלחמה נגד איראן. למעשה, נשיא ארצות הברית, שבעבר דיבר מנקודת מבט של איום ולחץ, מנסה כעת ליצור מרחב להידברות והסכם; שינוי שרבים מהאנליסטים רואים כסימן לקבלת מציאויות חדשות לאחר המלחמה.

כמו כן, אולי ההודאה החשובה ביותר של טראמפ הייתה כאשר אמר: "אם היינו ממשיכים להפציץ את איראן, הספינות לא היו יכולות להפליג עוד" וכן הזהיר כי מאגרי הנפט של ארה"ב הולכים ופוחתים. הצהרות אלו מצביעות על כך, שוושינגטון, בניגוד לדמיונה הראשוני, התמודדה עם מגבלות חמורות. המלחמה, שהייתה אמורה להציג את כוחה של ארה"ב, בסופו של דבר חשפה את מגבלות הכוח הזה. מסיבה זו, טראמפ נאלץ להגן על ההסכם כדרך למנוע החמרה של המשבר.

מסקנה

למרות כל הנסיגות הללו, טראמפ ממשיך להתעקש להציג את ההסכם עם איראן כניצחון גדול. הוא טען כי ארה"ב השיגה "כל מה שרצתה ואף יותר מזה". אך בחינה מדוקדקת של דבריו מציגה תמונה אחרת. כאשר נשיא ארצות הברית מדבר על הצורך בהסכם לפתיחת מצר הורמוז, מניעת משבר כלכלי, החזרת נכסי איראן וזניחת טענת שינוי השלטון, קשה להשוות מצב זה ליעדי המלחמה הראשוניים. האמת היא שהמלחמה בת ארבעים הימים החלה עם הבטחות גדולות; משינוי משוואות האזור ועד להחלשתה האסטרטגית של איראן. אך סיום המלחמה הראה שמטרות אלו לא הושגו, ווושינגטון נאלצה לנוע לעבר הסכם כדי לרסן את ההשלכות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות של המשבר.

מסיבה זו, ניתן לראות את אוסף ההצהרות האחרונות של טראמפ כעדות למאמץ לנהל את השלכותיו של כישלון, אשר השפעותיו לא רק באזור, אלא גם בפוליטיקה הפנימית ובמעמדה העולמי של ארה"ב, יהיו ניתנות לצפייה. המלחמה, שהייתה אמורה להציג את כוחה של ארה"ב, הביאה בסופו של דבר את נשיא המדינה להגיע למצב שבו הוא מדבר על החזרת כספי איראן, הצורך בהסכם וסכנת המשך המלחמה; התפתחויות שלרבים מהצופים אין להן משמעות כלשהי מלבד נסיגה הדרגתית מהיעדים הראשוניים של המלחמה.