סופר ישראלי מתאר: 8 מוקדי מתח בין טורקיה לישראל
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, בציטוט של ערבי 21, איתן לזרי, סופר ומומחה ישראלי, אמר כי הכיבוש וטורקיה נכנסו לשלב של תחרות אסטרטגית גוברת שעשויה לעצב את מאפייני המזרח התיכון בשנים הבאות. הוא ציין כי המתח בין שני הצדדים הגיע לרמה הגבוהה ביותר בעשורים האחרונים, אך עדיין רחוק מרמת עימות צבאי ישיר.
לזרי הוסיף במאמר שפורסם בעיתון הישראלי מעריב כי הדיון הגובר בתוך השטחים הכבושים כי "טורקיה היא איראן החדשה" משקף את רמת הדאגה הגוברת מהגישות האסטרטגיות של אנקרה בישראל.
לדברי הסופר, מוקדי המתח בין טורקיה לישראל אינם מוגבלים לתיק אחד, אלא באים לידי ביטוי ב-8 זירות עיקריות.
עזה עומדת בראש מוקדים אלו. השקפות שני הצדדים לגבי עתיד עזה שונות. ישראל רואה בפירוק הכוח הצבאי של חמאס יעד אסטרטגי, בעוד שטורקיה רואה בהמשך פעילות התנועה כשחקן אפקטיבי לאחר המלחמה, יתרון ברור.
רפג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, מחשיב את חמאס כארגון התנגדות, ותומך בתנועה יחד עם קטאר, ושומר על ערוצי תקשורת איתה.
סוריה מוצגת כמוקד המתח השני בין שני הצדדים. סופר ישראלי זה רואה בסוריה את מרכז המתח האסטרטגי הבולט ביותר בין שני הצדדים, ומוסיף כי תל אביב מסתכלת בדאגה על האפשרות של הקמת בסיסים צבאיים טורקיים במרכז ובדרום סוריה, ועל מאמציה של אנקרה להגביל את חופש הפעולה האווירי של תל אביב במדינה זו.
לזרי הביע כי בזירה הלבנונית, דבריו של ארדואן כי "ביטחונה של טורקיה מתחיל מחלב, דמשק וביירות" משקפים תפיסה חדשה המעניקה לאנקרה תפקיד הולך וגובר. הוא סבור כי כל עימות עתידי בין ישראל לחזבאללה עלול להפוך לנקודת חיכוך נוספת עם טורקיה, המבקשת לבסס את נוכחותה כשחקן אזורי אפקטיבי בלבנון.
המאמר מציין את קשריה של טורקיה עם איראן וכותב כי אנקרה אינה מברכת על מאמציה של ישראל לערער את הריבונות האיראנית, שכן היא חוששת מהתעוררות שאיפות כורדיות עצמאיות בתוך טורקיה.
תחרות נוספת בין שני הצדדים היא במזרח הים התיכון, הקשורה לים, לאנרגיה ולהשפעה גיאופוליטית. טורקיה מקדמת את תפיסת "הארץ הכחולה" באזור, שמטרתה להרחיב את השפעתה הימית בים האגאי ובמזרח הים התיכון, דבר שסותר ישירות את האינטרסים של יוון וקפריסין, ועקיפות את האינטרסים של ישראל.
על פי הדיווח, אנקרה רואה בברית הגוברת בין תל אביב, יוון וקפריס בראשותה איום גיאופוליטי, ורואה בשיתוף פעולה בתחומי האנרגיה והגז, ובפריסת מערכות הגנה מפני טילים ישראליות בקפריסין, חלק ממערכת שמטרתה להגביל את השפעתה האזורית.
סוגיית צי הסיוע לרצועת עזה, שהחלה עם משבר ספינת ה"מאווי מרמר" בשנת 2010, ממשיכה להיות אחד ממקורות המתח המתמשכים בין שני הצדדים. סופר ישראלי זה התייחס ל"מלחמת התשה כלכלית ודיפלומטית" בין שני הצדדים, ואמר כי מלחמה זו כוללת סנקציות סחר טורקיות נגד ישראל, ויצירת קמפיינים בינלאומיים אנטי-ישראליים מצד אנקרה, והשתתפותה בהליכים משפטיים בינלאומיים, כמו גם את השיח הפוליטי התקיף של ארדואן כלפי הכיבוש.
לזרי התייחס גם לתהליך החימוש המהיר של טורקיה, והוסיף כי אנקרה רוכשת מטוסי קרב חדשים, מפתחת את מערך ההגנה האווירית שלה, מרחיבה את תשתיות ההגנה הלאומית, ומפתחת טילים בליסטיים ארוכי טווח.
סופר ישראלי זה ראה בארצות הברית את הגורם המרכזי לאיזון בין שני הצדדים, וציין כי וושינגטון רואה בישראל ובטורקיה שותפות אסטרטגיות שלה, ושואפת כל העת למנוע מגלישת היחסים לכדי עימות ישיר.
לזרי הדגיש כי התרחיש הסביר ביותר בשנים הבאות אינו מלחמה בין הכיבוש לטורקיה, אלא "מלחמה קרה אזורית", שבה שתי המדינות מתחרות על השפעה, בריתות, אנרגיה, נתיבי סחר ומנהיגות המזרח התיכון.
