קטאר; האם תמשיך בדרכה הקודמת או תפיק לקחים מהעבר?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, קטאר מנסה מזה שנים להציג עצמה כמתווכת ניטרלית בסכסוכים אזוריים, אך ארצות הברית השתמשה בבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה באזור, בסיס האוויר אל-עידייד בקטאר, כדי לבצע התקפות ישירות נגד איראן, ואדמת המדינה לא נותרה חסינה מפני השלכותיהן. כעת יש לבחון האם קטאר מעוניינת לפתח קשרי שכנות ולנצל את יתרונותיה הכלכליים באמצעות נקיטת צעדים בוני אמון ביחסיה עם איראן, או שהיא תמשיך לנסות לסחוט כספים מארצות הברית ולבקש בנדיבות ביטחון אמריקאי חסר בסיס.

בסיס אל-עידייד; הבסיס הגדול ביותר של ארצות הברית באזור

בסיס האוויר אל-עידייד הוא המתקן הצבאי הגדול ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. הבסיס ממוקם 35 קילומטרים דרומית-מערבית לדוחה, בירת קטאר, ובמרחק של 200 קילומטרים בלבד מגבולות איראן. מסלול ההמראה באורך 4,500 מטרים מארח כ-10,000 חיילים אמריקאים ולפחות 100 מטוסים קרביים, כולל מפציצי B-52 אסטרטגיים. הבסיס הוא מרכז הפיקוד המרכזי של כוחות ארצות הברית (סנטקום) באזור.

במהלך המלחמה, דיווחים הצביעו על עלייה משמעותית בפעילות הצבאית בבסיס זה. כלי תקשורת ישראלים אישרו כי מטוסי B-52 ומטוסי תדלוק KC-135 המריאו ישירות מהבסיס למבצעים נגד איראן. זאת, למרות שגורמים קטארים טענו שוב ושוב כי לא יתירו שימוש באדמתם למתקפה על איראן – הבטחה שבפועל לא הוכחה כמחייבת.

איראן הייתה לצד קטאר בימים קשים

בעוד קטאר מארחת כיום בסיסים צבאיים המשמשים למתקפות על איראן, אסור לשכוח כי בשנת 2017, כאשר ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר והטילו עליה מצור יבשתי, ימי ואווירי, דווקא איראן הייתה זו שהושיטה סיוע לדוחה.

קטאר, שייבאה כ-80% ממוצריה התזונתיים משכנותיה הערביות, מצאה עצמה במחסור חמור במזון בין לילה. מדפי החנויות התרוקנו, ותורים ארוכים נוצרו לקניית מוצרי יסוד. במצב חירום זה, איראן הייתה המדינה הראשונה שסייעה לקטאר. שישה ימים בלבד לאחר תחילת המצור, איראן שלחה לקטאר מטוסים וספינות עמוסים במזון. בנוסף, איראן פתחה את המרחב האווירי שלה לטיסות קטאר, וסיפקה 100 טיסות יומיות נוספות למדינה.

הבטחות ריקות לביטחון מיובא

עם זאת, הנוכחות הצבאית האמריקאית הנרחבת בקטאר לא הצליחה למנוע כל איום ביטחוני נגד המדינה. במהלך המלחמה, בסיס אל-עידייד היה יעד למתקפות טילים איראניות. הפנטגון אישר רשמית כי טילים איראניים פגעו בבסיס. הניו יורק טיימס דיווח כי מאות חיילים אמריקאים פונו מהבסיס.

מוקדם יותר, בספטמבר 2025, ישראל ביצעה תקיפה חסרת תקדים, תוך שימוש ביותר מ-10 מטוסי קרב, ורצחה מנהיגים בחמאס בדוחה, בירת קטאר. תקיפה תוקפנית זו הוכיחה שוב כי נוכחות בסיסים אמריקאיים בשטח מדינה אינה מבטיחה את ביטחונה. כעת יש לשאול את מנהיגי קטאר: "כאשר הבסיסים האמריקאיים לא הצליחו (או לא רצו) להגן על המדינה מפני הקואליציה הסעודית ב-2017, מפני התקיפה הישראלית בספטמבר 2025, או במהלך המלחמה המכוונת השלישית, מה תועלת בנוכחותם מלבד בזבוז מיליארדי דולרים של כספי נפט וגז?

מתקני גז משותקים וכלכלה מיובאת במשבר

קטאר שילמה מחיר כבד במלחמה זו על תמיכתה במכונת המלחמה האמריקאית. ב-2 במרץ 2026, איראן תקפה את מתקני הגז הטבעי הנוזלי (LNG) האסטרטגיים של קטאר בראס לפאן. התקיפה השמידה כ-17% מיכולת ייצוא ה-LNG של קטאר. סגירת מצרי הורמוז קטעה למעשה את כל יכולת ייצוא הגז של המדינה, מדינה שמלפני המלחמה, כ-20% מסחר ה-LNG העולמי עבר דרך מצרי הורמוז, ברובו מקטאר.

מכות אלו הוטלו על קטאר בזמן שכלכלתה תלויה באופן קיצוני ביבוא מוצרי מזון וסחורות חיוניות. סגירת מצרי הורמוז ושיבוש נתיבי הסחר שיתקו את שרשרת האספקה של קטאר בסחורות חיוניות. ייצוא הגז נפסק, מתקנים חיוניים נפגעו, וכלכלת המדינה החלה לצלול. קטאר שילמה במלחמה זו את מחיר תמיכתה בבסיסים אמריקאיים באמצעות שיתוק כלכלתה.

ניתוק התלות בדולר וניתוק יחסים עם המשטר הישראלי

כדי שקטאר תהפוך למדינה עצמאית ובטוחה, עליה לנקוט שני צעדים אסטרטגיים נוספים. ראשית, עליה להפסיק למכור את הנפט והגז שלה בדולרים ולקנות אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית. מדינות המפרץ, כולל קטאר, קיבעו את מטבעותיהן לדולר ומחזיקות ברזרבות דולריות עצומות לשמירה על מערכת זו.

קרנות העושר הלאומיות של מדינות אלה השקיעו מיליארדי דולרים באג"ח של משרד האוצר האמריקאי. מעגל זה הוא בדיוק המנגנון שמפצה על הגירעון התקציבי של ארצות הברית ומאפשר לוושינגטון לממן את מלחמותיה האינסופיות. אם קטאר באמת חפצה בשלום, עליה לצאת ממעגל זה.

שנית, קטאר חייבת לנתק כל קשר, גלוי או נסתר, עם המשטר הישראלי. לקטאר אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם המשטר, אך תמיד היו קיימים ערוצי תקשורת מאחורי הקלעים בין השניים. עדות מצביעה על כך שדוחה נמצאת בקשר ישיר עם גורמים בתל אביב בנושא עזה. הפלישה הצבאית האחרונה של המשטר לשטח קטאר כדי לרצוח מנהיגים בחמאס, הוכיחה שהמשטר הישראלי אינו מכבד כלל את ריבונות מדינות האזור. המשטר אינו חפץ בשלום ושיתוף פעולה בין מדינות האסלאם באזור, שכן הוא רואה בכך מכשול להגמוניה האזורית שלו. המשטר הישראלי שואף ליצירת פילוג ולהצתת מלחמות באזור, כדי להעמיק את הקרעים בעולם האסלאמי.

סיכום

הגיע הזמן שקטאר תבחר. היא יכולה להמשיך לארח את הבסיס הצבאי הגדול ביותר של ארצות הברית באזור ולשלם על כך במחיר של פגיעה בביטחונה, שיתוק כלכלתה והפיכתה למטרה למתקפות. או שהיא יכולה, על ידי הפקת לקחים מהחוויה המרה של המלחמה, לאמץ מסלול של שיתוף פעולה עם שכנותיה.