סטארלינק לשירות צבא ארה'ב; משדה הקרב באוקראינה עד למצר הורמוז

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בעוד צבא ארצות הברית מסתמך על רשת "סטארלינק" האזרחית להכוונת מל"טים מתאבדים בעימות האחרון עם איראן, מתיחות כלכלית גוברת בין הפנטגון לחברת SpaceX של אילון מאסק מעלה שאלות לגבי המחיר והשליטה בטכנולוגיות חלל מסחריות המשמשות במלחמות מודרניות.

מלחמה עם איראן; טרמינל ב-5,000 דולר או שירות ב-25,000 דולר?

לפי דיווח של רויטרס, בחלוף שבועות ספורים מתחילת התקיפות האמריקאיות על איראן, הנהלת SpaceX פנתה למשרד ההגנה האמריקאי בטענה כי הצבא משלם כ-5,000 דולר עבור כל חיבור טרמינל, בעוד שהוא משתמש בפועל ברמה גבוהה יותר של שירותים המוערכים בכ-25,000 דולר. שירותים אלו שימשו להכוונת מל"טי "לוקאס" (הגרסה האמריקאית של ה"שהיד" האיראני), המשמשים למעקב אחר מטרות ימיות ויבשתיות.

SpaceX טוענת כי הפנטגון מקבל פס רחב ואבטחה ברמה של מערכת "סטארשילד" (Starshield) הצבאית הייעודית, תוך שימוש בטרמינלים רגילים של סטארלינק. מנגד, פקידי הפנטגון טוענים כי שימוש מסוג זה "של דקות ספורות עד שעות ספורות" אינו מצדיק את המחיר של 25,000 דולר.

רקע מאוקראינה; מודל ראשוני של שיתוף פעולה ומתיחות

זו אינה הפעם הראשונה ששימוש צבאי בסטארלינק מעורר מחלוקת. בחודשים הראשונים של מלחמת אוקראינה, אילון מאסק מילא תפקיד חיוני בשמירה על קשרים עבור צבא אוקראינה ואזרחיה, באמצעות הפעלת שירות סטארלינק במדינה. אולם, עם הזמן, חילוקי דעות הפכו לגלוים:

• הגבלה גיאוגרפית: בספטמבר 2022, SpaceX הודיעה כי אינה יכולה להבטיח את שירותה באזורים שבשליטת רוסיה (כולל קרים), ובהמשך התברר כי טווח סטארלינק הוגבל תוכנתית בסמוך לקווי החזית. הדבר מנע מתקפת מל"טים גדולה של אוקראינה על כוחות הצי הרוסי בסבסטופול.
• בקשת תשלום: מאסק הצהיר בגלוי כי המשך השירות החינמי באוקראינה "יקר" ל-SpaceX, וביקש מהפנטגון תקציב שנתי של כ-400 מיליון דולר. לאחר משא ומתן, משרד ההגנה האמריקאי חתם על חוזה לאספקת סטארלינק באוקראינה.
• שליטה במלחמה: אירועים אלו העלו את השאלה האם חברה פרטית יכולה להחליט באיזו פעילות צבאית לתמוך באמצעות שירותיה.

דו-קיום של טכנולוגיה מסחרית בשימוש צבאי; הזדמנות או איום?

פרשת סטארלינק היא סמל לשינוי גדול בזירה הביטחונית: חדירת טכנולוגיות מסחריות ללב שדה הקרב. לתופעה זו יש יתרונות וחסרונות:

בין יתרונות השימוש בטכנולוגיות מסחריות כמו סטארלינק ניתן למנות את מהירות החדשנות והעלות הנמוכה בהשוואה למערכות ממשלתיות בלבד. כמו כן, גמישותה ויכולת ההרחבה הגבוהה שלה (עם אלפי לוויינים במסלול נמוך) מהווים יתרונות נוספים. לעומת זאת, קיימים אתגרים משמעותיים, ביניהם תלות אסטרטגית; כלומר, הפנטגון הופך תלוי בחברה שסדרי העדיפויות שלה הם רווחיות ושליטה פנימית, ולא ביטחון לאומי. בנוסף, עולות שאלות של שקיפות ותמחור, שכן חוזים צבאיים מסורתיים מבוססים על עלויות מוכחות, בעוד שלחברות מסחריות יש מחירים דינמיים ומבוססי שוק. לבסוף, שליטה תפעולית היא אתגר מרכזי נוסף; כפי שנראה באוקראינה ואיראן, SpaceX יכולה להגביל גישה או להציב תנאים להעלאת מחירים.

העתיד; "סטארשילד" הפתרון או המשך המשבר?

SpaceX והפנטגון הסכימו בשנת 2023 לפתח גרסה צבאית ייעודית בשם "סטארשילד". מערכת זו משתמשת בלוויינים נפרדים ומאובטחים יותר, עם יכולות הצפנה מתקדמות ועמידות בפני שיבוש. אך מקורות יודעי דבר אומרים כי גם בחוזה "סטארשילד" חילוקי המחירים לא נפתרו, והפנטגון סבור כי העלות המוצעת של SpaceX לכל טרמינל, 45,000 דולר, היא בגדר ניצול שוק.

ניתוח סופי

כשותפות עסקיות של הפנטגון וכשחקניות מרכזיות באקו-סיסטם הצבאי-טכנולוגי, חברות כמו SpaceX נמצאות כעת במצב חסר תקדים. הסכסוכים סביב איראן ואוקראינה מראים כי עידן "המלחמות הנשלטות על ידי ממשלות" עבר שינוי יסודי עם כניסת טכנולוגיות מסחריות לשדה הקרב. מצד אחד, הפנטגון אינו יכול לוותר על היכולות, מהירות החדשנות ויכולת ההרחבה של SpaceX. מצד שני, SpaceX אינה מעוניינת למלא תפקיד של קבלן הגנה מסורתי עם שולי רווח נמוכים ושליטה ממשלתית; היא מחפשת מנופי סחר ועצמאות תפעולית.

מצב זה מראה כי מגזרים מסחריים מעורבים באופן עקיף אך עמוק במלחמות צבאיות; לא באמצעות שליחת חיילים או הכרזה על עמדה רשמית, אלא דרך מכירת שירותים, קביעת מחירים, והכי חשוב – כוח ההחלטה ברגעים קריטיים בשדה הקרב. במלחמה עם איראן, קביעת תעריף של 25,000 דולר לחיבור רגעי של מל"ט, מהווה צורה של "תמחור מלחמה", אשר הופך את רווח החברה לעדיפות שוות ערך למטרות הטקטיות של הפנטגון.

במילים אחרות, חברות טכנולוגיה, מבלי להיות חלק רשמי מכוחות הצבא, העבירו את קו החזית לחדר ישיבות הדירקטוריון שלהן באמצעות כלים חוזיים וכלכליים. תופעה זו מרחיבה את המושג "מלחמה באמצעות גורם שלישי" מממשלות לחברות.

התוצאה הסופית של מגמה זו היא טשטוש הגבולות בין כלכלה לביטחון. בעתיד, כל מלחמה צפויה להיות קשורה במאות חוזים מסחריים סודיים, רישיונות שימוש בתוכנה, וחשבונות חודשיים בין הפנטגון לענקיות הטכנולוגיה.

מוחסן מוחמדי, חוקר לענייני בינלאומיים