הפסקת אש או כניעה? מדוע חיזבאללה מתנגד להסכם וושינגטון
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, סבב המשא ומתן הרביעי בין לבנון לישראל בוושינגטון, בתיווך אמריקאי, הסתיים, ולפי דיווחים, שני הצדדים הגיעו להבנה לגבי תוכנית להפסקת אש כוללת. במסגרת זו, הפסקת פעולות ההתנגדות, נסיגת כוחות חיזבאללה ממעלה נהר הליטני, הרחבת פריסת צבא לבנון ומניעת נוכחות של כל כוח חמוש מחוץ למבנה הממשלתי, נחשבים לסעיפים החשובים ביותר של ההסכם.
עם זאת, התגובה הנחרצת של חיזבאללה להסכם זה מצביעה על כך שההתנגדות הלבנונית רואה בו לא הסכם לסיום מלחמה, אלא פרויקט פוליטי לפירוק מנשק ההתנגדות ולהכנת הקרקע להשפעה ישראלית גדולה יותר בלבנון.
הסכם שרק צד אחד נדרש לשלם
הביקורת המשמעותית ביותר המופנית כלפי הסכם וושינגטון היא שכמעט כל ההתחייבויות הוטלו על לבנון, ובפרט על חיזבאללה, בעוד שלא נקבע שום מנגנון ברור ומחייב להפסקת התוקפנות הישראלית.
ישראל הפרה פעמים רבות את הפסקות האש הקודמות בחודשים האחרונים, תקפה אזורים שונים בלבנון והמשיכה במבצעי חיסול ובתקיפות אוויריות. למרות זאת, בטקסט שפורסם של ההסכם החדש, הדגש העיקרי הושם על הפסקת פעילות ההתנגדות ונסיגת כוחותיה מדרום לבנון.
מנקודת מבטם של המבקרים, הסכם זה מעביר למעשה את המסר שלבנון צריכה תחילה לוותר על אמצעי ההרתעה שלה ואז לקוות שישראל תעמוד בהתחייבויותיה; גישה שאינה עולה בקנה אחד עם הניסיון ההיסטורי של לבנון במפגש עם ישראל.
התנגדות חיזבאללה; התנגדות עד סוף הכיבוש
השייח' נעאם קאסם, המזכיר הכללי של חיזבאללה בלבנון, תיאר בתגובה מפורשת את הצהרת וושינגטון כתוצאה של "משא ומתן ישיר, מיותר, משפיל ומביש" והזהיר שמטרתו הסופית היא להכין את הקרקע לכניעת לבנון מול פרויקט "ישראל הגדולה".
הוא הדגיש שהתניית כל הסכם בפירוק מנשק ההתנגדות פירושה השמדת אלמנט הכוח החשוב ביותר של לבנון. מנקודת מבטו של חיזבאללה, הניסיון של עשרות השנים האחרונות מראה שצבא ישראל נאלץ לסגת רק מול כוח ההרתעה של ההתנגדות, ובכל פעם שכוח זה נחלש, התוקפנות הישראלית גברה.
נעאם קאסם הדגיש ש"כל עוד הכיבוש יימשך, ההתנגדות תימשך"; עמדה שנחשבת לעמוד התווך של אסטרטגיית חיזבאללה מאז הקמת התנועה. חיזבאללה סבור שלא ניתן לדרוש מההתנגדות להניח את נשקה או לסגת מאזורים אסטרטגיים בתנאים בהם התקיפות הישראליות נמשכות.
השגת מטרות פוליטיות שלא הושגו במלחמה
נקודת ביקורת נוספת של חיזבאללה היא שארה"ב וישראל מנסות להשיג באמצעות מסלול פוליטי מטרות שלא הצליחו להגשים בשדה הקרב.
ישראל, למרות שימוש במשאבים צבאיים נרחבים בחודשים האחרונים, לא הצליחה להרוס את מבנה ההתנגדות או לכפות כניעה על חיזבאללה. כעת, מבקרי ההסכם סבורים שוושינגטון, באמצעות הפעלת לחץ פוליטי ודיפלומטי, שואפת להשיג את אותה מטרה של פירוק מנשק ההתנגדות תחת הכותרת "ביסוס הביטחון".
בהקשר זה, נעאם קאסם הזהיר כי הצהרת וושינגטון נחשבת ל"מפת דרכים להשמדת חלק מהאומה הלבנונית ולהפיכת חלק אחר ממנה לעבד".
סוגיית הריבונות; שתי גרסאות שונות
ארה"ב ותומכי ההסכם מציגים את פריסת צבא לבנון הנרחבת ואת בלעדיות הנשק בידי הממשלה כצעד לחיזוק הריבונות הלאומית של המדינה. אך לחיזבאללה יש תפיסה שונה של מושג הריבונות.
מנקודת מבט ההתנגדות, ריבונות מקבלת משמעות כאשר התוקפנות החיצונית נפסקת, שטחי לבנון הכבושים משוחררים וישראל חדלה מלהפר שוב ושוב את המרחב האווירי והיבשתי של המדינה.
על בסיס זה, חיזבאללה סבור שהעדיפות צריכה להיות הפסקה מוחלטת של התוקפנות הישראלית, נסיגת כוחות הכיבוש ושחרור האסירים הלבנונים, ולא העלאת סוגיית פירוק מנשק ההתנגדות. לדעת תנועה זו, הפיכת נשק ההתנגדות לנושא המרכזי של המשא ומתן היא מעין תזוזה של הנושא והתעלמות משורש המשבר, שהוא הכיבוש והתוקפנות הישראלית.
חשש מפיצול פנימי בלבנון
חשש נוסף שעלה מצד חיזבאללה הוא האפשרות להחמרת הפערים הפנימיים בלבנון. נעאם קאסם הזהיר כי סעיפי ההסכם עלולים להוביל לפיתוי ומחלוקות בין קבוצות לבנוניות שונות.
לבנון התמודדה בשנים האחרונות עם משברים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים רבים, וכל ניסיון לכפות פתרונות חיצוניים ללא הסכמה פנימית עלול להוביל להגברת המתיחות הפנימית.
חיזבאללה מאמין שסוגיות הנוגעות לעתיד ההתנגדות, הביטחון הלאומי ומבנה ההגנה של לבנון צריכות להידון במסגרת דיאלוג פנימי ובהתאם לחוקה והסכם טאיף, ולא במשא ומתן המתנהל בתיווך ישיר של ארה"ב ובצל לחצים חיצוניים.
עתיד מעורפל של ההסכם
במצב הנוכחי, נראה שהאתגר המרכזי העומד בפני הסכם וושינגטון הוא חוסר קבלתו מצד חיזבאללה ונתח משמעותי של זרמים התומכים בהתנגדות בלבנון.
חיזבאללה הכריז בבירור כי אינו מקבל כל קשר בין הפסקת התוקפנות הישראלית לעתיד נשק ההתנגדות, וכל עוד הכיבוש והתקיפות הישראליות יימשכו, ההתנגדות תימשך.
על בסיס זה, צופים רבים סבורים שהסכם שלא יתייחס לדאגות העיקריות של ההתנגדות ויתמקד אך ורק בהגבלת חיזבאללה, ייתקל במכשולים חמורים בדרכו לביצוע.
מה שזורם היום בלבנון אינו רק מחלוקת על פרטי הפסקת אש, אלא קרב על הגדרת מושג הביטחון, הריבונות ומאזן הכוחות העתידי במדינה. מנקודת מבטו של חיזבאללה, ביטחון לבנון לא יושג באמצעות פירוק מנשק ההתנגדות, אלא באמצעות סיום הכיבוש, הפסקת התוקפנות הישראלית ושמירה על כוח ההרתעה הלאומי; נושא שצפוי להישאר המוקד העיקרי של הסכסוכים הפוליטיים והביטחוניים בלבנון גם בחודשים הקרובים.
