כיצד המלחמה האמריקנית נגד איראן הפכה לעקב אכילס של הרפובליקנים?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, המלחמה בת ארבעים הימים נגד איראן הייתה אמורה להוות הפגנת כוח עבור דונלד טראמפ ובעלות בריתו. על פי מתכנניה, מלחמה זו הייתה אמורה לאלץ את טהרן לסגת, לחזק את מעמדה של ארה"ב במערב אסיה, ולהביא הישג פוליטי לנשיא ארה"ב. אולם, ההתפתחויות בחודשים האחרונים מצביעות על כך שהמלחמה לא רק שלא השיגה את יעדיה המוצהרים, אלא הפכה בהדרגה לאחד האתגרים הפוליטיים המשמעותיים ביותר עבור טראמפ בתוך ארה"ב.

ניתן לראות סימנים לשינוי זה בקונגרס האמריקני, באווירה הציבורית, בפערים בתוך המפלגה הרפובליקנית ואף בתוצאות הבחירות המקדימות במדינה; מקום בו עלויותיה הפוליטיות של המלחמה נגד איראן מתגלות יותר ויותר.

כישלון חסר תקדים של טראמפ בקונגרס; פילוג במחנה הרפובליקני

יש לחפש את הסימן המשמעותי ביותר לשינוי באווירה הפוליטית בארה"ב בהצבעה האחרונה בבית הנבחרים. חברי הבית, באמצעות אישור רזולוציית סמכויות מלחמה, ניסו למעשה לחסום את דרכו של נשיא ארה"ב להמשך מלחמה נגד איראן ללא אישור הקונגרס. ההצעה אושרה ברוב של 215 קולות בעד מול 208 קולות נגד; אולם, מה שחשוב יותר מתוצאת ההצבעה הוא שבירת הלכידות של המפלגה הרפובליקנית. ארבעה נציגים רפובליקנים, בניגוד לרצון הבית הלבן והנהגת המפלגה, הצביעו בעד רזולוציה זו והצטרפו למחנה הדמוקרטים.

“מייק ג'ונסון”, יושב ראש בית הנבחרים ואחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של טראמפ, הזהיר לפני ההצבעה כי אישור ההצעה יחליש את כוח המיקוח של הנשיא מול איראן, אך גם אזהרה זו לא הצליחה למנוע נטישה של חלק מקולות הרפובליקנים.

רשת פוקס ניוז תיארה את ההצבעה ככישלון חסר תקדים עבור טראמפ, וכתבה כי נציגים משתי המפלגות תמכו בהצעה שקראה לסיום השתתפות כוחות אמריקניים בפעולות צבאיות נגד איראן.

התפתחות זו חשובה מכיוון שבשנים האחרונות נדיר היה למצוא נושא שבו חלק מהרפובליקנים היו מוכנים להתנגד לדרישה ישירה של טראמפ. כעת, המשך המלחמה וחוסר הבהירות לגבי סיומה גרמו לכך שאף חלק מהתומכים המסורתיים של הנשיא מטילים ספק בהמשך המסלול הזה.

מלחמה ששחקה את ההון הפוליטי של טראמפ

אנליסטים אמריקניים סבורים שטראמפ נמצא במבוי סתום פוליטי יותר מתמיד. “אהרון בלייק”, אנליסט ב-CNN, כתב בדיווח כי נשיא ארה"ב נלכד בהדרגה “בתיבה פוליטית”; מצב שממנו יהיה לו קשה לצאת.

על פי ניתוח זה, טראמפ סבר שבאמצעות לחצים צבאיים וכלכליים הוא יוכל לכפות על איראן הסכם התואם את דרישות וושינגטון, אך חלוף הזמן הראה שמטרה כזו אינה ניתנת להשגה במהירות. מנגד, המשך העימותים והעלויות של המלחמה הגבירו אף הם את הלחצים הפנימיים על הממשל.

ירידה בפופולריות של טראמפ בסקרים, דאגתם של הרפובליקנים מהבחירות הקרבות, והגברת הביקורת בקונגרס – כל אלו מעידים שהמלחמה נגד איראן הפכה מ'הזדמנות פוליטית' ל'נטל כבד' עבור הבית הלבן.

אף כמה דמויות רפובליקניות, שבעבר תמכו בטראמפ, אימצו כעת עמדות ביקורתיות יותר. סנאטורים כמו ג'ון קורנין וביל קסידי הם בין הדמויות שבימים האחרונים התרחקו יותר ממדיניותו של הנשיא. קסידי, לאחר כישלון בבחירות המקדימות, אף תמך בקידום הצעת חוק להגבלת סמכויות המלחמה של טראמפ בסנאט.

מצב זה מעיד על כך שהכישלון בהשגת יעדי המלחמה והתארכות המשבר, שחקו בהדרגה את ההון הפוליטי של נשיא ארה"ב.

השפעות בחירות ראשונות; כישלון מועמדים הנתמכים על ידי טראמפ

השפעות המלחמה אינן מוגבלות לקונגרס בלבד, וניתן לראות את סימניהן גם בתחרויות הבחירות. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי “רנדי פינסטרה”, מועמד הנתמך על ידי טראמפ בבחירות המקדימות למושל איווה, הפסיד. כישלון זה בולט מכיוון שאיווה נחשבת לאחת המדינות בהן טראמפ זכה ביתרון משמעותי בבחירות לנשיאות 2024.

לדברי משקיפים פוליטיים, עליית מחירי הדלק, עליית מחירי הדשנים הכימיים, והלחצים הכלכליים הנובעים מהמלחמה על החקלאות באיווה, מהווים גורמים משמעותיים לחוסר שביעות הרצון של הבוחרים הרפובליקנים. כישלון פינסטרה התרחש בתקופה שטראמפ ניסה בחודשים האחרונים להפגין את השפעתו בבחירות המקדימות של הרפובליקנים. למרות זאת, התוצאות האחרונות מעידות שתמיכתו של הנשיא אינה מבטיחה עוד ניצחון למועמדים שהוא תומך בהם.

למעשה, המלחמה נגד איראן והשלכותיה הכלכליות הפכו בהדרגה לנושא פנימי בארה"ב; נושא שמשפיע ישירות על מחייתם של האזרחים ויכול להשפיע על התנהלותם בבחירות.

עלייה בדאגה של הרפובליקנים מעתיד פוליטי של המפלגה

אולי ההשלכה החשובה ביותר של המלחמה על הרפובליקנים היא עלייה בדאגה מפני עתידה הפוליטי של המפלגה. נציגים וסנאטורים רפובליקנים רבים יודעים היטב כי אם המלחמה תימשך והעלויות הכלכליות והאנושיות שלה יגברו, המפלגה הרפובליקנית תתמודד עם אתגרים רציניים בבחירות הבאות.

לכן, חלק מההתנגדויות האחרונות למדיניותו של טראמפ יש לנתח במסגרת ניסיון להתרחק מהשלכות פוליטיות של המלחמה. הרפובליקנים חוששים שהמשך המגמה הזו לא רק יאיים על הרוב השברירי שלהם בגופים מסוימים, אלא גם יחליש את מעמדה של המפלגה בבחירות האמצע ובתחרויות עתידיות.

במקביל, המבוי סתום הקיים ביחס לאיראן מגביל את האפשרויות של טראמפ. מצד אחד, נסיגה ברורה יכולה להתפרש כהודאה בתבוסה, ומצד שני, המשך המלחמה יטיל עלויות פוליטיות וכלכליות נוספות על הממשל ועל המפלגה הרפובליקנית.

מסקנה

מה שנצפה היום בוושינגטון אינו רק חילוקי דעות לגבי סמכויות המלחמה של הנשיא; אלא השתקפות של השלכות פוליטיות של מלחמה, אשר בניגוד להערכות הראשוניות, לא הובילה לכניעתה של איראן ולא הביאה הישג ברור לארה"ב.

המלחמה בת ארבעים הימים נגד איראן הפכה בהדרגה לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשחיקת ההון הפוליטי של דונלד טראמפ. ירידה בפופולריות של הנשיא, פילוג בשורות הרפובליקנים, כישלון מועמדים הנתמכים על ידו בבחירות המקדימות, וניסיונותיו של הקונגרס להגביל את סמכויות המלחמה של הבית הלבן – כל אלו הם סימנים למציאות לפיה את המפסידים הפוליטיים הראשונים של מלחמה זו יש לחפש בתוך ארה"ב. אם מגמה זו תימשך, תיק המלחמה נגד איראן עשוי להפוך מגורם במדיניות חוץ לגורם מכריע בעתידו הפוליטי של טראמפ והמפלגה הרפובליקנית.