העולם במעקב: רוסיה וסין מדווחות על התפתחויות במלחמה נגד איראן
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, המלחמה המתמשכת נגד איראן, שהחלה בפלישה צבאית אמריקאית וישראלית, אינה משיגה את מטרותיה המוצהרות. במקום זאת, היא חושפת כישלונות אסטרטגיים, צבאיים ופוליטיים עבור הצדדים התוקפים. הלחימה, שהחלה בהתקפות נרחבות שגרמו לאבדות בקרב אזרחים, כולל תלמידים, התרחבה במהירות להשלכות אנושיות, ביטחוניות וכלכליות משמעותיות, ועוררה תגובות מגוונות בתקשורת הבינלאומית. למרות הפסקת אש זמנית, שנמשכה שבועיים וחודשה על ידי טראמפ, הסכסוך עדיין רחוק מסיום אמיתי.
התקשורת העולמית מנסה לעצב את הנרטיב של המלחמה מנקודות מבט שונות, וחשיפת התגובות הללו מספקת תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי והסיכויים העתידיים.
תקשורת מערבית
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה, מפי מקורות המקורבים למקבלי החלטות באיראן, כי הרפובליקה האסלאמית מחפשת הסכם מוגבל וזמני עם ארצות הברית. המטרה היא להפחית את הלחץ הכלכלי הגובר, לקנות זמן, ולהימנע ממתן ויתורים משמעותיים בתוכנית הגרעין שלה. גישה זו, המתוארת כיישום של אסטרטגיית "ספיגת לחץ" מוכרת, נועדה להפוך את המתיחות הצבאית ל"מרחב נשימה" כלכלי, מבלי לפגוע בפעילויות גרעיניות רגישות.
על פי הדיווח, טהרן דורשת הפסקת הלחימה בכל החזיתות, כולל לבנון, גישה למיליארדי דולרים של הכנסות נפט חסומות, הסרת המצור על נמליה, ושמירה על השפעתה במצר הורמוז. במקביל, החלטות בנוגע לנושאים מרכזיים כמו העשרת אורניום ועתודות אורניום בריכוז 60% נדחות לעתיד. גורם המעורה בנושא ציין כי "טראמפ, עם פתיחת המלחמה הזו, העניק לאיראן את מתנת השליטה במצר הורמוז", והסביר כי מטרת הסכם מוגבל היא להחזיר את המצב לקדמותו ללא כניעה לדרישות וושינגטון.
אנליסטים סבורים שאיראן מעדיפה דיאלוג מוגבל על פני "תקופה אינסופית של שחיקה כלכלית וחוסר ודאות", וכי מצר הורמוז הפך ל"נכס אסטרטגי מתמשך" עבורה.
במאמר ב"פוריין אפרס" נכתב כי איראן לא רק שואפת לשרוד ולהתמיד מול ארצות הברית, אלא גם לדרוש שינוי יסודי באופן שבו העולם מתייחס אליה, ורואה במלחמה זו כלי להשגת מטרה זו. לפי המגזין האמריקאי, כישלון הסכם הגרעין של 2015 והתקפות אמריקאיות חוזרות ונשנות במהלך המשא ומתן, שינו לחלוטין את מאזן הכוחות הפנימי באיראן לטובת גורמים המעדיפים עימות על פני פשרה.
"פוריין אפרס" מדגיש כי סגירת מצר הורמוז מבטלת את חוסר הסימטריה ההיסטורי שבו ארה"ב כיוונה לכלכלת איראן באמצעות סנקציות חד-צדדיות, וכעת לטהרן יש את היכולת לגרום נזק כלכלי ישיר לצרכנים אמריקאים. מנהיגי איראן מאמינים כי לחצים אלו יאלצו בסופו של דבר את טראמפ להפחית את הסנקציות, וכן יגרמו למדינות אחרות ליצור הסדרי סחר דו-צדדיים עם איראן ולעקוף את הסנקציות האמריקאיות.
הדוח מוסיף כי איראן משתמשת במשא ומתן כ"כלי לניהול מלחמה" בלבד, כדי להפחית לחץ בינלאומי, אך נמנעת מלתת כל ויתור שיחליש את עמדותיה או יתפרש כחולשה. "פוריין אפרס" מזהיר כי העולם עלול לנוע לעבר "נורמליות חדשה", שבה ארה"ב ממשיכה במצור ואיראן שולטת במצר הורמוז, והתנגשויות נקודתיות או מלאות הופכות לדבר שבשגרה.
בניתוח של ה-BBC נכתב כי דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, זקוק נואשות לסיום המלחמה, אך איראן אינה נסוגה. על פי העיתון, טראמפ נלכד בתוצאות "הטעות האיומה" שלו; מלחמה שהחלה מתוך אשליה של ניצחון קל, הפכה כעת למבוי סתום מתיש.
הניתוח מדגיש כי פתיחת מצר הורמוז היא תנאי מקדים למשא ומתן רציני, ואיראן תדרוש תמורה בדמות הפחתת סנקציות או שחרור נכסים חסומים. בעוד ספינות עוברות במצר באופן זעום, הכלכלה העולמית איבדה כ-20% מאספקת הנפט והגז הרגילה שלה, ומחירי הדלקים בארה"ב נותרו תלויים בשוק הנפט העולמי.
הדוח מוסיף כי גם ישראל, באמצעות חידוש הפצצות על ביירות, הגבילה את אפשרויותיו של טראמפ. בנימין נתניהו, שהתנגד להפסקת אש עם איראן מלכתחילה, רואה כל הסכם כ"רע". לעומת זאת, איראן קושרת את סיום התקפות ישראל בלבנון להסכם מקיף. ה-BBC מסכם כי טראמפ ונתניהו טעו טעות קטלנית בהבנת מהותו של משטר ששרד קרוב לחצי מאה מול מלחמה, סנקציות ובידוד, וכעת ארצות הברית וישראל, יחד עם שאר העולם, משלמות את המחיר של חישוב שגוי זה.
אתר החדשות MS NOW ניתח את הסתירות הגוברות של דונלד טראמפ בנוגע למלחמה באיראן, וכתב כי טענותיו של נשיא ארה"ב עוברות מסלול מוזר וסותר. לדברי כלי התקשורת, 12 יום לאחר שטראמפ טען כי הסכם שלום "נחתם ברובו" ופרטיו יוכרזו "בקרוב", כוחות אמריקאים ביצעו סדרת התקפות בדרום איראן, ואיראן הגיבה בתקיפת בסיס אמריקאי.
MS NOW, בהתייחסו לציטוט מהניו יורק טיימס, מדגיש כי "תנודות הפנדול של טראמפ כלפי איראן נובעות לעיתים קרובות מהלך הרוח והרגע, ולא מכל אסטרטגיה ניתנת לזיהוי".
כלי התקשורת מצביע גם על הראיון השנוי במחלוקת של טראמפ עם לארה טראמפ, שבו הנשיא אמר כי סוגיית האורניום המועשר באיראן היא רק "סוגיית יחסי ציבור" ואינה מחייבת פתרון, עמדה הסותרת ישירות את הדגש החוזר שלו בעבר על הצורך בהוצאת עתודות אלו מאיראן.
תקשורת ערבית ואזורית
בעיתון "ראי אל-יום" נטען כי הסוגיה המרכזית במזרח התיכון אינה רק האפשרות של מתקפה צבאית חדשה, אלא תלות גורלן של מדינות האזור בהחלטות של מעטים מהשחקנים החיצוניים והאזוריים. הכותב, בהתייחס לדיווחים על אפשרות של תקיפה ישראלית על הדאחייה הדרומית בביירות והתפקיד האפשרי של ארה"ב במניעתה, קובע כי האזור שוב עומד על סף משבר שיכול היה לשנות את גורלם של מיליוני אנשים.
מנקודת מבטו של הכותב, המזרח התיכון כבר אינו פועל על בסיס "הרתעה יציבה", אלא נמצא במצב של "איזון פחד הדדי". ישראל חוששת מהתפשטות המלחמה ופתיחת חזיתות מרובות, איראן יודעת את העלויות של מלחמה אזורית רחבה, וארה"ב מודאגת מהשלכותיו של עימות כזה על הכלכלה העולמית, שוק האנרגיה ונתיבי הסחר האסטרטגיים. מסיבה זו, וושינגטון חוששת יותר מכל, שהמלחמה תצא מכלל שליטה.
המאמר מבקר גם את שחיקת התפקיד הקולקטיבי של מדינות ערב, ושואל מדוע ביטחונן ועתידן של בירות ערביות עדיין תלויים בהחלטות של אחרים. הכותב מזהיר כי הנורמליזציה של איום המלחמה, עקירה והרס בתודעה הציבורית, הפחיתה את רגישותן של החברות לסכנות האמיתיות. בסיום, מודגש כי האיום הגדול ביותר אינו מלחמה חדשה, אלא המשך הסדר האזורי שהפך את המלחמה לאפשרות קבועה ואת השלום לפסקת אש זמנית ושברירית.
במאמר ב"אל-מיאדין" נכתב כי עמידותו של חיזבאללה מול לחצים צבאיים ופוליטיים היא תוצאה של שורה של גורמים ארגוניים, חברתיים, גיאוגרפיים ואזוריים, ולא תופעה זמנית או מקרית.
לדעת הכותב, הגורם הראשון הוא מבנה ארגוני גמיש של חיזבאללה. לאחר חיסול מפקדים בכירים, החזית הצליחה לפצות על החללים שנוצרו באמצעות הנהגה קולקטיבית, מוסדות שורא, וביזור החלטות בשטח. בנוסף, השימוש בטקטיקות לוחמה א-סימטרית, מל"טים, טילים ומארבים ממוקדים, שימר את יכולתו הצבאית.
הגורם השני הוא ניצול הגיאוגרפיה של לבנון ותשתיות הגנה. רשת מנהרות ומבנים תת-קרקעיים נרחבת מאפשרת שמירה על חלק מהיכולות הלחימתיות והלוגיסטיות. הכותב גם טוען כי חיזבאללה, למרות הגבלת נתיבי אספקה מסוימים, הצליח לספק חלק מצרכיו באמצעות ייצור מקומי של מל"טים וטילים קצרי טווח, ושימוש בנתיבים חלופיים.
הגורם השלישי הוא בסיס חברתי בדרום לבנון, בדאחייה הדרומית של ביירות ובבקאע. לדעת הכותב, שירותים חברתיים, רפואיים וסיוע הקשורים לחיזבאללה מבטיחים תמיכה של חלק מהחברה ומחזקים את הלכידות הפנימית.
לבסוף, המאמר מציין את תפקידם של קואליציות פוליטיות פנימיות, תמיכת בעלי ברית אזוריים, והימנעותם של מוסדות רשמיים בלבנון מעימות ישיר עם חיזבאללה. מסקנת הכותב היא שחיזבאללה נותר שחקן מרכזי במשוואות הלבנוניות והאזוריות, וקשה יהיה להתעלם ממנו בכל הסכם או סדר פוליטי עתידי.
במאמר ב"א-שרק אל-אווסט" נכתב כי הסיבה להמשך הסכסוך בין ארה"ב לאיראן היא השוני במטרותיהן. ארה"ב, במיוחד לאחר פרישת דונלד טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018, לא רק שאפה להגביל את תוכנית הגרעין האיראנית, אלא גם להוכיח את חוסר היעילות של הסכם ממשל אובמה ולהכתיב הסכם נוקשה יותר. מסיבה זו, מדיניות וושינגטון נעה בין לחץ מקסימלי, איום צבאי ומשא ומתן, ולא ברור מהי מטרתה הסופית – שינוי התנהגות איראן או שינוי המשטר עצמו.
לעומת זאת, איראן, במשך עשרות שנים של חיים תחת לחץ סנקציות ואיומים, הצליחה לחזק את מנגנוני ההישרדות וההסתגלות שלה. לדעת הכותב, המטרה העיקרית של טהרן אולי אינה השגת פצצה גרעינית, אלא הפיכה ל"מדינת סף גרעינית" – כלומר, מדינה בעלת יכולת ייצור מהירה של נשק גרעיני, מבלי להפוך רשמית למעצמה גרעינית. מצב זה יוצר הרתעה ומפחית את העלויות הפוליטיות והצבאיות של הצהרה רשמית על החזקת פצצה.
המאמר מדגיש גם את תפקידה של ישראל בהסלמת המתיחות, וסבור כי טעויות אסטרטגיות של ארה"ב ובעלות בריתה, כולל מלחמת עיראק וההתפתחויות בסוריה, אפשרו לאיראן להרחיב את השפעתה האזורית. בסיום, הכותב מסיק כי לארה"ב יש "כוח" אך חסרה לה מטרה ברורה, בעוד איראן, למרות חולשותיה ונזקיה, נוקטת באסטרטגיית "סבלנות והתמדה". מסיבה זו, אף צד אינו מסוגל להכתיב ניצחון מכריע, והאזור נכנס לתקופה שבה שחקנים יכולים למנוע תבוסה, אך חסרי יכולת להשיג ניצחון סופי.
תקשורת סינית ורוסית
העיתון הרוסי "איזווסטיה" דיווח בכותרת "צעד אחד קדימה; איראן וארה"ב בחיפוש אחר תיאום בנוגע לתנאי הסכם שלום" כי טהרן ווושינגטון עומדות בפני השגת הסכם ראשוני להארכת הפסקת האש ותחילת משא ומתן ארוך טווח, אך פערים עמוקים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, מצב מצר הורמוז ושחרור נכסים איראניים חסומים עדיין מונעים השגת הסכם שלום מקיף.
על פי הדיווח, מתווכים משתי המדינות הגיעו בשבוע שעבר להסכמה על מסגרת של מזכר הבנות ראשוני, הכולל הארכה של 60 יום להפסקת האש ותחילת משא ומתן ארוך טווח. עם זאת, אישור סופי של מסמך זה על ידי דונלד טראמפ וגורמים איראניים עדיין לוט בערפל. כלי תקשורת אמריקאים דיווחו כי טראמפ, לאחר פגישת ה-29 במאי בבית הלבן, דרש תיקונים לסעיפים הנוגעים לתוכנית הגרעין האיראנית, אופן שחרור נכסיה הזרים, וכן לתקנות הנוגעות למצר הורמוז.
"איזווסטיה" כותב כי ארה"ב התנתה הסרת מגבלות כלכליות בהתקדמות בתיק הגרעין האיראני, בעוד טהרן דורשת סיום המלחמה, ביטול הסנקציות ושחרור נכסים חסומים לפני כניסה למשא ומתן על פרטי תוכנית הגרעין. איראן מדגישה שחרור של 12 מיליארד דולר מנכסיה, וכמה מקורות איראניים הצהירו כי המשך השיחות מותנה בתשלום מיידי של מחצית מסכום זה.
הדוח מתייחס גם להמשך המתיחות הצבאית בין שתי המדינות, וכותב כי למרות התקדמות המשא ומתן, התקפות הדדיות נמשכות. בינתיים, גורמים אמריקאים איימו כי במקרה של כישלון המשא ומתן, האפשרות של חידוש פעולה צבאית נרחבת עדיין על השולחן.
לדברי "איזווסטיה", מומחים רוסים סבורים כי השגת הסכם מוגבל וזמני אפשרית בטווח הקצר, אך הגעה להסכם מקיף ויציב נראית בלתי סבירה בשל המחלוקות היסודיות בין הצדדים. מומחים אלו סבורים גם שאיראן מנסה להמשיך את תהליך המשא ומתן עד לבחירות האמצע לקונגרס האמריקאי, על מנת לנצל התפתחויות אפשריות במרחב הפוליטי בוושינגטון.
סוכנות הידיעות הסינית "שינחואה" דיווחה בכותרת "מדוע התקפות ישראל נגד לבנון הואצו?" כי בימים האחרונים, ישראל הגדילה את היקף פעולותיה הצבאיות בלבנון, איימה להרחיב את שליטתה הצבאית בדרום לבנון ואף לתקוף מטרות בביירות, בעוד הפסקת האש שהייתה קיימת מאמצע אפריל בין ישראל ללבנון נתונה בפועל במצב שברירי.
על פי הדוח, גורמים ישראלים, כולל שר הביטחון, הצהירו כי אזור דרום נהר הליטאני חייב להפוך לאזור בשליטה צבאית, והתקפות נגד עמדות חיזבאללה יימשכו עד להפסקת פעילות החזית לחלוטין.
בנוסף, גורמים ישראלים הזהירו כי אם המתיחות בצפון ישראל תימשך, גם ביירות לא תהיה חסינה מפני התקפות. במקביל, פורסמו דיווחים על התקדמות כוחות ישראליים בעומק דרום לבנון וכיבוש נקודות אסטרטגיות, שגררו תגובה שלילית ממדינות ערב וכמה מדינות אירופאיות.
"שינחואה" כותבת כי אחת הסיבות העיקריות להסלמת הלחימה היא כישלון המשא ומתן המשולש בין לבנון, ארה"ב וישראל בוושינגטון, שבו ישראל התנגדה לדרישה להפסקת אש מיידית ולנסיגה מאזורים מסוימים. לצד זאת, אנליסטים סבורים שישראל מנסה להחליש את חיזבאללה ולשנות את המאזן הפוליטי הפנימי בלבנון באמצעות הגברת הלחץ הצבאי.
בחלק אחר של הדוח נאמר כי חלק מהצופים מקשרים את התקפות המוגברות גם לשיקולים פנימיים בישראל, כולל לחצים פוליטיים על ממשלת נתניהו ואפשרות של בחירות מוקדמות. במסגרת זו, הגברת התקפות על ביירות יכולה להיחשב כניסיון להפגנת כוח בתוך ישראל.
הדוח גם מדגיש כי המתיחות בחזית הלבנונית השפיעה גם על תהליך המשא ומתן הרחב יותר בין איראן לארה"ב, וטהרן, בתגובה לפעולות ישראל, עצרה כמה שיחות עקיפות עם וושינגטון. עם זאת, אנליסטים סינים סבורים שאף על פי שמשבר לבנון יכול לסבך את המרחב הדיפלומטי, הוא לא בהכרח יכריע את גורלן הסופי של המשא ומתן בין איראן לארה"ב, והמחלוקות העיקריות עדיין נוגעות לתיק הגרעין ולמצר הורמוז.
תקשורת של המשטר הישראלי
העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות" דיווח כי צה"ל בוחן התקפות אחרונות של כטב"מי "FPV" של חיזבאללה בדרום לבנון, אשר כוונו לראשונה בלילה לעבר כוחות ישראליים והובילו למותם של שני חיילים. אירוע זה מעורר דאגה רצינית בצבא, שכן קודם לכן הניחו שכטב"מים אלו חסרים מערכות תרמיות ואינם מסוגלים לפעול בלילה. כעת עולה האפשרות שחיזבאללה משתמש בחיישנים תרמיים ושיפור יכולות הטיסה והכיוון של כטב"מים אלו.
"ידיעות אחרונות" הוסיף כי גורמים צבאיים ישראלים אומרים שחיזבאללה עובר "עקומת למידה" מהירה: תחילה השתמש ברקטות וטילים נגד טנקים, ואז עבר לכטב"מי FPV, וכעת הוא מגביר את הדיוק והיעילות שלהם. לעומת זאת, צה"ל מנסה לרסן את האיום באמצעות צמצום תנועת כוחות בלילה, שימוש באמצעי מיגון, לוחמה אלקטרונית ומערכות נגד כטב"מים.
כלי תקשורת זה כתב כי מומחים זרים הזהירו כי מגמה זו עלולה להוביל לשינוי משמעותי באופן הפעולות הליליות של צה"ל, שכן חיזבאללה משתמש בטקטיקות לוחמה א-סימטרית ובטכנולוגיות זולות אך יעילות. למרות זאת, שני הצדדים נמצאים בתחרות מתמדת של התאמה ותגובה, וקיימת אפשרות להגברת השימוש בכטב"מים בעתיד.
העיתון הישראלי "הארץ" דיווח כי איומיו של נתניהו ושר הביטחון, יסר זאב כץ, על הפצצת הדאחייה הדרומית בביירות ריקים מתוכן.
הדוח קובע כי נתניהו טוען כי הישראלים "חזקים מתמיד" כבשו את מבצר השקיף בלבנון, אך קיימים ספקות רבים בקרב דעת הקהל בשטחים הכבושים. התקדמות קרקעית מעבר לנהר הליטאני תגרום לצבא הישראלי לאבדות נוספות. במהלך עשרת הימים האחרונים נרשמו שישה הרוגים ועשרות פצועים.
על פי הדוח, חיזבאללה עדיין יכול להכות בחיילים הישראלים. החזית הצליחה למצוא נקודת חולשה משמעותית בצבא הישראלי. לישראלים אין פתרון להתמודדות עם כטב"מי התקיפה של חיזבאללה, ולכן חיזבאללה מנצל זאת בכוח. אין כוחות רבים המעורבים בתקיפה על לבנון, והטענות הללו בתקשורת הן שקר.
העיתון הישראלי "ישראל היום" דיווח כי חיזבאללה, לאחר המלחמות האחרונות, עדיין מנסה ליצור "משוואת לחץ" חדשה, לשחוק את צה"ל, ולאלץ אותו לסגת מדרום לבנון ולקבל את תנאיו.
כלי תקשורת זה הוסיף כי חיזבאללה, שוב בתמיכת איראן ובהסתמך על התקפות טילים וכטב"מים, ממשיך באותו דפוס ישן של "שחיקת ישראל תמורת הפסקת אש".
"ישראל היום" התייחס לניסיונות המשטר הישראלי להשפיע על המשוואות הפוליטיות הפנימיות בלבנון כדי להחליש את חיזבאללה, והוסיף כי תל אביב יצרה הזדמנויות להחלשת ארגון זה באמצעות שינויים במבנה הפוליטי של לבנון והקמת זרמים המתנגדים לחיזבאללה. עם זאת, חיזבאללה עדיין מעלה דרישות חדשות, כמו נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון, שחרור אסירים והפסקת התקפות, ומאיים להמשיך בתקיפות אם הן לא יתממשו.
כלי תקשורת זה העריך את חיזבאללה עדיין כבעל כוח פוליטי, וכתב: נקודת הכוח של חיזבאללה אינה רק יכולתו הצבאית, אלא "הממשלה הנסתרת" שלו בלבנון – רשת של מוסדות פוליטיים, כלכליים ומנהליים התומכים בו.
"ישראל היום" המליץ למקבלי ההחלטות במשטר הישראלי לפגוע במבנים האזרחיים התומכים בחיזבאללה כדי להחלישו.
