מדוע וכיצד נכשלה האסטרטגיה של אמריקה במערב אסיה?

Mehr News, Group International: ביום הראשון של 1403, המנהיג העליון של האיסלאם מהפכה בנוכחות האימאם חומייני (יהי רצון שאללה יהיה מרוצה ממנו) נשא נאום בהוסינייה מול תושבי טהראן והזכיר להם את ההתפתחויות האחרונות באזור.

המנהיג העליון של המהפכה הצביע על האסטרטגיה הכושלת של אמריקה באזור וציין: "האמריקנים באזור זה ניסו לשלוט בכל הנסיבות של אזור זה עם נוכחות משלהם למצוא אזור ריבוני. אם בעיראק, אם בסוריה, אם בלבנון, או בכל האזורים; בחישוב שגוי חשבו כך; כוח ההתנגדות פישל את החישוב הזה; הראה שדבר כזה אינו אפשרי והאמריקאים לא יכולים להישאר באזור הזה; הם צריכים לפנות את האזור."

דוגמאות לכישלון של אמריקה לספק ביטחון למשטר הציוני מול התנגדות

הסיבה לחשיבותם ולנוכחותם של האמריקאים במערב אסיה היא שאזור זה הוא אחד האזורים האסטרטגיים ביותר בעולם בשל נוכחותם של נפט משאבי גז כמו גם נתיבי מים חשובים. מסיבה זו, אמריקה, שביקשה להרחיב את כוחה בעולם, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה בהדרגה את התערבויותיה במערב אסיה.

למעשה, לצד ביזת העושר והאנרגיה של האזור הזה, לאמריקה יש עוד כמה מטרות חשובות, כמו הבטחת ביטחון המשטר הציוני, התמודדות עם ציר התנגדות, ייצוב הסדר האמריקאי וכו', אך מבט על המצב האזורי הנוכחי מראה שהאסטרטגיה האמריקנית במערב אסיה נכשלה.

למרות התמיכה הפוליטית, הפיננסית והנשקית הכוללת של המשטר הציוני, אמריקה לא הצליחה לספק ביטחון למשטר הזה כיום. כעת, בעיצומה של מלחמת עזה, הביטחון הזה של המשטר כמטרה החשובה ביותר של אמריקה במזרח התיכון מאותגר יותר מתמיד.

במהלך המלחמה של 6 חודשים זו, המשטר הציוני הותקף מכל עבר וכוחות ההתנגדות מלבנון, סוריה, עיראק ותימן עשו את האדמות הכבושות מְסוּכָּן. בנוסף, חמאס והג'יהאד האסלאמי נלחמים גם נגד פשעי המשטר הציוני מתוך פלסטין.

1. תבוסה נגד "תימן" כחבר החזק ביותר בהתנגדות

במהלך תקופה זו, צבא תימן ממשיך בפרויקט חוסר הביטחון של ים סוף בהתאם לעימות עם הציר המערבי-עברי, במקביל להמשך ולהסלמה של רצח העם הציוני בעזה. כמובן שאמריקה רצתה לבנות ברית צבאית באזור הימי הזה ו"שומרי השגשוג" היה השם שבחרו אמריקה ובעלות ברית אירופה לברית הימית בים סוף על מנת להגן על המשטר הציוני מפני התקפות בתימן, אבל הברית הזו קרסה בימים הראשונים

התקפות הטילים והמל"טים היומיות של צבא תימן על הספינות והעמדות של הציר העברי-מערבי הפכו את הכישלון של האסטרטגיה האמריקאית באזור ימי זה לגלוי יותר ואישרו והם נשארים חסרי אונים לעומת העמדה האסטרטגית והכוח הצבאי של החבר החזק בחזית ההתנגדות.

העיתון "ניו יורק טיימס" כתב על כך: למרות שסוכנויות הביון המערביות השקיעו הרבה זמן ומשאבים בשנים האחרונות כדי לאסוף נתונים ומידע על מיקומו של הגנות אוויריות, מרכזי פיקוד, מחסני נשק, מחסני מזל"טים וטילים ומתקני ייצור נהרסו בתימן, ומציאת המטרות והעמדות הרצויות עבור אמריקה ואנגליה היא מאתגרת מהצפוי.

2. האסטרטגיה הכושלת של אמריקה בלבנון

לגבי לבנון, האתר האמריקאי "Providence" כתב לאחרונה כי וושינגטון צריכה להודות בעובדה שמדיניותה נגד לבנון נכשלה.

על פי אתר זה, קבוצה של אמריקאים עדיין סומכת על צבא לבנון ככלי למדיניות החוץ של ארצם בלבנון כדי להתעמת עם חיזבאללה, אבל זה יש לא קרה עד עכשיו הרגע לא התגשם, זו הסיבה שהקבוצה הזו מאמינה שהממשלה האמריקאית בלבנון רק עשתה כישלונות מצטברים, כי עם הסיוע ה"ביטחוני הנדיב" שלה לצבא לבנון, היא לא יכלה למנוע את מה שהמחבר כינה "הקלות". של פעולות טרור". מתאר.

תקשורת האמריקנית הוסיפה כי "התקפות חזבאללה על פלסטין הכבושה הצפונית בתגובה לתקיפות בעזה לא רק הרגו מספר רב של ישראלים, אלא גם עקרו מבתיהם מספרם." היא הובילה גם מצפון השטחים הכבושים."

לפי סגן שר החוץ האמריקני ריצ'רד ארמיטאג', לחיזבאללה יש יותר יכולות ממדינות אחרות ויש לו יותר מ-150,000 טילים, שרבים מהם מונחים ובזה בהקשר, זה הרבה יותר טוב מחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני; על בסיס זה, הקרב עם חיזבאללה יהיה ברמה ובהיקף שונה עבור הצבא הציוני.

על פי השדולה הישראלית "הגנה על דמוקרטיות", כ-100,000 תושבי היישובים הצפוניים של השטחים הכבושים נאלצו לפנות את האזורים הסמוכים לגבולות לבנון. . הם עקורים ורבים מהם מתגוררים בבתים ארעיים, והם כמעט שאינם נדונים בתקשורת של המשטר הציוני.

האתר האמריקאי "Providence" הוזכר בחלק מהדו"ח שלו: אמריקה נתנה סיוע ביטחוני נדיב לצבא לבנון. בספטמבר 2022, כינה משרד החוץ של מדינה זו את הסיוע כגורם חשוב במדיניות החוץ של המדינה כלפי לבנון, שחיזק את ריבונותה של לבנון, סיפק ביטחון לגבולותיה וסייע לה מפני איומים פנימיים ופעולות שהיא כינתה "טרוריסטים". כמובן, אלו הערות אבסורדיות והמציאות הפוכה לחלוטין. אמריקה לא הצליחה לספק ביטחון לישראל. בעיה זו גרמה לכישלון האסטרטגי של אמריקה במערב אסיה.

3. כישלונה של אמריקה בעיראק והנחת היסוד ליציאה

כשנתיים לאחר נסיגתה חסרת האחריות של אמריקה מאפגניסטן, החליטה וושינגטון לסגת מעיראק בשנה שעברה; החלטתם נבעה מעצמאות ושנאת זרים של העם העיראקי, כמו גם מאווירת הפחד וחוסר הביטחון שהטילה צל על הצבא והבסיסים האמריקאים במהלך החודשים האחרונים עקב מלחמת עזה.

מלחמת המשטר הציוני נגד עזה בתמיכת ארצות הברית גרמה להתנגדות העיראקית לבצע יותר מ-100 נקודות ויותר מ-150 פעולות נגד עמדות אמריקאיות ב-6 החודשים האחרונים

במצב כזה, יחסי הציבור של משרד ראש ממשלת עיראק הודיעו ביום שבת (7 בבהמן 1402) כי שיחות דו-צדדיות בין בגדד לוושינגטון החלו לסיים את משימת הקואליציה בעיראק.

4. כישלונה של אמריקה בסוריה ותכנון נסיגה צבאית

עם תחילת המשבר הסורי ב-2011, ארצות הברית ביקשה להחליש את המדינה, להתפורר ולהפיל בסופו של דבר את משטרו של בשאר אל-אסד במדינה זו. , אך לאחר כעשור, יעדים אלו לא מומשו. כתוצאה מ"בשאר אסד", נשיא המדינה הזו הוא קבוע וזרועות מדינות ערב נפתחו שוב לדמשק.

בתחילת פברואר, מגזין "Foreign Policy", שציטט מקורות יודעי דבר, חשף כי ארה"ב מתכננת לסגת מסוריה, והמגזין הזה, בצטט גורמים רשמיים האמריקני דיווח: הבית הלבן כבר לא מייחס חשיבות למשימה האמריקנית בסוריה ורואה במשימת הכוחות האמריקאים בסוריה מיותרת.

דו"ח זה הוסיף: יש דיונים בוושינגטון לגבי מועד נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה; אבל הזמן שלו עדיין לא נקבע.

במקביל ל-Foreign Policy, גם התקשורת האמריקאית "Politico" דיווחה, בציטוט של שלושה בכירים בממשלה האמריקאית, כי מתנהל משא ומתן לגבי הנסיגה של חיילים אמריקאים מסוריה.

חוסר שביעות רצון וחוסר אמון של הציבור; הסיבה החשובה ביותר לכישלון האסטרטגי של אמריקה

לא מזמן, סוכנות הידיעות הרשמית של ממשלת סין "Xinhua" הסבירה בדו"ח אנליטי מדוע המדיניות האמריקאית נכשלה באזור המזרח התיכון וכתבה: "האנשים של אזורים אחרים סומכים על אמריקה אין להם את זה והם מתעלמים מדברי השלטונות של המדינה הזו.

גם

בסיס החדשות "אל ג'זירה" כתב לאחרונה בניתוח כי ארצות הברית הפסידה במשחק באזור המזרח התיכון ורק וושינגטון אשמה בכך בעיה זו.

מבט בהתפתחויות האחרונות מראה שזו ההשקפה השלטת במזרח התיכון. במשך כמה עשורים, ארה"ב, שנמצאת יותר מ-10 אלף קילומטרים מאזור זה, גרמה לעימות, מלחמה ועוני באזור זה על ידי התערבות בענייני הפנים של מדינות המזרח התיכון. לכן, למדינות האזור אין ברירה אלא להיפרד מהמדיניות המתנשאת של "הדוד סם".

על פי אל-ג'זירה, אמריקה גרמה לאסונות חסרי תקדים במזרח התיכון על ידי דלקת להבות המלחמה. בשנת 2003, תוך ציטוט של ראיות מפוברקות, פתחה מדינה זו במלחמה בעיראק ללא אישור מועצת הביטחון של האו"ם ולמרות ההתנגדות העזה של הקהילה הבינלאומית.

על פי הסטטיסטיקה שפרסמה סטטיסטה, כ-209,000 אזרחים עיראקים נהרגו במהלך המלחמה והעימותים האלימים בין השנים 2003 ל-2021. כ-9.2 מיליון עיראקים נעקרו או נאלצו לעזוב את ארצם.

בינתיים, ארה"ב תמכה זה מכבר בהשפעתם של ארגונים וסוכנים לא ממשלתיים בחברה במזרח התיכון ושינתה שוב ושוב את נתיבי ההתפתחות של מדינות המזרח התיכון השימוש ב"מהפכות צבע" השתנה. כמו כן, על ידי המשך התמיכה הכלכלית בקרן הלאומית לדמוקרטיה של ארצות הברית, ארצות הברית הניחה את הבמה למהפכות צבע במצרים, תימן, ירדן, אלג'יריה, סוריה ומדינות אחרות, ועל ידי מתן מימון לאנשים ולקבוצות התומכות זה, זה נחשב למוח של "האביב הערבי מגיע".

אל-ג'זירה הוסיפה כי ארה"ב עשתה שימוש לרעה גם בסנקציות ככלי להטרדה באזור המזרח התיכון. וושינגטון משתמשת במנוף הסנקציות כבר יותר מארבעה עשורים במטרה להפיל את הרפובליקה האסלאמית של איראן. טהראן מתארת ​​את הסנקציות שהטילה ארה"ב כפעולות לא אנושיות, פליליות וטרור.

מסקנה

מחקר על התנהגותה של אמריקה במערב אסיה מראה שלמדינה זו לא הייתה מדיניות מוצלחת באזור זה למרות המחיר הכבד במזרח התיכון, והאסטרטגיות כישלון הוא תוצאה של גישתה של אמריקה במערב אסיה מאז מלחמת העולם השנייה ועד עכשיו.

התמיכה הבלתי מעורערת של אמריקה במשטר הציוני, הפעלת מרכזים שנויים במחלוקת באזור, יצירת קבוצות טרור כמו דאעש וההתקפה על עיראק, אפגניסטן וכו' לא הפכו את הארמון לבן כדי להתקרב ליעדיו ובסופו של דבר דומינובר נאלץ לעזוב את האזור.

מצד שני, הרפובליקה האסלאמית של איראן הגיעה לכוח העליון; ציר ההתנגדות נגד מדיניות ארצות הברית והמשטר הציוני עומד וזוכה להצלחות יוצאות דופן; בנוסף, גם רמת השנאה של דעת הקהל באזור כלפי אמריקה והמשטר הציוני הגיעה לרמה הגבוהה ביותר האפשרית.

צוותי חשיבה וחוגים פוליטיים אמריקאים הכירו בכשל זה פעמים רבות במהלך השנים האחרונות, כמו בן רודס, היועץ לביטחון לאומי של ברק אובמה לענייני חוץ, אשר הדגיש "לוב, עיראק, אפגניסטן וסומליה היו טובות יותר ללא התערבות ארה"ב" או הפרופסור סטיבן וולט מאוניברסיטת הרווארד שאמר: "הדבר המעט שלמדנו ב-15 השנים האחרונות הוא שארה"ב לעולם לא תוכל לשלוט בכל מדינה בעולם." להשתלט על המזרח התיכון."