האם חוק ה"גורמים הזרים" מחייב את ידי המערב בגרוזיה – החלק האחרון

לטענת קבוצת תסנים, נראה היה שגם האופוזיציה וגם הארגונים הלא ממשלתיים מחו לשווא. בתחילת הדרך, מפלגת החלומות הגיאורגית הראתה את נחישותה להגן על החזון והציעו הצעות חוק, לא נקטה בסחיטה, התעלמה מפרובוקציות ולא נסוגה מההתפרעויות ברחוב.

עם זאת, במערב הוא תמך בגלוי המפגינים לא רק להגן על השקעותיו ותכניותיו ב"חברה האזרחית" הגיאורגית. אבל מכיוון שגם השלטונות הגיאורגיים עברו לקראת חיזוק הריבונות הלאומית על ידי התרחקות מהסטנדרטים המערביים, אם כי התנועה והמרחק הזה היו קטנים מאוד.

המהלך של גאורגיה לעבר יותר ריבונות לאומית התקופה הנוכחית לא עשתה זאת. התחילה, אך החלה כאשר טביליסי החלה את נתיב הנורמליזציה החלקית של יחסיה עם מוסקבה. אחר כך הסבירו הגיאורגים את פעולתם בנימוקים כלכליים וגם וושינגטון קיבלה את שינוי הגישה הקטן הזה מצד ממשלת גאורגיה.

לאחר תחילת המבצעים המיוחדים של רוסיה באוקראינה, גאורגיה (למרות הבקשה (מנהיגיה הרבים של קייב) לא רק סירבו לפתוח חזית שנייה בדרום אוסטיה ובאבחזיה, אלא גם סירבו להצטרף לסנקציות האנטי-רוסיות וגם ארצות הברית קיבלה פעולה זו כדבר מובן מאליו להישרדות המערכת הפוליטית של ג'ורג'יה.

הצד של וושינגטון אינו נצחי ותורו של הממשלה וכמה הטיות כלפי רוסיה עלולים להתמודד עם הכעס של אמריקה ולזעזע את המערכת הפוליטית של המדינה.

נושא זה יכול להתעצם כאשר המצב עבור ארצות הברית לא הולך טוב בחזית האוקראינית. לפיכך, מפלגת השלטון של ג'ורג'יה דרים החליטה להגביל את אלה הפעילים בגלוי בחברה האזרחית ובסביבה הפוליטית כדי לקדם מדיניות מערבית ושיכולים להיות יעילים במגמות פוליטיות וחברתיות עם הצעות החוק האמורות. אבל וושינגטון כבר לא רצתה ולא יכלה לשתוק מול פעולה זו של מפלגת השלטון תומכת בתוקף, אך תומכת בתוקף בנשיא גאורגיה, סלומה זורבישווילי, בהתנגדות לממשלת המדינה הזו להיות בלתי תואמים כלפי אינטגרציה אירופית ופיתוח דמוקרטי.

שגרירות ארה"ב הודיעה בהצהרה: יום האישור המוקדם של הצעות החוק היה "היום השחור של גאורגיה לדמוקרטיה" ובעקבות חוק זה ישפיע על היחסים גאורגיה פוגעת בשותפיה האסטרטגיים המערביים ומערערת את העבודה החשובה שעושים עמותות וארגונים גאורגים רבים כדי לעזור לבני ארצם העימות של כוחות המשטרה עם מתפרעים אינו נחשב להפרה של זכויות אדם, אלא ה הנציבות והאיחוד האירופי, באמצעות דבריו של "ג'וזף בורל", ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, מצהירים כי הצעות חוק אלו אינן תואמות את ערכי האיחוד האירופי.

אישור של לשתי הצעות החוק הללו יש שני תנאים מתוך 12 התנאים, הם מפרים את היצירה והתחזוקה של סביבה מתאימה לארגוני החברה האזרחית, כמו גם את הערבות לחופש התקשורת שגרוזיה חייבת לעמוד בו כדי לקבל מעמד של מועמדת לאיחוד האירופי.

למעשה, בריסל, לפי נרטיב אחר הוא תמך במפגינים, ואמר שהצעת חוק זו סותרת את החלומות של הגיאורגים על השתלבות במבנים של אירופה החופשית, ואם הצעת החוק הזו תתקבל, גאורגיה לא תהיה מורשה להיכנס לאיחוד האירופי.

כעת, כך נראה, ארה"ב והאיחוד האירופי מוכנים להכין את הקרקע למשבר ממשלתי נוסף או מהפכה צבעונית נוספת בטביליסי. למשל, מידי נשיא המדינה, סלומה זורבישווילי, שלדבריו החוק הזה, שאיש אינו זקוק לו, לא הופיע משום מקום. הכללים האלה הוכתבו לנו על ידי מוסקבה.

הוא כבר אמר שהוא יטיל וטו על הצעת החוק הזו.

אז במצב הנוכחי למפלגת השלטון יש שתי אפשרויות. או להילחם למען הריבונות שלו ולחזק את הריבונות הלאומית של גאורגיה ולהמשיך עד תום אישור הצעות החוק, או לסרב לאשר הצעות חוק אלה כמו בשנה שעברה, מה שנראה לא סביר בהתחשב בסמיכות לבחירות לפרלמנט. כי לא רק הכבוד והסמכות של המפלגה, אלא גם עקרונות הממשל הגיאורגי יוטלו בספק.

מהי עמדתה של רוסיה?

לאחר תחילת התסיסה בגאורגיה בעקבות אישור הצעות חוק על שקיפות פעילותם של סוכנים זרים בפרלמנט הגיאורגי על ידי מפלגת השלטון ו כינון הקשר בין החוקים הנ"ל לבין הקרמלין, מוסקבה ניסתה לנהוג באיפוק ואי-התערבות ההתפתחויות הפוליטיות בגרוזיה לא צריכות לגרום לאש המהומות להתלקח.

אבל הרוסים בטוחים שהתסיסה בג'ורג'יה עולה בקנה אחד עם האיום על האינטרסים החיוניים והביטחון שלהם בארצות הזרות ליד רוסיה, שנגרם על ידי המערב, במיוחד הכוחות המזוהים עם ארצות הברית. בחברה האזרחית של גאורגיה.

על פי המגמות הקיימות, מומחים ופוליטיקאים רוסים שוקלים 3 תרחישים להתפתחויות בגאורגיה.

1 – בתרחיש הראשון ארה"ב מנסה להרוס את האופוזיציה על ידי יצירת תסיסה בטביליסי, שהתנגדו לרצון של תושבי המערב לקבל החלטות פוליטיות לטובת המערב וארה"ב. מנקודת מבט זו, מבצע זה הוא התגובה הראשונה של וושינגטון למאמצי הקרמלין לשלב את "דרום אוסטיה" ו"אבחזיה" באיחוד רוסיה ובלארוס.

2- השני. התרחיש הוא התרחשות של "מהפכה" מודגשת בג'ורג'יה. בהשקפה זו, שני נתיבים נחשבים למלא את דרישותיה של ארצות הברית 1- בתהליך זה, המתחים שנוצרו בג'ורג'יה בהנהגת הנשיא סלומה זורבישווילי והחברה האזרחית מתוצרת אמריקה במדינה זו יימשכו עד לפסק הדין. מפלגת החלום של גאורגיה ו"אירקלי קובכידזה" » ראש ממשלת המדינה הזו ובמיוחד איבנשווילי, הסנדק הפוליטי של החלום של גאורגיה, שיש לו נטיות פרו-רוסיות, צריכים להיחלש קשות ולהעביר את הממשלה כולה למערביים בבחירות הקרובות.

3-תרחיש 3 האוקראיניזציה של גאורגיה היא עבור רוסיה. תרחיש זה הוא כיום התרחיש הדומיננטי בקרמלין, ופוליטיקאים במוסקבה מבינים את ההתפתחויות בטביליסי בגישה זו. בתרחיש זה, המטרה העיקרית שארה"ב רודפת אחריה היא להפוך את גאורגיה לאזור עוין עם רוסיה ולהשוות את הביצועים של סלומה זורבישווילי, נשיא גאורגיה, עם מקבילו האוקראיני, ולדימיר זלנסקי.

סיכום

בהתחשב במהלך האירועים של בשבועות האחרונים, כמו פעולות הטרור באולם כרכום במוסקבה, נראה שניסיון לשבש את המיקוד של הקרמלין הוא במלחמה המתמשכת באוקראינה.

סוג זה של אמצעים נועד לא רק להשפיע על המצב בשדה הקרב של אוקראינה, ויש לשקול יעדים רחבים יותר לפעולות ההרסניות של המערב בשכבה הראשונה של הביטחון הרוסי. אחת המטרות החשובות ביותר יכולה להיות השפעה הרסנית על אחד מהעורקים המרכזיים בחייה הכלכליים של רוסיה, כלומר מסדרונות תחבורה שנחשבים לאזור לאחר תחילת המשבר באוקראינה. לכן, את הסיבות למחאות של גאורגיה ניתן למצוא בעימות הגיאופוליטי והצבאי-אסטרטגי בין רוסיה למערב.

המשחק החדש של המערב אינו מאפשר למוסקבה לעצב את המערכת של בריתות אזוריות שהיא רוצה בטרנסקאוקזיה מנקודת המבט של הקהילה המערבית, על מוסקבה להתמודד עם תחרות רצינית וקשה באזור זה. האיחוד האירופי וארה"ב ממשיכים את הפרויקטים שלהם נגד רוסיה על רקע גיאופוליטי ובמטרה לבודד מדינה זו ולנטרל את היתרונות מהמסדרון צפון-דרום.

ולבסוף, נראה שמסתבר שההפרעות והמחאות בגאורגיה מתוכננות במסגרת פרויקט גדול יותר נגד האינטרסים של רוסיה באזור הקווקז, ובהתאם לכך, ניתן לשקול כמה תרחישים אפשריים עבורו.

1- שינוי הכוח בגאורגיה במטרה לאוקראיניזציה של המדינה הזו וליצור חזית חדשה מול רוסיה. 2- הקמת סנקציות נרחבות על ידי ממשלת גאורגיה נגד רוסיה, ובמקרה זה תכניות כלכליות חשובות כמו פרוזדור צפון-דרום (סגירת כביש לארס-אליה על מנת לנתק את הקשר היבשתי בין ארמניה לרוסיה) או המעבר. של קווי הגז הרוסיים לטורקיה יהיה קשה

מהדי סייף תבריזי, חוקר ברוסיה ובקווקז

סוף הודעה/