הסוף המסויט של מר אבטחה בישראל

על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, אולי אפילו רוב המתנגדים הפסימיים של בנימין נתניהו לא תיארו לעצמם שחזרתו השלישית למושב ראש ממשלת ישראל תיצור עידן סיוט למשטר הציוני. לפני הבחירות בנובמבר 2022, חוקרים רבים חשבו שחזרתו של ביבי לסוריה תוביל להקמת ממשלה מאוחדת בתוך השטחים הכבושים, ומצד שני, בתחום יחסי החוץ, נוכחותו של נתניהו, שהיא כוח הבנייה. קונצנזוס נגד ציר ההתנגדות וקידום הרכבת הרגילה שיש לסאזי, יכול לספק את האינטרסים של מדינת היהודים יותר מאשר הקבינט החלש ואלף הצבעים של לפיד-בנט.

כעת כשנה וארבעה חודשים מתרחשת בישראל חזרתו של נתניהו לשלטון, ובניגוד לכל הציפיות שהתגבשו לגבי קלות עבודתו לאחר ניצחונו המכריע יחסית בבחירות האחרונות, מצבו של המשטר הציוני עובר מצב שלילי או קריטי בתחומים רבים. הקדנציה השלישית של ראש הממשלה נתניהו, שנחשב במשך תקופה ארוכה ל"מר ביטחון" של ישראל, הפכה לסיוט עבור רוב תושבי השטחים הכבושים, שיסתיים רק כשחייו הפוליטיים יסתיימו.

1. דו קוטבי חברתית קיצונית

מאותו השבוע הראשון לחזרתו של נתניהו לשלטון החל במחלוקת על תוכנית הרפורמה בשיפוט ונמשך עד ה-6 באוקטובר. במהלך 40 השבועות הללו, חוותה הקהילה הציונית את הדו-קוטביות העמוקה ביותר בתולדותיה בנוגע לרפורמות הללו; בלילות מסוימים, יותר מ-700,000 מתנגדי תוכנית זו הגיעו לרחובות בערים שונות. גם תומכי תוכנית הרפורמה הפגינו מספר פעמים, וההפגנה הגדולה ביותר שלהם הגיעה לכ-250 אלף איש.

This On מצד אחד, המשבר גרם לכך שחלק מכוחות הצבא והביטחון של ישראל לא מרוצה מהקבינט של נתניהו בשל התנגדותם לתוכנית הרפורמה השיפוטית. בהקשר זה, חלק מהתקשורת הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה של יותר מ-40,000 כוחות מילואים של הצבא הישראלי עם ארגון זה. כמו כן, בשל משבר ארוך ועמוק זה, המנגנון הביטחוני והצבאי של ישראל התמקד בעיקר באיומים פנימיים ובמידה מסוימת הזניח את האיומים החיצוניים שעמם ניצב המשטר הישראלי. בדרך זו סופק שדה מבצע סערת אל-אקצא לקבוצות ההתנגדות הפלסטיניות בצל הניהול האסון של הקבינט של נתניהו.

2. הגדול ביותר כשל האבטחה של 50 השנים האחרונות

משבר הרפורמה השיפוטית הוביל לירידה יחסית בפופולריות של נתניהו ומפלגת הליכוד הייתה, אבל התקפת כוחות ההתנגדות ב-7 באוקטובר 2023, הנחשבת למבצע ההתקפי הראשון נגד ישראל מאז תקופת חאג' אמין אל- חוסייני, נתן מכה גדולה יותר לאמינות הפוליטית של ביבי ומפלגת הליכוד.

ניתוח הביטחוני של נתניהו הצביע על כך כי כוחות ההתנגדות אינם מסוגלים כלל לתכנן פעולה טורדנית עבור ישראל. היועץ הביטחוני של נתניהו, טאסאהי הנגבי, אישר זאת שבוע לאחר תחילת הקרב וקבע כי הייתה טעות אסטרטגית בניתוח הביטחוני.

הרג של יותר מ-1100 ישראלים במהלך היומיים הראשונים של מבצע סערת אל-אקצא והרג של כ-2,000 ישראלים (לפי הסטטיסטיקה הרשמית שפורסמה) וכן לכידת 253 ציונים על ידי קבוצות ההתנגדות, שביתות חסרות תקדים וזה יצר תקדים לביטחון המשטר הציוני.

ישראל לא ספגה נזק כזה ב-50 השנים האחרונות והפיגוע הזה התרחש, בתקופת כהונתו של נתניהו והקבינט הימני ביותר בתולדות ישראל, היא הכפישה את הקיצונים הישראלים בשטחים הכבושים. בסקרים חדשים 71% מהציונים רוצים שנתניהו יתפטר, והתארכות מלחמת המשבר לא שיפרה את הלגיטימיות שלו.

1. אין ניצחון אסטרטגי במלחמה לאחר 6 חודשים

הנושא השלישי שגרם לישראלים לספור לאחור את מועד עזיבתו של נתניהו הוא תהליך ניהול המלחמה. כ-190 יום חלפו מאז המלחמה, ולמרות ההרס הנרחב של רצועת עזה והרג של יותר מ-33 אלף פלסטינים ברצועה זו, עדיין אין זכר למימוש הסיסמאות שנתניהו קרא בתקופה זו. "הסרת חמאס מהשלטון", "השמדת חמאס", "דה-איום מעזה" ו"ניצחון מוחלט" הן הסיסמאות החשובות ביותר שנתניהו וגורמים מדיניים וצבאיים ישראלים אחרים העלו במהלך 6 החודשים הללו. אך מצד אחד, אנו עדים להמשך הסכסוכים בין הצבא הישראלי לכוחות ההתנגדות באזורים שונים בעזה (אפילו חלק מהאזורים שנכבשו בעבר על ידי ישראל הופכים מעת לעת למקום סכסוך). מנגד, מכונת המלחמה של ישראל לא הצליחה להוריד את ההתנגדות על ברכיה ונאלצת לבקש הפסקת אש ולקבל את תנאי תל אביב.