המצב האחרון של ההתפתחויות הפוליטיות בישראל; נתניהו על סף התהום

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, ב בעוד המלחמה בין המשטר הציוני לקבוצות ההתנגדות נכנסה לחודש השביעי ברציפות, ההתפתחויות והתחרויות הפוליטיות נמשכות בשטחים הכבושים. הבשורה הפוליטית החשובה ביותר במרץ 2024 (מרץ 1402 ואפריל 1403) הייתה יציאתו של גדעון סער, מנהיג מפלגת התקווה החדשה, מהקואליציה עם בני גנץ, שר האוצר ואיתמר בן גר, השר לביטחון פנים. של המשטר הציוני, לא היו מרוצים מתהליך ניהול המלחמה. כמובן, נראה שבגלל שקבינט המלחמה הוגבל לשלושה אנשים ועיקר הקרדיט מהמלחמה הגיע לבני גנץ ויואב גלנט שר המלחמה, הם רצו לשנות את הרכבו ולהיכנס לקבינט הזה. לאחר שנפרד מקואליציית האחדות הפנימית בראשות גנץ, ביקש סער להיות חבר בקבינט המלחמה. הצעד הבא של סער היה שהוא התפטר מקבינט החירום כעבור 10 ימים עקב התעלמות מבקשה זו והצטרף לתנועת האופוזיציה.

הפרדה של סער מגנץ, אמנם צמצמה את מספר המושבים של הקואליציה של גנץ, אך לא שינתה את מעמדה החזק של הקואליציה הזו בראש הטבלה. קואליציית האחדות הפנימית, שזכתה ביותר מ-35 מנדטים בסקרים לפני פרידתו של סער, נעה כיום בין 32 ל-36 מנדטים לאחר אירוע זה. אבל סער, שקיווה למשוך למפלגת התקווה החדשה חלק מאנשי הימין הבלתי מאוכזבים מהליכוד לאחר הפרידה מגנץ, זכה עד כה בהצלחה בין 4 ל-6 מנדטים בסקרים. סער גם שקל מחדש את העמדה שנקט לפני כחודשיים בהתנגדות לפיזור הקבינט והודיע ​​כי ברצונו להקדים בחירות. גם יציאתו של סער מקבינט החירום הגבירה את הרצון להקדים בחירות. ג'נגי התנגד. אין ספק שכניסתו של סער לקבינט זה תגביר את הפופולריות שלו ותפחית את הפופולריות של גנץ. לאחר התפתחות זו, נקט גנץ גישה ישירה יותר כלפי הקבינט של נתניהו והודיע ​​בשבוע שעבר רשמית כי יש להחזיר את האמון האבוד של הישראלים בקבינט הישראלי באמצעות בחירות מוקדמות. גנץ גם ראה בספטמבר 2024 זמן מתאים לבחירות אלה. dir="RTL" style="text-align:justify" מצב מפלגת הליכוד ובנימין נתניהו לא השתנה משמעותית, ומפלגה זו – שזכתה ב-32 מנדטים בבחירות בנובמבר 2022 – עדיין צוברת פחות מ-20 מנדטים בבחירות. סקרים. הפופולריות של נתניהו לא השתפרה בהשוואה לחודש שעבר. כמו כן, האסטרטגיה של הארכת המלחמה, אמנם שמרה על קצב ההתפתחויות נגד הקבינט נמוך, אך מצד שני, ככל שעובר יותר זמן מאז המלחמה, ההשפעה המרגיעה והמאחדת שלה הולכת ופוחתת. עזיבתו של גדעון סער את קבינט החירום היא סימן בטוח לסיום האפקט הקסום של המלחמה כגורם מלוכד. סער, כדמות שמרנית לא שונה בהרבה מנתניהו, למרות הליקויים שנגרמו מהמשך המלחמה, יישם את ההחלטה הזו, שהיא סימן חשוב לתנועת התחום הפוליטי הישראלי לקראת שינוי גדול.מצבם של מפלגת יש עתיד ומנהיגה יאיר לפיד, לאחר קיום הבחירות הפנים-מפלגתיות הראשונות ב-28 במרץ 2024, השתפר מעט כצפוי. לפני ההצבעה למושב ההנהגה שלה, מפלגה זו ספגה מגמת ירידה בסקרים וזכתה בממוצע של 10-12 מושבים (כ-10 מושבים פחות מהעתודות שלה בבחירות האחרונות). אבל בכל 4 הסקרים שנערכו לאחר הבחירות הללו (בהן ניצח לפיד בפער קטן של 52.5% את רם בן ברק עם 47.5% מהקולות), מפלגה זו זכתה ביותר מ-13 מנדטים, מה שמראה על השיפור היחסי במצבה של יש עתיד. ב יש לו דעת קהל. אין ספק שהעלייה בפופולריות של יש עתיד תהיה לחסרונו של גנץ, בהתחשב בבסיס הבוחרים המשותף לרוב עם קואליציית האחדות הפנימית של גנץ. style="text-align:center">

למרות זאת, יש לקחת בחשבון שבדרך כלל בכל סקר שסיעת האמצע (המורכבת מהקואליציה של יש עתיד והקואליציה של גנץ) תזכה ביותר מ-40 מנדטים, סיעת הפרו-נתניהו לא תוכל. לנצח. לסיעה המרכזית יש עדיין 45 מנדטים בסקרים שונים. לפיכך ניתן לומר שסיעה זו עדיין נמצאת במרכז תשומת הלב של הציונים, והסיעה התומכת בנתניהו לא הצליחה להחיות את עמדתה.

אירוע חשוב נוסף בתחום הפוליטי של ישראל הוא הגידול היחסי של הקולות של מפלגת בית ישראל בראשות אביגדור ליברמן. ליברמן, שמתמודד מול נתניהו מאז 2018 והצטרף לשורות יריביו, ערך שינויים חשובים בשנים האחרונות. בעבר, הנטייה האנטי-ערבית החזקה של ליברמן גרמה לרבים לראות בו דמות "ימנית קיצונית", אך חברותו של ליברמן בקבינט המכונה שינוי בנוכחותו של מנצור עבאס, מנהיג מפלגת רם, מיתנה את האנטי של ליברמן. -נטייה ערבית.

מנקודת מבט פוליטית וכלכלית, ליברמן ומפלגתו נמצאים בסיעת "מרכז-ימין". במצב הנוכחי, העלייה בפופולריות של מפלגתו של ליברמן, שזכתה ב-6 מנדטים בבחירות האחרונות, לכ-10 מנדטים, מלמדת כי בקהילה הציונית מנסים למצוא אלטרנטיבה ימנית לנתניהו. במצב זה, אם נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, יחזור לתחרות הפוליטית, או יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, ייכנס לפוליטיקה, חלק מהקולות התועים שהופרדו מנתניהו וממפלגת הליכוד ינוע לעברם. למעשה, אם בנט, כהן וסער יהוו רשימה אחת לקראת הקדמת הבחירות האפשריות, הם כנראה יוכלו להציג גוש אטרקטיבי לקהל שהוא גם שונה מנתניהו וגם לא מתרחק יותר מדי לעבר מדיניות האגף האמצעי. 

האגף הדתי והימין הקיצוני

האגף הדתי העוסק בפעילות פוליטית עם שתי מפלגות ש"ס בראשות אריה דרעי ויהדות התורה המאוחדת בראשות יצחק גולדקנפוב בשטחים הכבושים, היא הפלג כמעט היחיד בקואליציה השלטת שספג הכי פחות נזק כתוצאה מהפיגוע ב-7 באוקטובר 2023. לאחר תחילת המלחמה, סיעה זו נעה בין 14-18 מנדטים בסקרים. הדבר היחיד שהפעיל מעט לחץ על הצדדים הללו הוא סוגיית הקריאה לחרדים לשירות חובה, שהפכה לנושא חם בשטחים הכבושים, בעיקר בשל המלחמה הממושכת והעייפות הקיצונית של כוחות המילואים. חלק גדול מהחברה רוצה שאוכלוסיה זו תזומן לשירות צבאי, אך נוכחות המפלגות הייצוגיות שלהן בקואליציה השלטת גרמה לחוק הנוכחי לשקול פטורים רבים לחרדים.

במצב כזה, אם הקבינט של נתניהו רוצה לקבל את רצונם של 70-80% הקהילה הציונית לבטל את הפטורים של הקבוצה הזו, היא בהחלט תעשה זאת. המפלגות הדתיות יאבדו תמיכה וייפלו. גם כוחות האופוזיציה מודעים היטב לחולשה זו של נתניהו והם מנסים להפוך את הנושא הזה של חיילים חרדים לנקודת מפנה להעצמת המשבר בשורות הקבינט הקואליציוני של נתניהו.

אבל גם הימין הקיצוני בישראל, המורכב משתי מפלגות, "הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ' ו"כוח יהודי" בראשות איתמר בן גויר, התמודד עם בעיות רבות במהלך הקרב. , מה שהחליש את הפלג הזה. בבחירות האחרונות, שהציגו רשימה בודדת לתחרות, הצליחה סיעה זו לזכות ב-14 מנדטים, דבר שהיה חסר תקדים.

עד לפני מאז בתחילת המלחמה, שתי מפלגות הימין הקיצוני היו אחד החלקים הפעילים ביותר בקואליציה השלטת והציגו תוכנית שאפתנית לשינוי החוקים, הכוללים "סיפוח רשמי של הגדה המערבית", "ייהוד של האזורים הערביים בנגב ובגליל" ו"קביעת עונש מוות למבצעי המבצע". אנטי-ציונות" היו ביניהם. אבל תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר גרמה למנהיגי הפלג הזה להתמודד עם סתירות. ראשית, הקמת קבינט מלחמה בן שלושה אנשים מנעה מהם לקבל החלטות ישירות בניהול המלחמה; זאת בעוד שראשי פלג זה לא הסכימו עם החלטות רבות של קבינט המלחמה.

אבל הסתירה הגדולה הראשונה של פלג זה התרחשה בסוף נובמבר 2023, כאשר הפסקת אש של 7 ימים עמדה על שולחנו של הקבינט הישראלי. הימין הקיצוני התנגד להחלטה זו ובן גור הצביע נגדה, אך סמוטריץ', למרות התנגדותו העזה להפוגה הזמנית בתחילת הדרך, הסכים לבסוף ליישומו. שינוי עמדה זה לא היטיב עם תומכי הימין הקיצוני, ומאז ניצבה מפלגת הציונות הדתית בפני ירידה חדה בסקרים ונאבקת במניין של 3.25%, ובהרבה סקרים היא לא. אפילו יכול להיכנס לפרלמנט. למעשה, הסיעה הזו נעה בין 9 ל-14 מנדטים בסקרים, שזה טווח גדול מאוד.

אגף שמאל וערבי

צפוי שעם הנהגתו של גולן מפלגה זו תוכל לייצב את מעמדה בסקרים ובאם יוחלט על הקדמת הבחירות, שתי מפלגות השמאל בישראל צריכות להרכיב רשימה אלקטורלית אחת בראשות גולן כדי לשמור על הישרדותן. גם האגף השמאלי משיג בסקרים בין 4-10 מנדטים עם מרווח תנופה גדול. כמובן שברוב הסקרים נשמרים לסיעה זו 4-5 מנדטים, ואם התהליך הנ"ל יושלם, נוכל לסמוך על זכייה של 10 מנדטים לסיעה זו.