זכויות נשים והמוסר הכפול של המערב

Mehr News Agency, Intergroup בינלאומי: נושא זכויות האדם, במיוחד עבור נשים וילדים, היה מאז ומתמיד אחד ממנוף הלחץ של המערב נגד העולם המתפתח והמזרח כדי שיוכלו להצדיק את מדיניות קולוניאלית נגד מדינות אלו ותירוץ לתת לגיטימציה להתערבותם בענייני הפנים של מדינות אלו. בינתיים, נושא השוויון בין נשים לגברים היה והינו אחד ממנוף הלחץ הללו. לחוקים שנראה כי הם בעד זכויות נשים, בפניכם יש השלכות מצערות על החברה והמשפחה.

הטלת בית הספר לפמיניזם על החברה מנסה להשתמש בכלי זה כדי לשלוט על נשים על גברים בזירה החברתית, מה שלא רק הועיל לנשים רחוק, אבל ההשפעות של הטרגדיה שלה היא התפוררות המרכז המשפחתי, בעוד שדת האסלאם והקוראן אומרים זאת על שוויון גברים ונשים: שכן, אכן, אתה זוכה לכבוד אללה, ואני חושש ממך , אכן, אללה הוא כל יודע, כל יודע. /p>

פסוק זה מהקוראן הקדוש מתאר את נושא השוויון של נשים עם גברים בצורה כזו שלאף אחת מהן אין זכויות נעלות זו על זו בשל מגדרה. בינתיים, אסכולת הפמיניזם שולטת בחברה המערבית, והסטטיסטיקה מראה שרוב הנשים המערביות הן קורבנות של אי שקט מוסרי ונפילת ערכי המוסר בחברות אלו.

אותן מדינות מערביות, כששמעו ידיעה על מעמד האישה שאינה עולה בקנה אחד עם הדוגמאות שלהן, שולחות גל של ביקורת כלפי הממשלה ומוסדות קשורים ולנסות. הבסיס של יצירות שווא אלה הוא להמשיך את פרויקט זכויות האדם לכאורה שלהם באיראן כדי להשיג מטרות פוליטיות.

כמובן, כעת עקירת נשים וילדים פלסטיניים וטבח אזרחים חשפו במידה מסוימת את ההשקפה הפוליטית והשגויה של המערב על הקטגוריה של זכויות אדם. בימים אלה נחשפה ההתנהגות הכפולה של המערב בנושא זכויות האדם באופן שידוע כי נושא זכויות האדם הוא כלי במדיניות החוץ של ארה"ב ומדינות המערב הטוענות זכויות אדם. בין כל הדוגמאות להפרת זכויות אדם במערב, בולטת במערב הפרת זכויות הנשים והאלימות כלפיהן בכל המעמדות החברתיים, הכלכליים, הגזעיים, הגילאים והגיאוגרפיים.

אם נסתכל על הסטטיסטיקה של הפרות זכויות נשים במערב, נגלה שבעוד שמדינות מערביות מתיימרות להגן על נשים וחוגי התקשורת שלהן מעמידים פנים שנשים הם המושיעים של העולם, והמחקר על מעמד האישה באירופה ובאמריקה חושף את האמת מאחורי המחוות ההומניטריות הללו.

בינתיים, לפי הדו"ח של מרכז הפשע האמריקאי, 1,871 נשים בממוצע במדינה זו מותקפות מינית ביום. לפחות אחת מכל שלוש נשים בצבא האמריקני נאנסת. הסטטיסטיקה מראה ש-90% מהנשים שעובדות בצבא ארה"ב נאנסו במהלך מלחמת המפרץ הפרסי.

בנוסף, כ-43% מהנשים האמריקאיות חוות אלימות מינית בחייהן. האם התנהגות זו בחברה המערבית ובאמריקה נובעת מקיומם של חוקים שטחיים שהועברו במערב לטובת נשים, או שמא השקפת החברה הקפיטליסטית על המערב היא הסיבה להתנהגויות אלו כלפי נשים?

בשיטה הקפיטליסטית המערבית ניתנת עדיפות להון, ואנשים, גברים ונשים כאחד, צריכים לשרת את ההון וליצור עושר. הנתון הזה הוא לא רק באמריקה, אלא יש תנאים דומים גם באירופה. גם הסטטיסטיקה של אונס והרס של כבוד האישה באירופה, שטוענת לזכויות נשים, היא משמעותית, ממש כמו באמריקה. אחת מכל ארבע נשים בשבדיה נאנסת, וזה נתון כואב מאוד. אחת מכל חמש נשים בריטיות חוותה אלימות מינית לפני גיל 16.

המכון למאבק באלימות נגד נשים באנגליה הודיע ​​כי 463 מקרים של תקיפה מינית נגד נערות נרשמו באוניברסיטאות הבריטיות בשנתיים האחרונות, המייצגות מקרה אחד של תקיפה מינית בכל יום. משך השנה האקדמית באוניברסיטאות במדינה זו.

הנושא של קריאת נשים אוקראיניות לשירות צבאי הוא גם שוויון מגדרי, שלא רק שאינו תואם את מבנה הגוף והרוח האנושית שלהן, אלא גם את ההשפעות ההרסניות שלו על המשפחה הם כפולים. האיסור על יציאת נשים זכאיות לשירות צבאי מאוקראינה יצר גל של דאגות בחברה במדינה זו, שעלולות להיות לה השפעות הרסניות יותר על המשפחות מאשר פלישת האויב לשטחה של ארץ זו. ביקורת על זכויות אדם ומוסדות פמיניסטיים נגד רוסיה, אבל כעת מוסדות זכויות האדם האלה שותקים ומתואמים איכשהו עם הממשלה האוקראינית.

כמובן, זימון חיילי מילואים, גברים ונשים כאחד, במצבים קריטיים נפוץ בכל המדינות, אבל מוסדות זכויות האדם המערביים שומרים על שתיקה כשהיא ב האינטרס שלהם, והיכן שנמצא במדינה שאינה מתיישרת עם המערב, עם גל האשמות נגד ממשלות מדינות אלו, זה נחשב להפרה של זכויות נשים והאיסור על יציאת נשים מהמדינה מהווה הפרה של חירויות האזרח לנשים, בעוד שכעת היא תואמת לקריאה של ממשלת אוקראינה לשירות צבאי ולא כלום.

מוסדות לזכויות אדם, כולל ועדת זכויות האדם של האו"ם וארגונים מערביים לא-ממשלתיים אחרים המתיימרים להגן על זכויות אדם או זכויות נשים וילדים, נמצאים בדיוק בפעילות ארץ ממשלות המערב. הם משחקים והמוסדות הללו הם כלים קולוניאליים חדשים בידי ממשלות מערביות, שאנו רואים דוגמה מובהקת לה בסוגיית הנשים והילדים הפלסטיניים מדי יום, וניתן לומר שלארגונים אלו יש לא רק איבדו אמון אלא תקווה עם ביצועיהם הסלקטיביים בקטגוריית זכויות האדם, הם גם עיוורו את השיפור במצב זכויות האדם בעולם, שהנזקים הם בלתי הפיכים עבור הקהילה העולמית.

Morteza Ghareghi; מומחה לעניינים בינלאומיים