מדוע פתרון "שתי המדינות" אינו יעיל בפלסטין

Mehr News Agency, Bin קבוצת אלמלם: סערת אל-אקצא הביאה שינויים רבים במשוואות בנושא הפלסטיני ואף באזור. אחת התמורות הללו היא הופעתו מחדש של הפתרון הפלסטיני. נראה שאחרי שנים רבות המערביים והאירופאים הזכירו שיש בעיה בלתי פתורה איפשהו בעולם שעליכם לחשוב עליה פתרון, כי אחרת, ההתפתחויות והשפעותיה זה ישפיע עליהם על העולם כולו. לאחר 20 שנה, מבצע חמאס ב-7 באוקטובר החיה מחדש את סוגיית המדינה הפלסטינית ואת רעיונות הפתרון לסוגיה הפלסטינית בתקשורת. אבל האם הרעיונות האלה, שמבוססים כולם על שתי ממשלות, ניתנים לביצוע ואפשריים?

איפה מתחיל הסיפור?

אחד מהנושאים שאינם מוסברים היטב הוא תוכנית שתי המדינות ומהי. את מקורה של תוכנית שתי המדינות ניתן למצוא בהחלטת האו"ם המפורסמת המכירה במשטר הציוני. ב-29 בנובמבר 1947, האו"ם אישר את התוכנית לחלוקת הארץ הפלסטינית לשתי מדינות ישראל ופלסטין ברמה הבינלאומית. תוכנית זו חילקה איכשהו את אדמת פלסטין לשתי מדינות או מדינות חדשות.

למרות שהמשטר הציוני ביסס את קיומו המזויף על החלטה משפטית ופוליטית מעוותת, הוא מעולם לא קיבל את המדינה הפלסטינית באותה תקופה ובמלחמות עתידיות, במיוחד במלחמה של 1967, היא כבשה אדמות מעבר לגבולות 1947. לפיכך, ניתן לראות את מקורה של תוכנית שתי המדינות בהחלטת האו"ם המפורסמת בדבר ההכרה במשטר הציוני, שבה נחשבו 55% מהאדמות הפלסטיניות למדינה היהודית ו-44% למדינה הפלסטינית. אחוז אחד מהקרקע הוכנס לניהול בינלאומי. כמובן שאחוזים אלו נשארו על הנייר כי הוקמה הממשלה הציונית, אך הממשלה הפלסטינית לא הוקמה. באותה שנה כבשה הממשלה הציונית 77% מפלסטין.

הבטחת אוסלו 1993

40 שנים חלפו מאז החלטת חלוקת פלסטין על ידי האומות המאוחדות ולא רק שהתוכנית לא יושמה, אלא בשל מלחמותיהן שלאחר מכן ציונים, פלסטין כולה, כולל העיר קודס, רצועת עזה והם כבשו את הגדה המערבית. לאחר האינתיפאדה הראשונה הציונים והאמריקאים שמו על השולחן את התוכנית החשובה ביותר של שתי הממשלות. בהבטחה להקים מדינה פלסטינית רק ב-22% מהשטח הפלסטיני, הם הביאו את ערפאת, המנהיג הפלסטיני דאז, לשולחן המשא ומתן. ההסכם שנודע בשם אוסלו. לפי הוחלט כי לפלסטינים תהיה ממשלה בגדה המערבית וברצועת עזה. בהסכם שנחתם ב-13 בספטמבר 1993 סוכם כי עד 5 שנים של משא ומתן, פירוט צורת השלטון וגבולות השלטון הפלסטיני לצד הממשלה -align:justify">ישראל.

ערפאת דרך אוסלו וההכנות להקמת המדינה הפלסטינית ב-1994 לאחר 27 שנות גלות לארץ ישראל חזרו. אבל בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין על ידי קיצונים ציוניים, ולמרות משא ומתן רצוף, הציונים לא עמדו בהתחייבויותיהם באוסלו. כמובן, הסכמים מפורטים אחרים נחתמו בדרך זו, כמו הסכם קהיר ב-1994, הסכם טאבה ב-1995 ותזכיר של שארם א-שייח ב-1999. אחד מהם.

ההסכמים והמשא ומתן הללו לא הביאו את הפלסטינים לאף אחד מהחלומות שלהם, כלומר הקמת מדינה פלסטינית ופינוי הגדה המערבית ורצועת עזה מהציונים. ערפאת ואש"ף בהסכם אוסלו, בנוסף להתעלמות מזרמים פלסטינים אחרים בנושא זה הם עשו כמה טעויות גדולות; הטעויות שהפכו את אוסלו לחוויה היסטורית מרה עבור ערפאת.

שלטונות אש"ף הכירו בקיומו של המשטר הציוני ובפעולת המשטר הזה בכיבוש 77% הם ראו את האדמות הכבושות של 1948 כלגיטימיות וקיבלו זאת כסוגיה בלתי ניתנת למשא ומתן. כמו כן, באוסלו הנושאים החשובים ביותר לא נדונו וההחלטה עליהם נדחתה לשלב המשא ומתן הסופי; זה אומר הבטחה והבטחה לעתיד. ערפאת התחייב לעולם לא להשתמש בכוח ובכוח צבאי ולשלוט בזרמי ההתנגדות.

במקביל לתחילת האינתיפאדה השנייה לאחר כניסת שרון למסגד אל-אקצא, האוסלו הסכם נכנס לתרדמת וערפאת חזר למסלול הלחימה הקודם שלו; חזרה שכמובן הביאה למצור שלו ולבסוף למותו החשוד ב-2004, ואיכשהו הסכם אוסלו נשכח.

תוכנית השלום הערבית 2002

עם הכישלון של תוכנית אוסלו ותחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, המדינות הערביות של הליגה הערבית עם הריכוזיות הסעודית חשפו ב-2002 תוכנית שזכתה לכינוי תוכנית השלום הערבית. התוכנית של סעודיה נכתבה על סמך החלטות 242 ו-338 והיא קראה לנסיגה של הציונים מהשטחים הכבושים.

בפרויקטים השונים והרבים שהוצעו כשלום בין הערבים לישראל בשנים האחרונות התוכנית שהציעה משלחת השרים של הליגה הערבית ב-2013 היא אולי המבישה ביותר מבחינת כמות הוויתורים שניתנו למשטר הציוני. תוכנית זו, שהיא המשך לתוכנית של סעודיה משנת 2002, עברה כמה שינויים כדי להגדיל את האפשרות לקבלה על ידי ישראל. בתוכנית השלום המבישה של סעודיה משנת 2002, שאושרה על ידי הליגה הערבית, נסיגת ישראל מהשטחים שנכבשו ב-1967, כולל רמת הגולן ומזרח ירושלים, וקבלת הקמת הממשלה הפלסטינית הדגישה את מזרח ירושלים כעל. בירתה, וכן מציאת פתרון להחזרת הפליטים הפלסטינים. מנגד, בתמורה לקבלת התנאים הללו על ידי המשטר הציוני, התחייבו מדינות הליגה הערבית לסיים את הסכסוך שלהן עם ישראל והיחסים התקינים ביניהן. והמשטר הזה.תקום.

עאדל אל-ג'ובייר, שר החוץ דאז של ערב הסעודית, אמר בראיון עם הטלוויזיה הצרפתית שכל מדינות ערב והאיסלאם יכירו בישראל וינרמלו את יחסיהם ברגע שיגיעו לפתרון קבוע לסוגיה הפלסטינית! אולם תוכנית זו מעולם לא התקבלה בברכה על ידי הציונים עקב בקשת הציונים לשוב לאדמות לפני הכיבוש ב-1967 וחזרת הפליטים. מצד שני, היא לא התקבלה על ידי הפלסטינים עקב נסיגת הזכות של בירת ירושלים כולה לפלסטינים. תוכנית זו הייתה למעשה ההתחלה של הנורמליזציה של סעודיה עם המשטר הציוני.

תוכנית השלום של ג'ון קרי 2014

חלפו שנים ונושא המדינה הפלסטינית ותכנית שתי המדינות נשכחו עד 2014 כאשר משרד החוץ של אובמה הציע תוכנית שנודעה בשם ג'ון תוכנית קרי. . הוא בחר בתוכנית קודס בין בינלאומית לבין הבירה המשותפת של שני הצדדים, וכדי לפתור את בעיית ההתנחלויות s הציונים מסרו את כל אזור Ghor בירדן בגדה המערבית על הגבול עם ירדן לידי המשטר הציוני; תוכנית שכמובן נזנחה בקרוב מאוד.

עסקת המאה של טראמפ 2020

ב-2020 הציג דונלד טראמפ תוכנית לסוגיה הפלסטינית, שזכתה לכינוי עסקת המאה; תוכנית שבסיסה העיקרי היה מתן שוחד כלכלי לפלסטינים ומסירת ההתנחלויות שנבנו בגדה המערבית לידי הציונים. תוכנית זו התעלמה מזכויות הפלסטינים יותר מכל התוכניות הקודמות. בתוכנית זו נאמר כי ירושלים תהיה בירת המדינה היהודית, לפליטים פלסטינים לא תהיה עוד זכות לחזור לארץ ישראל ו לחמאס יהיו כל הנשקים שלו. נאמר בתוכנית זו שלארץ ישראל החדשה לא צריך להיות צבא הנשק היחיד שיותר לפלסטין החדשה הוא נשק קל של המשטרה.

סיכום; מדוע שתי ממשלות לא הגיעו לתוצאה?

לדבר עכשיו על התוכנית של שתי ממשלות זה שטויות. המכשול העיקרי להצלחת תוכנית זו הוא רצון הציונים. הם הוכיחו ב-75 שנה שהם לעולם לא יאפשרו הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. כעת פתרון שתי המדינות עומד בפני מכשול רציני, והוא ההתיישבות הקולוניאלית האינסופית של הציונים. אם עד 2013 חיו בגדה המערבית כ-200,000 יהודים, כיום יש יותר מ-750,000 יהודים עם עשרות התנחלויות בגדה המערבית, ואזור זה נקרא האיים הפכו לערים פלסטיניות.

תוצאות הסקר מכון מרכז רמאללה למחקר פוליטי ששבועיים לפני הסערה אל-אקצא נעשה וזה קרוב למחמוד עבאס, זה מראה שרוב הפלסטינים מעדיפים את "אוסלו", או שני הפתרונות הם לא רואים בממשלה דרך טובה לפלסטין. 68% ראו את אוסלו כשלילית למען האינטרסים של פלסטין, 17% ראו בהסכם זה הסכם שאינו משרת את הפלסטינים, ורק 11% סברו. זה למען האינטרסים של כבוד מצא את זה שימושי.

Mohsen Faizi; מומחה לסוגיות פלסטיניות