כלכליסט: הנושא הגיע לנוכחות או היעדרה של ישראל
| כלי תקשורת ציוני הדגיש כי היום המשטר הזה התמודד עם האתגר להיות או לא. |
לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים
א>, הודיע יובל סדי בהקדמת הערה שפורסמה בעיתון "כלכליסט", בשנה שעברה יצאנו לרחובות כדי למנוע צעד מסוכן מלהילקח על ידי הקבינט חסר האחריות, אבל במצב הנוכחי די בנוכחות הרחוב הזו. זה לא היה וישראל זקוקה לשינויים קיצוניים.
מוסיף המחבר : לפני שנה כתבתי פתק על ההפגנות בשעה אחת בלילה ואיך הפכו כמה עשרות מפגינים. השתתפתי בגל האנושי הגדול שהפך למחאה כלל ארצית, ראיתי טרור, כעס ואלימות ש לילה, וכמובן גם השתתפתי בתקווה.
היום אני יושב מאחורי מחשב נייד במקום קטן בגבולות הצפון (ב- קורס של שירות זהירות) ובאופן מסוים יצרתי לעצמי משרד, זה המצב של הרבה אנשים שעובדים ויש להם משפחות והם צריכים לחיות, הם לוקחים את המשרד שלהם איתם לכל מקום ו-Wi-Fi הוא חלק מזה, אני עושה את זה בין עמדות שמירה וסיורים, בכל דרך שהם צריכים לשמור על העבודה ומקור ההכנסה שלהם.
המשיך הציוני הזה שזה המצב של עשרות אלפי משפחות, חלקן כמוני בצפון, אחרות בסביבת ג'נין וטול כרם. עסוקים בסכסוך וחלק אחר נלחמים בתוך רצועת עזה, המצב יוצא הדופן הזה הפך לשגרה היום, טרור ופחד הם שגרה עבורנו, כן, טרור הפך לשגרה.
בימים אלו היה יום השנה למחאה הגאלנטית, מחאה הידוע בשם הלילה הגאוני, אירוע שנראה כעת ישן מאוד במוחנו, אבל יפה, אתה זוכר אילו תנאים היו לנו? היינו צעירים וכועסים, דמיינו שנוכל לעשות שינוי ולהוות נקודת מפנה במצב, אבל התקווה הזו בערה והתפוררה ברחובות איילון (שם נערכו ההפגנות)… עשינו הכל, אבל כלום. קרה. לא השגנו את זה, באותה תקופה שר הביטחון (מלחמה) הזהיר על קיומו של סיכון ביטחוני גדול, הסיכון הזה סוף סוף הדביק אותנו והוא לא מוכן לוותר לנו.
איך נוכל להרגיש מלאי תקווה כשכל נורות האזהרה הצהובות הפכו לאדומות?
הסופר הציוני הדגיש את הכורדי: היום אנו עומדים בפני משבר כלכלי, הסיכון הביטחוני אחז גם בנו, אנחנו בבידוד בינלאומי, כמה חילוקים חברתיים בינינו הגיעו לשיאם, כל זה הפך להיות כמו מושלם סערה. כולנו במרכזה.
הוא הוסיף כי קבוצת התזמורת היא הקבוצה הכי כושלת והמטורפת שאפשר להעלות על הדעת והקפטן. שאין לו נקיפות מצפון מהתנגשות הספינה שלנו בקרחון ומוכן לעשות זאת אפילו בלי להניד עין.
כותב זה הוא ציוני. הוא כתב: "בשנה שעברה הגענו לרחובות כדי למנוע את הצעד שהקבינט חסר האחריות ניסה לעשות, אבל במצב הנוכחי הפגנות הרחוב האלה לא יספיקו, אנחנו חייבים להיות או לגווע, זה לא ביטוי נפוץ אבל זה מראה את התנאים העלובים של חיינו בישראל, עלינו לשאוף להיפטר מכל האנשים והאישים שהפכו את ישראל לצל, אחרת הילדים והנכדים שלנו לא יוכלו עוד לשלם את מחיר המגורים בארץ הזאת.
הסופר מסכם, שקשה לנו מאוד למצוא סימן של תקווה בימים אפלים אלו, אולי אפשר לומר שיש מקווה ב לא בקרב רבים מאיתנו.
| © | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|
