התגברות ההבדלים בשורות הציונים לאחר "סערת אקצא"
לאחר מבצע סערת אל-אקצא, התגברו המחלוקות בין הרשויות הציוניות, בעיקר בין בנימין נתניהו לבני גנץ. |
Mehr News, Group International: מאז התגבשות המשטר הציוני ועד היום, היו פחות תקריות כמו מבצע סערת אל-אקצא הצליחו ליצור רעידת אדמה גדולה במבנים המדיניים, הצבאיים, הביטחוניים והכלכליים של הציונים. על ידי השוואה בין הפיגוע ב-7 באוקטובר לאירועים מרכזיים כמו מלחמת העצמאות או מלחמת יום הכיפורים, כמה מומחים לפלסטין הכבושה מנסים להצביע על היקפו של אירוע זה ולדבר בעקיפין על השפעותיו האפשריות על התחום הפוליטי של ישראל. . במלחמת יום הכיפורים/רמדאן ב-1973, למרות שהצבא הישראלי הצליח לפצות על התבוסות הראשוניות ולנצח את המדינות השכנות, לאחר תום המלחמה נפגעו קשות המוניטין של גולדה מאיר ותנועת השמאל הפוליטית בישראל. בגלל ההפתעה במלחמה זו, היא נפגעה והיא חיזקה את מעמדם של הימנים בשטחים הכבושים.
מרפורמות משפטיות לסערת אל-אקצא
לפני כמעט שנה, כאשר בנימין נתניהו ובני בריתו הימניים הצליחו לתפוס את השלטון בשטחים הכבושים על ידי זכייה ב-64 מנדטים; מעטים העלו על דעתם שהקואליציה הפוליטית הזו תעמוד בפני אתגרים מורכבים ובלתי צפויים רבים. לאחר ששר המשפטים יאריו לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הציגו הצעות חוק לרפורמה במשפטים, כוחות האופוזיציה בראשות בני גנץ ויאיר לפיד כבשו את רחובות פלסטין הכבושה בתואנה של הגנה על המוסדות הדמוקרטיים כביכול בישראל. על פי ה"טיימס אוף ישראל", במהלך הפגנות ושביתות כלל ארציות במשטר הציוני, הפגינו לעתים למעלה מ-100,000 איש נגד התוכנית המוצעת ברחובות הערים הגדולות כמו תל אביב. בנוסף, אנשים העובדים בתפקידים ממשלתיים, פרטיים, צבאיים ואפילו מודיעיניים ניסו להביע את התנגדותם לפעולות הקבינט שהוקם באמצעות שביתה או התפטרות.
לאחר מבצע הפתעה של סטורם אל-אקצא, למרות שהממשלה הודיעה כי תוותר על אישור הצעות חוק לרפורמה משפטית ונקבעה מעין "הפסקת אש" בין הממשלה לחברי האופוזיציה. אבל חוסר שביעות הרצון של הציבור מנתניהו גברה. התוצאות שהתקבלו בסקרי דעת קהל ובסקרים מצביעות על העדפה לאנשי ימין ומפלגות, אך רמת אמון הציבור כלפי ראש הממשלה ירדה באופן דרסטי.
על פי פרסום תוצאות סקר שנערך בערוץ 13 של המשטר הציוני ב-22 בינואר 2024, רמת האמון של דעת הקהל במפלגת הליכוד ואישו של נתניהו ממשיך לרדת. בסקר זה זכתה המחנה הלאומי בראשות בני גנץ ב-37 מנדטים, הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-16 מנדטים, ישתיד בראשות יאיר לפיד זכתה ב-14 מנדטים, ישראל ביתנה בראשות אביגדור ליברמן זכתה ב-9 מנדטים, ש"ס בראשות אריה דרעי. 9 מנדטים. אוצמה יהודי בראשות איתמר בן גובר עם 8 מנדטים, יהדות התורה בראשות יצחק גולדכנוב עם 7 מנדטים, הציונות הדתית בראשות בצלאל אסמוטריץ' עם 6 מנדטים ולבסוף דורגו מפלגת רם הערבית בראשות מנצור עבאס עם 5 מנדטים. הבא. . לפי התוצאות שפורסמו בסקר זה, אם יתקיימו היום בחירות בשטחים הכבושים, כוחות האופוזיציה בראשות בני גנץ יוכלו לזכות ב-69 מנדטים. נראה שלאחר מבצע סערת אל-אקצא, החברה הישראלית התעניינה יותר במפלגות מתונות ומבקשת להתגבר על הרדיקליות הדתית-ימנית בתפקיד ראש הממשלה.
שינוי כוח בתל אביב ועתיד פרויקט הנורמליזציה
אחד המשתנים המשפיעים על הישרדות או נפילתו של הקבינט הישראלי הנוכחי הוא עתיד נורמליזציה של היחסים עם סעודיה. נכון לעכשיו, בשל התגברות הרגשות האנטי-ישראליים בעולם האסלאם, ריאד אינה יכולה להמשיך בקלות בפרויקט נורמליזציה של היחסים עם תל אביב ולתת את הקרקע להשתלבות של משטר זה באזור הביטחוני-כלכלי של המזרח התיכון הערבי. על מנת להשיג הישג משמעותי ערב בחירות 2024, ממשל ביידן הגביר את הלחץ הפוליטי על תל אביב על ידי משא ומתן בו-זמנית על "הפסקת אש בעזה", "נרמול יחסי תל אביב-ריאד" ו"הקמת מדינה פלסטינית עצמאית". . בהתבסס על כך הודיע מנגנון מדיניות החוץ של ממשלת סעודיה כי אחד התנאים העיקריים של מדינה זו לנורמליזציה של היחסים עם תל אביב הוא הכרזה על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית על בסיס תוכנית השלום הערבית. בתגובה ללחץ הגובר להקמת מדינה פלסטינית, הודיעה הכנסת הישראלית, בהצבעה מכרעת של 99, על התנגדותה להכרה החד-צדדית בהקמת המדינה הפלסטינית.
למרות רצונו האישי של נתניהו להגיע לנקודת שלום עם ריאד, אך נראה כי הלחץ של חברי הקבינט מהימין כמו בן גור ואסמוטריק הוא תהליך נורמליזציה של היחסים בין ישראל והוא הפך את ערב הסעודית לקשה ומסובך. כך למשל, השר לביטחון לאומי של ישראל איים שאם נתניהו יסכים לתנאי וושינגטון-ריאד לגבי הקמת הממשלה הפלסטינית, אז הוא יעזוב את הקבינט והממשלה תיפול. על בסיס זה, אחת האפשרויות החמורות בנוגע לשלום עברי-ערבי היא ברית נתניהו עם האופוזיציה על מנת למנוע את נפילת הקבינט ואת סיבוך התנאים הפוליטיים בשטחים הכבושים.
באהר סחאן
על פי הדו"ח הדו-חודשי של החוץ, הקבינט של נתניהו השתמש ב-100 הימים הראשונים של המלחמה בעזה ב-100 הימים הראשונים של המלחמה בעזה, במלחמה הלא שוויונית הזו, ב-3 פצצות אטום. שהרסו 70% מהבתים ו-85% מתושבי האזור הזה נעקרו. חלק מהאנליסטים סבורים כי ראש ממשלת ישראל הנוכחי מתכנן לנסות את מזלו כדי לשרוד בשלטון על ידי השגת יעדים כמו השמדת חמאס או שינוי המצב הגיאופוליטי של עזה, וכן הרחבת היקף המשבר מחוץ לשטחים הכבושים. עם זאת, התרחיש החמור ביותר בנוגע לעתידה המדיני של ישראל לאחר סערת אל-אקצא הוא שככל הנראה הקבינט של נתניהו ייפול וועדת בירור העובדות תתחיל בתהליך של חקירה והעמדה לדין של האנשים או המוסדות האחראים לפיגוע ב-7 באוקטובר. אם התרחיש הזה יתממש, סביר להניח שלאנשי מרכז-ימין כמו בני גנץ, נפתלי בנט ואפילו יוסי כהן תהיה סיכוי גדול להיות ראש ממשלה.
|