אזהרת אולמרט למנהיגי הציונות על ההשלכות הכואבות של המלחמה עם חיזבאללה/הפסקת האיומים על לבנון
אהוד אולמרט, בעל הניסיון המר של תבוסה נגד חיזבאללה, הזהיר את הגורמים הציונים מפני ההשלכות הכואבות של המלחמה בלבנון ומתח ביקורת על התנהגותם הפזיזה של נתניהו וגלנט ואמר להם להפסיק את האיומים על חיזבאללה ולא להוביל את ישראל מִלחָמָה. |
על פי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, אחד הבולטים הציונים לשעבר שהיה מעורב מאז תחילתה של מלחמת עזה עד כה הוא ביקר שוב ושוב את מדיניות ראש הממשלה הנוכחי של המשטר הציוני, בנימין נתניהו והקבינט שלו, וכן את הצבא הישראלי, והזהיר מפני כל תוכנית למלחמה רחבת היקף. עם חיזבאללה. יש לו את מלחמת יולי 2006.
אהוד אולמרט, שפתח את מלחמת יולי 2006 לאחר התבוסה המשפילה של הציונים בהתנגדות בדרום לבנון בשנת 2000 בתקווה לניצחון היסטורי, סיים נאלץ להתמודד עם תבוסה משפילה יותר משנת 2000 כדי להיפטר ממנה. באותה תקופה, כמו מצבו האחרון של נתניהו, אולמרט נחשף לביקורת חריפה מהחוגים הפנימיים בישראל. לאחר מכן עשה אהוד אולמרט מאמצים רבים להציע כמה הצעות שקיבל מחוגים צבאיים ומממשלתו. הגן על המדיניות שהייתה להם בנושא זה. מִלחָמָה; עם זאת, ועדת "וינוגרד" (ועדת החקירה הישראלית שהוקמה ב-17 בספטמבר 2006 לחקור את תפקודם של פקידי וחיילי משטר זה במהלך המלחמה בת 33 הימים עם חיזבאללה בתל אביב, בעלת הסמכויות הרבות ביותר) שקלה. הוא האשם העיקרי בכישלון במלחמה זו ודיווח כי אולמרט פתח במלחמה בלבנון ללא תכנון ובחיפזון. לאחר דו"ח ועדת וינוגרד נשמעו בהדרגה לחישות על התפטרותו של אהוד אולמרט, ולבסוף, לאחר מאבקים רבים, הוא התפטר מתפקיד זה בספטמבר 2008.
בהתאם לכך, במקביל להמשך האיומים והרטוריקה של מנהיגי הציונות, לרבות נתניהו ו. השר יואב גלנט אהוד אולמרט הדגיש במאמר שפורסם בעיתון העברי "הארץ" כי מלחמת המשטר הכובש לתקוף את לבנון היא במקביל למלחמה שצבא משטר זה עסוק בה בעזה ובחזית הצפונית של פלסטין הכבושה, היא מקבל ללא הרף מהלומות כואבות מחיזבאללה של לבנון, שבשום פנים ואופן אסור לישראל להיכנס למלחמה רחבת היקף עם לבנון.
תקציר מאמרו של אולמרט שפרסם "הארץ" הוא כדלקמן:
ב-12 ביולי 2006 הובלתי את הקבינט הישראלי להחליט על תגובה צבאית מקיפה למתקפה של חיזבאללה נגד עמדות צה"ל לאורך הגבול; שבו נהרגו 10 חיילים ישראלים בתחילת ההתקפה של חיזבאללה על כלי רכב צבאיים ישראליים ובמקביל חיזבאללה ירה קבוצת רקטות שפגעה בכל ישראל (פלסטין הכבושה) ממזרח למערב.
אחרי לאחר בדיון ארוך החליטה מועצת שרי ישראל כי התגובה למתקפה זו של חיזבאללה צריכה להיות במסגרת מבצע צבאי רחב ומקיף; באופן שישים קץ להתקפות המתמשכות של חיזבאללה ששיבשו את החיים בחזית הצפונית של ישראל (פלסטין הכבושה). לבסוף, ב-14 באוגוסט, קצת יותר מחודש לאחר תחילת המלחמה הזו, יושמה הפסקת אש עם החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
הניסיון המר של המלחמה ב-2006 עם חיזבאללה
באותה תקופה, מספר רב של ישראלים, ואולי רובם, הגיעו למסקנה שישראל נכשלה ב מלחמה זו וכוח ההרתעה הצבאי שלה נחלשו מאוד כמו כן, ב-48 השעות האחרונות של המלחמה, שבה היה מעורב צבא ישראל, מתחו מומחים צבאיים ופוליטיים, גנרלים בדימוס ופוליטיקאים ביקורת על המשך המלחמה והעדר כל תמונת ניצחון ברורה, וסברו כי מבצע הצבא הישראלי היה טעות.
זה הגיע למצב ש"משה יעלון", הרמטכ"ל לשעבר של צבא ישראל באותה תקופה, אמר כי הגעתם של שלוש דיוויזיות של הישראלים. צבא ללבנון בשלב האחרון של המלחמה היה מבצע חסר תוחלת וכאילו מטרתו הייתה רק לספק מידע. זה היה יותר ללבנון!
לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף ב-15 באוגוסט 2006 , בהתבסס על החלטת מועצת הביטחון, הוקמו 15,000 חיילים מצבא לבנון יחד עם 12,000 חברי כוחות הביניים של האו"ם בלבנון (UNIFIL) בגבולות לבנון וישראל (פלסטין הכבושה). לאחר מכן, הגבולות הללו רגועים כבר 17 שנים.
החזית הצפונית נטושה
אבל היום, ישראל מסתכלת על המלחמה השנייה עם לבנון כהישג אסטרטגי; גם אם מבקרים רבים מאמינים שישראל תפסיד במלחמה הזו. אך עלינו לציין כי תושבי יישובי הצפון, אשר מוגנים מזה שנים רבות מהאיום הישיר של חיזבאללה, מתגעגעים היום לימים השלווים שלהם בצל הסלמה של המתיחות.
היום קרית שמונה שוממת מסוף אוקטובר, שדה מבקשת לחזור לשנים שבהן תושביה לא נאלצו להגיע למקלטים והיו בטוחים מטילים ורקטות. כיום כל אזורי הגבול של ישראל (פלסטין הכבושה) פונו ועשרות אלפי בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם, ורצועת הביטחון של הצבא הישראלי לא נמצא בלבנון אלא בישראל (פלסטין הכבושה).
אנו עומדים כעת בפני החלטה בעלת חשיבות אסטרטגית גבוהה: או שנגרר לעימות כולל וישיר עם חיזבאללה או לנסות להגיע להסכם שיפסיק את המתיחות הצבאית ויחזור אזור הצפון לשלום ששרר לפני 17 שנים.
תפסיק את האיום על חיזבאללה
ב-2006 דחפתי את ישראל למלחמה שנייה עם דחפתי את לבנון והיום ב-2024 אני ממליץ שלא נאפשר לעצמנו להיגרר לסכסוך צבאי גדול. העצה הראשונה שלי לרשויות הצבאיות והפוליטיות בישראל, כלומר לראש הממשלה ולשר המלחמה, היא לשים קץ לאיומים הקשים שלכם נגד חיזבאללה; כי איומים אלו אינם מפגינים ביטחון עצמי בשום צורה ואינם יכולים להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם.
כמו כן, קיימת אפשרות גבוהה שאיומים חוזרים ונשנים אלו מצד הרשויות הישראליות בתקשורת. יעודד את חיזבאללה להמשיך ולהגביר את התקפותיו נגד עודד ריבוי מטרות בצפון ישראל (פלסטין הכבושה). חילופי האש הללו יובילו אותנו למלחמה שנוכל למנוע היום.
המלחמה עם חיזבאללה תהיה כואבת לישראל
למעשה, האינטרס של ישראל והן של חיזבאללה הוא למנוע את התפשטות המלחמה, והדרך לעשות זאת היא להעלות שוב את המשא ומתן על הגבול על סדר היום. לאחר תום המלחמה ביולי 2006, נתניהו תקף אותי בחריפות וביקש פרובוקציה מתמדת נגד הקבינט שלי, אבל היום חולשותיו הרצופות של נתניהו עצמו פתחו את הדרך לגורמי חיזבאללה לחזור לגבולות ולבסוף הביאו לפינוי יישובי הצפון.
כל יום שבו ישראלים רחוקים מבתיהם ומההתנחלויות הוא יום של תבוסה צבאית ופוליטית לישראל, וישראל לא יכולה ולא צריכה לאפשר למצב הזה להימשך. יש לפתור את סכסוכי הגבול עם לבנון בפיקוח ארצות הברית ומועצת הביטחון; באופן שיאפשר יישום מלא של החלטה 1701.
ברור לי שהכנופיה הקיצונית של הקבינט של נתניהו, המורכבת מאיטמר בן גובר, בצלאל סמוטריץ' ו…, שברה את דיון על גבולות. הם יודעים בשביל ישראל וכל מי שתומך בתהליך הזה מואשם בבגידה ובכניעה.
אבל צריך לזכור שדרום לבנון הוא לא חלק מהארץ ההיסטורית של ישראל (פלסטין הכבושה) של נתניהו הקבינט מחויב לכך. זה היה בשליטתנו לנצח. זה בדיוק הקלף שבאמצעותו עלינו להימנע מגרירה למלחמה נוספת; מלחמה שתכאיב מאוד לישראל והמלחמה הזו היא באמת חסרת טעם ומיותרת.
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|