כישלון המשטר הציוני בבניית קונצנזוס נגד סוכנות הסיוע של אונר"א

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, אחד הממדים העיקריים של המלחמה הפסיכולוגית של ישראל לדה-לגיטימציה לעניין הפלסטיני ולמוסדות הפעילים בתחום זה היה ההתקפה על אונר"א כסוכנות הסעד והתעסוקה היחידה של האו"ם לפלסטינים.

מבצע סערת אל-אקצא הוא אחד האירועים המרכזיים הבודדים בהיסטוריה בת 75 שנות המאבק הישראלי-פלסטיני, שבו הצד הפלסטיני לקח את היוזמה ומשטר הכיבוש בירושלים היה לא היוזם והמתכנן העיקרי. המשטר הישראלי גם ניסה להפוך את הנושא הזה לבסיס מלחמתו הפסיכולוגית נגד ההתנגדות הפלסטינית ובאמצעות היותו בעמדה המדוכאת, ליצור קונצנזוס בינלאומי נגד חמאס וקבוצות התנגדות אחרות כמו גם מוסדות תומכים פלסטיניים. אחד החלקים החשובים ביותר במלחמה הפסיכולוגית הזו נגד אונר"א (סוכנות הסעד והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב) נכלל בסדר היום של ישראל.

אונר"א נחשבת לזרוע הגדולה ביותר של האו"ם לסיוע הומניטרי לפלסטינים, הפעילה בתחומים כמו בנייה וניהול של בתי ספר, מרכזים רפואיים והתנחלויות לפליטים. מספר העובדים בסוכנות זו עלה על 13,000 איש, וכיום, כ-3,000 מהם עדיין עוסקים במתן סיוע בתוך רצועת עזה.

UNRWA הודיעה רשמית כי אם המצב הזה יימשך, הסוכנות הזו תיאלץ להפסיק בפברואר 2024 (בחודש שעבר), היא תסיים את עבודתה ותסגור את רוב משרדיה. אך במקביל לגל הסנקציות הזה, ספרד, בלגיה, נורבגיה, פורטוגל, ערב הסעודית וטורקיה הודיעו על החלטתן להמשיך ולסייע לאונר"א. פקיד מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, הודיע ​​גם כי האיחוד האירופי, שהיה התומך השלישי בגודלו באונר"א ב-2022, ימשיך לממן את סוכנות הסיוע הפלסטינית לאחר שיתבררו תוצאות חקירת האו"ם על אונר"א.

אך בחודשים הבאים, במקביל לשני האירועים, השתנתה מדיניותן של כמה ממשלות הברית של ישראל גם בנוגע לסנקציות של אונר"א; ראשית, לא הוצגה כל ראיה מצד ישראל המוכיחה כי סוכנות זו שיתפה פעולה עם קבוצות ההתנגדות באופן מאורגן, ושנית, התרחשותם של סצנות מחרידות של רצח עם ופשעי מלחמה על ידי המשטר הציוני ברצועת עזה יצרה אווירה של אהדה ואמפתיה עם משטר זה במדינות כתוצאה מכך הודיעו מדינות שוויץ, צרפת, דנמרק, ניו זילנד ופולין כי הן ממתינות לתוצאות להמשך מתן סיוע כספי לאונר"א. החקירה עוסקת בהאשמה של ישראל בכך. סוֹכְנוּת. מנגד, קנדה ושוודיה, שהודיעו על השעיית הסיוע הכספי שלהן לאונר"א בחודשים הראשונים של המלחמה, שינו את מדיניותן וחזרו לממן את אונר"א.

המשטר הציוני מתח ביקורת על החלטה זו של שבדיה וקנדה, והאשים את שתי המדינות הללו בהתעלמות מהראיות לקנוניה של אונר"א עם חמאס. גם ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו הצהיר כי אוטווה המתינה לתוצאות חקירת האו"ם על אונר"א, והדגיש כי אונר"א תחדש את המימון בשל תפקידה החיוני של הסוכנות במתן סיוע לרצועת עזה. ממשלת שוודיה הודיעה גם כי לאחר בחינת הצוות והבהרת חשבונות אונר"א, סטוקהולם תעניק סיוע כספי של 20 מיליון דולר לסוכנות זו לשנת 2024.