הסיבות לתמיכת ממשלת הודו במשטר הציוני בעיצומה של תוקפנות מתמשכת ברצועת עזה

לפי קבוצת תסנים הבינלאומית שצוטטה על ידי Middle East News, המדיניות של הודו כלפי הנושא הפלסטיני הייתה מלאה בסתירות מהעבר עד עכשיו, ותמיכתה של דלהי באנשים שסבלו תחת הכיבוש הגיעה לתמיכת הכיבוש עצמו, תמיכה שאינה מוגבלת רק לממדים פוליטיים וכלכליים, אלא כוללת גם את הממד הצבאי. כיצד קרה מצב זה ומדוע? בשנת 1947 הצביעה הודו נגד חלוקת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם והייתה המדינה הלא ערבית הראשונה שקיבלה את ארגון השחרור של פלסטין (אש"ף) כנציגה החוקית היחידה שלה. היא הכירה ב- העם הפלסטיני ב-1974, שכן הודו הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו במדינה הפלסטינית ב-1988. הודו אמנם הכירה במשטר הציוני ב-1950, אך לא כוננה עמו יחסים דיפלומטיים עד 1992. תמיכתה הפוליטית של הודו במשטר הציוני.

בניגוד לכל מה שנאמר, מיד עם "סערת אל-אקצא " המבצע הושק על ידי ההתנגדות הפלסטינית ב-7 באוקטובר, הודו נתנה מיד תמיכה פוליטית נרחבת למשטר הציוני.

"נרינדה מודי ראש ממשלת הודו היה המנהיג העולמי הראשון שגינה את סערת אל-אקצא מבצע, ושר החוץ שלו, סוברמניאם ג'ישנקר, נקט באותה עמדה וטען כי "אם מצרים לא תתייצב נגד הקיצוניות, היא עלולה להתמודד עם אותו גורל".

בהתאמה לתמיכה הבלתי מותנית שלה ב- המשטר הציוני, הודו סירב לתת הצבעה חיובית להחלטה המבקשת לכונן הפסקת אש הומניטרית ברצועת עזה באו"ם ב-27 באוקטובר האחרון.

עמדה תומכת זו השפיעה על עמדת הקיצון. הינדים לאומנים, שפתחו בקמפיין להפצת מידע מטעה ברשתות החברתיות על הנעשה ברצועת עזה, לטובת הנרטיב של המשטר הציוני, העולה בקנה אחד עם התעמולה. וקידום שיח עוין נגד האיסלאם, המכוון את מיעוט מוסלמי בהודו. תומכי פלסטין דנו.

העסקת עובדים הודים בפלסטין הכבושה

למרות התעצמות המלחמה, מספר העובדים ההודים שלהם היעד הוא תל אביב, בעיקר בתחום הבנייה ולמרות הסכנות שגרמה המלחמה, היא גוברת, בעוד מלחמה זו גרמה להגירה של אלפי עובדים אסייתים ולהתגייסות של חיילי מילואים רבים של המשטר הציוני וביטול אישורי העבודה של יותר מ-130 אלף עובדים פלסטינים.

"ראג' קומאר ידב", ראש מרכז ההכשרה התעשייתית "לוקנו" בהודו, מציין שמשרדי הגיוס והגיוס של המשטר הציוני הם כרגע מחפשים לגייס לפחות 10,000 פועלי בניין עם משכורת חודשית של 140 אלף רופי (כ-1688 דולר) והתוכנית הזו זוכה לתמיכת השלטונות ההודיים. העיתון הציוני הארץ כתב לאחרונה במחקר ארוך שמיליוני אנשים בהודו מבקשים לקבל אשרות עבודה בתל אביב בזכות הברית החזקה ויש להם קשר הדוק בין ראש ממשלת ארצם נרינדה מודי לראש הממשלה הציוני בנימין נתניהו, אך הדבר פגע בפרנסתם היומיומית של עשרות אלפי עובדים פלסטינים שפוטרו משוק העבודה.

תקשורת זו הוא הוסיף כי למרות הקור העז, מאות אנשים בין הגילאים 24 עד 46 עומדים בתורים ארוכים וכולם מקווים לקבל אישור עבודה בתל אביב.

נקודה בולטת לפי קרדר בתהליך זה מעורבת שגרירות הודו בתל אביב בתהליך של מעקב מומחי המשטר הציוני אחר הבדיקות בהודו ובחירת האנשים שהם רוצים.

חודש לפני כן, נתניהו גם ביקש מעמיתו ההודי ליישם את הסכם 2023. עודד, הסכם שיקל על העסקתם ומשיכתם של 40 אלף הודים במגזרי הבנייה והסיעוד.

בדצמבר האחרון הודיעו שתי המדינות ההודיות, הריאנה ואוטר פראדש, כי ישכרו 10,000 עובדים לעבודה. הן מושכות בתל אביב בקמפיין שזכה לפרסום נרחב ברשתות ובתקשורת פרו-הודית, ורבים מהם דיברו על הודו של הודו. סיוע לבעל בריתו, המשטר הציוני.

באותה מסגרת כתב העיתון הכלכלי "גלובס" המשטר הציוני כי קבוצה ראשונה של פועלים הודים, המונה אלף איש, הגיעה לאחרונה לתל אביב, שהם הגל הראשון של התוכנית לגיוס לפחות 65 אלף עובדים מהודו. ציוני

עם המשך מלחמת המשטר הציוני ברצועת עזה, הדבר המדהים היה ש"חאליד אבולפזל", פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הזמין מספר הינדים להילחם בשורות חיילי המשטר. נאשמים ציוניים.

אבולפאזל אמר כי חיילים הינדים שותפים לפשעים ורציחות שביצע צבא המשטר הכובש נגד פלסטינים ברצועת עזה.

הוא הוסיף כי הינדים לאומנים בבירור הם משבחים את מה שהכובשים הציונים עושים נגד הפלסטינים. זפאר איסלאם חאן, עורך העיתון National Gazette of India, אישר, בהתבסס על הדיווחים שפורסמו בתקשורת ההודית, כי כ-215 הודים נלחמים בצבא הציוני.

איסלאם חאן הוסיף כי התמונות שפרסמה תל אביב מראות כי הודים אלו חיילים הגיעו מצפון מזרח הודו, האנשים האלה טוענים שהם מהשבט היהודי של "בני מנשה" שנעלם, ואלפי הם הפכו ליהודים והיגרו לתל אביב בשנים האחרונות. בינתיים, איסלאם חאן מציין כי תל אביב מגזים בהשתתפות ההינדים בצבא שלה הנלחם בעזה כדי להראות כי הראה שהעולם בצד של תל אביב.

כמו כן הוסיף כי מספר רב של הינדים הביעו את רצונם לנסוע לתל אביב כדי "להילחם בחמאס" (התנגדות), בנוסף להיות עדים לתמיכה הינדית רחבה ב"אנחנו הממשלה הכובשת" ברשתות החברתיות. עיתונים הודים דיברו על נכונותם של ההינדים להילחם לצד תל אביב, ובעניין זה, "הודו היום" העיתון אמר כי "אנשים שיצאו מהודו (לתל אביב) חמושים ומוכנים לא רק להילחם עם חמאס, אלא הם הלכו להתמודד מול המחבלים".

מה השתנה?

כדי להבין את הסיבות לשינוי הגדול במדיניות של הודו כלפי פלסטין, רוב הניתוחים מצביעים על שני גורמים בסיסיים, הכוללים:

1- התפשטות הלאומיות ההינדית

אשוק סוויין, ראש המחלקה ללימודי שלום ומלחמה באוניברסיטה שבאופסלה, אומר כי הלאומיות ההינדית נמצאת במגמת עלייה מאז שמודי הפך לראש ממשלה, אם כי החוקר מאמין שרוב ההודים עדיין תומכים במאבק הפלסטיני לעצמאות.

התקשורת ההודית המושפעת מאוד מהממשלה. הם לאומנים הינדים ומסיבה זו הם נוטים לאמץ שיח עוין יותר נגד פלסטין. ככל שהמלחמה בעזה תימשך, התקשורת ההודית תגנה את חמאס. אמנם גישה זו היא הזדמנות להגביר את האיסלאמופוביה בחברה ההודית.

סווין מאמין שקיימים קשרים משותפים רבים בין הציונות לכת ההינדית, ושתי האידיאולוגיות חולקות מטרות משותפות במונחים של התפשטות והדרה של אחרים

הן הציונות והן הכת ההינדית טוענות כי הודו ופלסטין הכבושה היו במקור שתי תרבויות הינדיות ויהודיות, אך הן זוהמו על ידי זרים, במיוחד מוסלמים, וכרגע שני הצדדים שואפים לשקם את הקודמים. תהילה לממשלות ההינדיות והיהודיות.

בהקשר זה, העיתון הצרפתי "לה מונד" ציין כי כמה קיצונים הינדים הביעו את נכונותם לנקוט נשק לצד הציונים ובהקשר זה נבור גילאון, השגריר של המשטר הציוני בהודו, התגאה בכך שהוא הצליח להקים צבא של מתנדבים הינדים.

ולכן, דת, מוצא אתני ו"אויב משותף", בנוסף לכלכלה ולפופוליזם, הם בין הסיבות מה שגרם לשינוי כיוון המצפן מהנושא הפלסטיני, שהודו תומכת בו כבר זמן רב.

end of message/