פענוח מדיניות אבו דאבי בנוגע למשבר בעזה; מדחלאן ועד חיפה
אנליסטים בהסבר האסטרטגיה האמירית בנוגע למשבר בעזה סבורים כי שיתוף הפעולה של הממשלה הערבית עם תל אביב יגרום לרצועת עזה לא לקבל את הסיוע והאפשרויות שנתמכות על ידי אבו דאבי, כמו מוחמד דחלאן, לנהל את הרצועה הזו לאחר ההכרזה על הפסקת האש וסיום המלחמה. |
על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, מבצע "סערה אלאקצא" שלו השפעה היא גרמה לגורמים מעוניינים אזוריים ובינלאומיים רבים להגיב ולהיכנס למשבר זה על היחסים הגיאו-פוליטיים-גיאו-כלכליים של אזור מערב אסיה. בינתיים, איחוד האמירויות הערביות, כחברה בברית אברהם ובעלת ברית של המשטר הציוני, הייתה אחת ממדינות האסלאם הבודדות שגינו את פעולות חמאס בעומק השטחים הכבושים והביעו הזדהות עם הציונים.
למרות שרשויות האמירויות מתכוונות להציג תדמית אנושית של עצמן באמצעות הכרזת תמיכה בזכויות האזרחים ברצועת עזה, הקצאת סיוע כספי ויצירת תדמית "מתווכת" ו"הומניטרית". מול דעת הקהל, אבל העדויות מהשטח מצביעות על כך שלאבו דאבי ותל אביב יש תוכנית לתקוף את ההתנגדות האסלאמית בעזה. יצירת נתיב חלופי להעברת סחורות הדרושה לישראל מאזור המפרץ הפרסי לצפון השטחים הכבושים הוא הסמל הבולט ביותר לשיתוף הפעולה בין שליטי אבו דאבי לממשלת נתניהו. בהמשך הערה זו, ננסה לנתח את המדיניות והפעולות של איחוד האמירויות במהלך מלחמת עזה.
המחלוקת על השליט העתידי של עזה
בחירת סוג השלטון והשליט העתידי של עזה הפכה לאחד הנושאים המרכזיים והמאתגרים במהלך השיחות הדיפלומטיות האינטנסיביות בין ראשי מדינות ערב-מערב. התעקשותם של הציונים להרוס את היכולות הצבאיות-ביטחוניות של חמאס ולשנות את מנגנון הממשל של עזה, גרמה לכל אחת מהממשלות או מגושי הכוח להגביר את תפקידה בעתיד המדיני של עזה על ידי הצעת אפשרויות שונות.
בקמפיין הפוליטי הזה, אבו דאבי, בתמיכתו של מוחמד דחלאן, אנשי הביטחון המקורבים לרשות הפלסטינית והיועץ של מוחמד בן זאיד אל נהיאן, מתכוון לעקוף את דוחא כדי להגדיל את היקפה, השפעתו הגיעה למזרח הים התיכון. לפי כמה גורמים המזוהים עם ארגון השלטון העצמי, דחלאן הוא האדם ששכנע את יורש העצר דאז של איחוד האמירויות להצטרף להסכם איברהים.
מוחמד דחלאן הוא האופציה הנתמכת על ידי איחוד האמירויות הערביות לשלוט בעזה מגדירה שבראשה, מוחמד דחלאן או מישהו שאושר על ידו ייקח לידיו את ניהול המתחם החדש הזה. התנאי של מדינות ערב לסייע בשיקום עזה הוא מתן ערבות מתל אביב למעבר לפתרון "שתי מדינות". בתוכנית זו תהיה לכוחות הסעודים-אמירויות נוכחות ישירה בעזה בתיאום עם סוכנויות הביטחון של המשטר כערבים לשלום ושיקום. נראה שיישום תוכנית כזו תואם את האינטרס של ישראל להסיג את שלטון ההתנגדות, לצמצם את תפקידה של איראן-קטאר ולעזור לתהליך השלום העברי-ערבי.
חלק מהאנליסטים מאמינים שדחלאן, כמו מחמוד עבאס או אפשרויות אחרות שהוצעו לניהול עזה, אינו פופולרי במיוחד בקרב העם הפלסטיני, אך ייתכן שסוכנויות הביון האמריקאיות-ישראליות יכולות להשתמש בשירותיו של דחלאן. פוטנציאל במהלך המעבר ממצב מלחמה לשלב היציבות. בתוכנית זו מתכוונים הציונים לנצל את יכולותיו של דחלאן לדה-אידיאולוגיה, לפרוק ולשנות את מערכת השלטון באזור זה באמתלה של שיקום עזה.
השקת המסדרון היבשתי והצלת המסדרון של ישראל כלכלה
עם המשך הפעולות הקרקעיות של הצבא הישראלי בחלקים שונים של רצועת עזה, בנובמבר 2023, הודיע הצבא הלאומי של תימן כי בהתבסס על חובה דתית, חוקים בינלאומיים ורצון העם התימני, מגוון התקפות ההתנגדות לא יוגבל רק לדרום השטחים הכבושים; במקום זאת, כל האינטרסים הכלכליים והספינות הקשורות למשטר הציוני בצפון האוקיינוס ההודי יהפכו למטרות לגיטימיות.
בתגובה לפעולת ההתנגדות הזו. , ב-18 בדצמבר, לויד אוסטין, שר ההגנה של ארצות הברית, הכריז על הקמת הקואליציה הימית "שומרי הרווחה" כדי ליצור קו בטוח למעבר ספינות מסחריות. לאחר תבוסתה של הקואליציה הימית הזו, וושינגטון-לונדון קיבלה באופן חד צדדי את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2722 והחלה לתקוף נקודות אסטרטגיות בתימן. איחוד האמירויות, יחד עם מדינות ערביות אחרות כמו ממלכת סעודיה או מצרים, לא הצטרפו לבריתות צבאיות אלו. מעניין לציין שהאמירויות אפילו לא אפשרו לכוחות סנטקום המוצבים במדינה ערבית זו לתקוף בסיסי התנגדות בעיראק-סוריה.
מסדרון יבשתי דובאי-חיפה ו הקמפיין הצבאי Ansarullah בים סוף
עם זאת, ישנם סימנים לשיתוף הפעולה של אבו דאבי עם המשטר הציוני ב כדי להביס את המצור הימי של זה המשטר מיוצג על ידי צבא תימן. לדוגמה, בעוד התימנים מנסים להגדיל את מחיר המלחמה בעזה עבור משטר זה על ידי החלשת נתיב המעבר של המשטר הציוני בים האדום, איחוד האמירויות הערביות יוצרת קו מסדרון מג'בל עלי לתל אביב עבור המשטר הישראלי כעורק כלכלי, לא רק שאין לנתק את ישראל, אלא שהוא צריך ליצור נתיב נשימה חדש למשטר הזה. בנוסף, לפני תחילת המבצע המפתיע של סערת אל-אקצא, תכננו ארה"ב, בשיתוף הודו, מדינות ערב במפרץ הפרסי, במיוחד איחוד האמירויות, והמשטר הציוני, לחשוף את "הודו-אמצע קו מסדרון מזרח-אירופה", אך מניעת החמאס גרמה לעיכוב. תוכנית זו נעשתה.
למרות הרג יותר מ-30,000 נשים וילדים פלסטיניים ברצועת עזה, אך עדיין איחוד האמירויות לא שינתה את מדיניותה השמרנית ואינה מתכוונת לפרוש מהסכם איברהים או מהאמברגו הכלכלי על תל אביב. כמובן שכדי לשקם את תדמיתם בקרב המדינות המוסלמיות, האמירויות מנסים למלא תפקיד בתהליך של אישור החלטות להפסקת אש או שליחת סיוע הומניטרי לעזה. ניתן להעריך את אישור הטיוטה שהציעה איחוד האמירויות במועצת הביטחון במטרה להקים הפסקת אש הומניטרית בעזה בהתאם למדיניות זו.
במערכת האינטלקטואלית של מנהיגי איחוד האמירויות על מנת שייח' זה יוכל להמשיך לשלוט בסחר הימי בים האדום ובמפרץ עדן באמצעות חברת "נמלי דובאי", עליו לנוע בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית ושל המשטר הציוני ולעולם לא להיות תחת "איום" של ממשלות מערביות. במקביל, איחוד האמירויות מתכננת להגדיל את משקלה בהתפתחויות העתידיות של פלסטין הכבושה יחד עם בעלות בריתה סעודיה ומצרים. בתגובה לאסטרטגיית האמירויות לקראת המשבר בעזה, סבורים האנליסטים כי ההתאחדות של הממשלה הערבית לתל אביב תגרום לתושבי רצועת עזה לא לסמוך על הסיוע והאפשרויות הנתמכות על ידי אבו דאבי לאחר ההכרזה על הפסקת האש וסיום המלחמה. war. p dir="RTL" style="text-align:justify">מחבר: מוחמד באיאט, מומחה לנושאים במערב אסיה
© | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|