התפתחויות באוקראינה תרחיש אפשרי של התקפת נאט"ו על רוסיה

על פי הקבוצה הבינלאומית סוכנות הידיעות תסנים, אפשרות זו יש היא אפשרות שמבצע צבאי מסיבי ייפתח נגד רוסיה, שיכול להיות אווירי-קרקעי או אווירי-ים, ויכלול תקיפה עולמית וסדרה של תקיפות אוויריות וטילים מסיביות לאחר מכן. תרחיש זה של מתקפה היפותטית על רוסיה הועלה הבוקר (שלישי) בניתוח במגזין "מחשבה צבאית" שפרסם משרד ההגנה של רוסיה.

זהו הניחו כי מומחים צבאיים מערביים יארגנו מערכים מבצעיים משותפים ייחודיים. הם יהוו קבוצות ניידות מאוד של כוחות שיהיו בעלי יכולת לתקוף בו זמנית את כל הנקודות החיוניות של רוסיה בשטח: יבשה, ים, אוויר, חלל ומידע בפרק הזמן הקצר ביותר.

לטענת האנליסטים של משרד הביטחון, לפני תחילת המבצע, האויב יחל בפעולות פרובוקטיביות, הפגנות, מודיעיניות ועוד שעלולות להיות אגרסיביות. בנוסף, פעילות המודיעין תגבר ומספר רב של מל"טים או מטוסים יטוסו בסמוך לגבולות רוסיה. מצב זה יוצר דרישות חדשות להגברת רמת האבטחה הרוסית, שבהן ישחקו כוחות התעופה והחלל את אחד מתפקידי המפתח. לטענתם, אספקת טכנולוגיות חדשות, לרבות מערכות בקרה אוטומטיות חדשות ותמיכה במידע מודרני חיוניים לכוחות אלו. לאחר מכן, יש ליצור גישה חדשה לשימוש בחיל האוויר, תוך התחשבות בתנאים של ימי שלום ומלחמה. עקבו אחר יום המלחמה באוקראינה:

***

קירבי: אמריקה באין תגובה לשיחה שהודלפה בין קציני צבא גרמנים

ג'ון קירבי, מתאם תקשורת אסטרטגית במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, הודיע ​​אמש שהבית הלבן על השיחה שהודלפה בין קציני הבונדסוור הגרמניים לא יגיב.

הוא אמר: "אני לא אדבר על התוכן של דליפת המידע הצבאית הזו, כי זה רק יועיל לרוסיה."

קירבי הוסיף כי ארה"ב לא מתכוונת לפגוע ביחסיה עם גרמניה בגלל חשיפת השיחה הזו ובשל חשיבות המטרה המשותפת ששתי המדינות חותרות אליהן.

לברוב: התגובה של גרמניה לחשיפת שיחות הקצינים מדברת רבות

סרגיי לברוב, שרת החוץ רוסיה סבורה שהדאגה של ברלין מהדלפת דיונים של קצינים בכירים בבונדסווהר על ההתקפות על גשר קרים מדברת רבות.

הוא אמר: תגובת פוליטיקאים גרמנים להדלפה השיחות מעניינות משום שהן נוגעות למציאות של אופן הדלפה של השיחה, לא שקצינים גרמנים דנים בהתקפה על אדמת רוסיה, כולל ראש הגשר ומחסני התחמושת של קרים. מתקפה כזו, כפי שאומרים בינם לבין עצמם, אינה מפתיעה. והמפגש הזה מוכיח דברים רבים.

הבונדסטאג דחה את תחילתו של סכסוך ישיר בין נאט"ו לרוסיה

הרולד אוטן, חבר ועדת ההגנה של הבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) אמר כי נאט"ו לא תיכנס למלחמה ישירה עם רוסיה בגלל הסכסוך הצבאי באוקראינה.

הפוליטיקאי הגרמני הזה הזכיר: המדינות החברות בנאט"ו הן שתומכות באוקראינה, אבל מדובר רק בתמיכה הדדית ונאט"ו כארגון לא יתערב בסכסוך הזה.

קודם לכן אמר ראש הפנטגון לויד אוסטין כי הכישלון של אוקראינה עלול להוביל לתחילתה של מלחמה בין רוסיה לנאט"ו.

התחלת המשא ומתן בין אוקראינה לספרד על ערבויות ביטחוניות

אוקראינה וספרד מנהלות משא ומתן על סיום הסכם דו-צדדי בנושא ערבויות. . גיליון זה פורסם באתר משרדו של וולודימיר זלנסקי.

בהוראת זלנסקי, איגור ז'וקובה – סגן ראש לשכתו של נשיא אוקראינה, ניהל משא ומתן עם הרשויות הספרדיות באחריות לסיום הסכם זה. נזכיר כי הצדדים כבר דנו במבנה הכללי של ההסכם והסכימו על לוח הזמנים של המו"מ.

ראש עיריית קייב כינה את פיטוריו של זלוגני א. טעות גדולה של זלנסקי.

ויטלי קליצ'קו, ראש עיריית קייב, בראיון לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה", אמר: נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פיטר את ולרי זלוגני מתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזוינים. אוקראינה עשתה טעות גדולה וחמורה.

קליצ'קו ציין כי החלטתו של זלנסקי "זעזעה כל אוקראיני ", והוסיף כי המדינה היא כעת "אחדות לאומית ממשלתית" צריכה להיות מאורגנת מחדש.

העיתון האיטלקי ציין כי "המילים החדות" הללו מעידות על סכסוך חמור בין כוחות פוליטיים באוקראינה. קליצ'קו כבר האשים את זלנסקי בדחיפה של המדינה לכיוון דיקטטורה.

ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, פיטר את מפקד כוחות התמיכה של הכוחות המזוינים של מדינה זו. . צו זה פורסם באתר האינטרנט של לשכת הנשיאות. כך הודח מתפקיד זה דמיטרי גרגיה ובמקומו מונה אלכסנדר יעקובץ, הוא מחליף את הפיקוד על החטיבות המבצעיות של הצבא עקב חישובים שגויים.

השינויים הפרסונליים בצמרת הצבא האוקראיני נמשכים עקב הכישלונות הרצופים של הכוחות המזוינים.

נושא זה במכתבו של ביידן פורסם באתר הבית הלבן. לפיכך, ביידן האריך את הסנקציות האנטי-רוסיות שהוטלו בצו הביצוע של הנשיא לשעבר של ארצות הברית של אמריקה, ברק אובמה מס' 13660 ב-6 במרץ 2014. צו זה הוארך ויושם פעמים רבות מאז.

ביום השנה למתקפה של רוסיה על אוקראינה, ביידן אישר כי ארה"ב הטילה יותר מ-500 סנקציות חדשות נגד הטענות של מוסקבה היא פנתה למגזרים הפיננסיים, הביטחוניים והלוגיסטיים ולאנשים שניסו להימנע מהסנקציות הראשוניות. מדינות אחרות יקנו עבור אוקראינה

ג'יימס הפי , סגן שר ההגנה הבריטי, התייחס לחבילת הסיוע החדשה לקייב בשווי 245 מיליון פאונד (310 מיליון דולר) והזכיר כי לונדון תספק תחמושת ארטילרית לאוקראינה, שרובן נרכש בחו"ל.

הוא אמר: "חלק מהתחמושת נרכשה מבריטניה וחלק ניכר יירכש מחו"ל. לא חשפנו מראש את פרטי שרשרת האספקה ​​הזרה ונמשיך לעשות זאת מטעמי ביטחון תפעולי (מ-6 באפריל השנה עד 5 באפריל 2025) יועבר לקייב. הסיוע הצבאי של לונדון בשנת הכספים 2024/25 יעמוד על 2.5 מיליארד ליש"ט (3.2 מיליארד דולר). נדחה

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע ​​שפריז לא מתכנן לשלוח חיילים לאוקראינה בעתיד הקרוב, אבל שוקל צעדים אפשריים לתמיכה בזה.

בתגובה לשאלת כתב, הוא אמר: "אמרתי ששום דבר לא נשלל לגבי שליחת חיילים לאוקראינה". <...> זה לא אומר שאנחנו שוקלים אפשרות לשלוח חיילים צרפתיים בזמן הקרוב, אבל הדיון פתוח ואנחנו חושבים על כל מה שאפשר לעשות כדי לתמוך באוקראינה, במיוחד על אדמת אוקראינה. »

לפיכך, הגיב מקרון על התגובה הבינלאומית לדבריו לגבי פריסה אפשרית של כוחות על אדמת אוקראינה.

אזהרה מפני אסון עקב מחסור בכוח אדם בצבא אוקראינה

אלכסיי בז'וטס, יועץ שר ההגנה של אוקראינה בנושא חובה גיוס חובה, בשיחה עם העיתון "וושינגטון פוסט", חזה כי המחסור בכוח אדם עשוי להיות בקרוב אסון "טראגי" עבור הכוחות המזוינים של אוקראינה.

הפקיד הצבאי האיץ באוקראינים בגיל הצבא לקבל את העובדה שעכשיו זה "לא הזמן לשבת בבית" והזהיר שאם לא כן, הצבא הרוסי "עלול להשתלט בקרוב על אזורים נוספים ולהתקרב."

בז'וטס הוסיף: נכון לעכשיו, לכוחות המזוינים של אוקראינה אין עוד מספיק תחמושת, נשק וכדורים, ואם יתווסף המחסור בחיילים לגורמים הללו, יתרחש אסון.

קודם לכן, ב-1 במרץ, בקייב, נערכה עצרת מחאה מול בניין אחד ממשרדי הרישום הצבאיים באזור הדנייפר בעיר, שם המשתתפים הם דרשו לשנות את תנאי הגיוס והרוטציה של הכוחות הנוכחים בחזית הקרב. בפגישה זו השתתפו כמה מאות אנשים ממשפחות החיילים האוקראינים. יום קודם לכן הוא חתם על מסמכים המרחיבים את חוק הצבא והגיוס הציבורי עד ה-13 במאי 2024. עם קציני הבונדסווהר מדברים

ביום שני, משרד החוץ הרוסי זימן את אלכסנדר למבסדורף, שגריר גרמניה במוסקבה, בבקשה הסבר משכנע לגבי הפרסום קציני הבונדסווהר דנו כיצד לתקוף מטרות על אדמת רוסיה.

בנוסף, משרד החוץ הרוסי ציין כי דליפת מידע זו מצביעה בבירור על מעורבותן של מדינות המערב בסכסוך באוקראינה.

לדיפלומט הגרמני נאמר גם כי ניסיונות של השלטונות הגרמניים להגביל את עבודתם של עיתונאים רוסים אינם מקובלים ופעולות כאלה לא יישארו ללא מענה.

שגריר גרמניה נכח בבניין משרד החוץ במשך יותר משעה ולאחר מכן יצא משם מבלי לענות על שאלות העיתונאים.

אפשרות של פגישתו של פוטין עם גרוסי במהלך ביקורו ברוסיה, דמיטרי פסקוב, דובר הקרמלין, הכריז על אפשרות פגישה בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ומנכ"ל הסוכנות הבינלאומית, רפאל גרוסי. אנרגיה אטומית (סבא"א). ) אינו סביר. הוא אמר: אנחנו לא פוסלים את האפשרות הזו.

ביום שני חשף גרוסי במסיבת עיתונאים כי הוא מתכנן לנסוע לרוסיה ב-5 במרץ. הוא גם שקל את פגישתו עם פוטין כאפשרית.

האיחוד האירופי מתכנן להעביר גז דרך אוקראינה משנת 2025 כדי לעצור

נציב האנרגיה של האיחוד האירופי קדרי סימסון הודיע ​​במסיבת עיתונאים לאחר ישיבת מועצת האיחוד כי מעבר הגז דרך אוקראינה משנת 2025 הופסק, אך השימוש במערכת הובלת הגז האוקראינית יימשך. החוזה מסתיים ב-31 בדצמבר 2024), אך אנו בוחנים אפשרות להשתמש בגז אוקראיני ובמערכת הובלת הגז האוקראינית, מתקני אחסון גז לאחסון גז.

בנוסף, לדבריו, חברות אירופאיות כבר השתמשו בציוד אחסון גז אוקראיני בשנת 2023.

ה יום קודם, צוטט עיתון פוליטיקו במסמך פנימי, הנציבות האירופית דיווחה כי הפסקת מעבר הגז הרוסי לאיחוד האירופי דרך אוקראינה בסוף 2024 תוביל לירידה בהיקף הכולל של יבוא הגז, ותהפוך ל- התרחיש הגרוע ביותר במקרה של מזג אוויר קר. הפסקת המעבר דרך שטח אוקראינה מחייבת חיפוש אחר דרכים חלופיות, שיובילו להגדלת עלויות היבוא.

אוקראינה לא מוכנה לדבר עם רוסיה. אין לה מתכננת לחדש את חוזה מעבר הגז

דניס שמיגל, ראש ממשלת אוקראינה, הודיע ​​כי קייב אינה מתכוונת לחדש את חוזה מעבר הגז לאירופה עם רוסיה, שתסתיים בסוף יפוג ב-2024, לנהל משא ומתן. במסיבת עיתונאים, בתשובה לשאלה על מעבר גז, אמר: אוקראינה לא מתכוונת לנהל משא ומתן עם רוסיה, להמשיך בהסכם הגז ולחתום על מסמך.

שמיגל הוסיף: "דיברנו פעמים רבות עם מנהיגי אירופה. אם מדינות אירופה פועלות כמדינות מעבר הגז שלהן, אנו מוכנים לספק שירותים בתחום זה. אחרת, נשתמש במערכת הובלת הגז למטרות שלנו."

סוף ההודעה/